שוב באתי להציץ...

[goldi38]

שוב באתי להציץ...

חלפו מספר חודשים מאז..... שעזרתי אומץ להציץ... לכתוב.... להעיז.... ואולי לנסות. נבהלתי מעצמי..... ברחתי... הסתתרתי..... והנה מתוך אותו דחף עמוק שקיים ודורש לפרוץ לאור להכיר לנסות ולהתנסות, שיחזרתי סיסמה ופה אני שוב. אולי בתום כתיבת מילים אלו שוב אחזור לקונכיה ליום, חודש, שנה לעד......... ואולי מבין השורות................... חג שמח

 

[מחפשת את האומץ]

../images/Emo24.gifברוכה השבה!

 

[goldi38]

תודה

 

[שני נ2]

העולם בחוץ הרבה יותר פשוט כשאת את .....

להציץ זה חשוב זה צעד מאד אמיץ, אני האדם האחרון שכותב בפורום ובכלל קורא פורום (זה קרה בחודש האחרון כשהייתי בבלאגן של להבין מה קורה סביבי) לכן אם לא אגיב זה לא אישי, רק לפני חודש וחצי הסכר אצלי נפרץ והכל הוצף והתגובות ומה שבנות כתבות פה בחודש הזה עזרו להכניס דברים לפרופורציה נכונה ונתנו לי אספקטים שונים של חיים והתמודדויות. על כך אני מודה מעומק ליבי שקיים פורום גם לנו ה"דור" הזקן (יא ווואלי איזה תגובות אקבל על המשפט הזה

)..................

חחחחחח, ציינתי את זה כי זה באמת שונה וחשובה גם ההבעה שלנו, וגם מודה הכי הכי הכי הכי הכי הכי על חברה שזכיתי בחברות שלה לאורך הבילבול והמסע ובכלל היא כנראה תאלץ לסבול אותי כל החיים

והיא כוונה אותי הקשיבה ועזרה להבין שהכל בסדר ולא רק היא יש עוד כמה חברות שעשו את זה וכמה מהן בנות 20 וזו הנקודה החשובה, העולם בחוץ מקבל את זה הרבה יותר ממה שאולי נדמה, בנות ה20 חופשיות ולא דופקות חשבון יותר מדי ולי זה עשה כל-כך טוב כל החיבוק שבחודש שסיפרתי את זה לעצמי אפילו שעדיין בצעדי גמד, השקט שניהיה סביב השקט הנפשי של להשלים אם הבפנים כל-כך גדול שלעת עתה למי שלא סיפרתי על התחושות כולל המשפחה קיבל את זה הכי בעולם ולא שאני באה מעולם הפתוח והמקבל במיוחד ועדיין שם גם זה לא התקבל כאסון ואפילו להיפך אפילו קיבלתי קפיצות מחיוכות ...... כך שלפעמים הפחדים מצליחים למונוע מאיתנו משהו שבמציאות יהיה הרבה פחות מורכב או מסובך, נכון לא כל מקרה יהיה כזה לכן זה המסע שלך יקירה אבל אני כאדם חשוב לי להיות אני קשה לי אם משחק של כאילו אז כשהרגשתי בפנים בפנים שזה מקום נכון זהו אין לי מה להתחרבש בחרדות של מה יקרה אם יראו אותי שמקום איקס או התמונה תעלה איפה שהוא באינטרנט של איזו מסיבה או שאפגוש משהו שמכיר משהו, ככה עמדתי דיברתי והוקל לי מאד לנוע עכשיו לסיום החפירה ...מבחינתי כל יום יכול להיות האחרון, כך שאם אני מפספת להיות לחוות להרגיש את התחושות ומה שעובר עלי כאילו פספסתי משהו גדול כך שמקווה שאולי אם זה מה שאת רוצה כמובן הסיפורון הזה יעזור לך לעשות צעדים קדימה לאיזה כיוון שאת חפצה http://www.youtube.com/watch?v=5Uc2t4AoE3A&feature=BFa&list=PL58EFDCBA952E2863&index=4 חיבוק גדול ואושר

 

[מירית032]

שלום לך

שלום, ברוכה השבה, אל תפחדי להציץ, לקרוא או לכתוב. תחכי לפני שאת רצה שוב לקונכיה, יש כל כך הרבה דברים שאת צריכה להספיק לעשות. את צריכה כמובן לעשות זאת בצעדיך האישיים. תמיד מבחוץ העולם נראה גדול ומפחיד, אך שנוגעים בו הוא לא כזה "מפלצת" כמו שחושבים. יש כאן נשים נהדרות בפורום, ובטח אני האחרונה שצריכה לספר לך עליהן כי גם אני חדשה כאן. אך תקראי את השורות, תקראי בין השורות... תנסי לקחת תנסי לשחרר אבל תנסי. בהצלחה

 

[goldi38]

תודה תודה

חיממתם לי את הלב

 

[גילוי נמרות]

ברוכה השווה! ושני...שאפו ../images/Emo45.gif

קודם כל אנחנו הקונכיה!

כתבת ואנחנו חיבקנו... ולא קרה שום דבר נורא... כאן את בבית! מקובלת ורצויה ואין לך ממה לחשוש, הכי הרבה אם לא בא לך עלינו אפשר לעשות X בצד השמאלי העליון של הדף

אנחנו בסדר אנחנו

תשארי ... אין מה לברוח ואין מה להסתתר... דיר באלק להעלם ככה... יש לי חרדת נטישה לא לעשות לי את זה