שוב אני.......

nuni2212

New member
שוב אני.......

היום השלישי של הקטנצ'יק בפעוטון, טלפנתי כדי למסור להם שהוא שותה רק תה או מיץ ולא מים ושיורידו לו נעליים (אתמול הוא שפך על הסנדלים שלו צבע קיר וזרקנו אותם) ושמעתי אותו צורח צרחות איומות ולא רוצה להרגע, הוא רוצה רק את אמא או אבא....... אני כבר לא יודעת מה לעשות, אני שולחת אותו עם אבא שלו רק כדי לא לשמוע אותו בוכה ובכל זאת אני יושבת בעבודה עם עיניים נפוחות והדמיון עובד שעות נוספות......... מתי זה יעבור כבר ????? והכי גרוע, לענייננו, חמותי עובדת באותו פעוטון, כיתה מקבילה והיא לא מציצה לשם ולו רק פעם אחת !!! (אולי בגלל שיש לה לחץ בעבודה),,,, אבל גם ככה היא לא זו שתעזור לו ............ וזה נכד ראשון וההורים שלי שזה נכד 25 שלהם והם בני 65 + כל הזמן מתקשרים שואלים ואבא שלי כל בוקר כמעט הולך לשם.......... אבל הכי חשוב, שזה יעבור לו כבר ......... סבלנות , סבלנות.........
 

mariana

New member
נוני את צודקת

צריך קצת סבלנות, כל התחלה היא קשה עבור כל בני גיל,רק הזמן יכול לעשות את שלו, ואת תפסיקי לחשוב יותר מדי, או שאת לא סומכת על אותו גן? לפעמים הילדים צריכים להיות במסגרת כדי להיתקדם בחיים, מזה זה מתחיל ואחר כך בית ספר וצבא וכו'
 

nuni2212

New member
קשה לי יותר מדי.....

ואני כבר חצי שעה מתלבטת האם להתקשר לשם או לא .... אני רוצה שזה יעבור לו כבר, אני יודעת שעכשיו הוא צריך לעבור את המשבר הזה ואחר כך אני צריכה ללדת אז יהיה לו עוד משברון והוא בסך הכל קטן וכואב לי הלב עליו. אז ככה, אנחנו דואגים מתי נתחתן ואז דואגים שמה נתגרש ומתי יהיו ילדים וכשיש ילדים אז כל פעם דואגים מחדש...... זה לא נגמר !! אני מקנאה קצת בבעלי שהוא יותר חזק....
 
אוף , אני מה זה מבינה אותך

זה קריעת לב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! גם הקטנה אתמול הייתה עם עיניים רטובות ושתי אחיותיי הקדימו אותי ולקחו אותה מהגן והגננת אמרה להם שהשעה 11:00 הגיעה והיא התחילה לבכות ולקרוא לאמא ולסבתא לסירוגין (אולי מישהו יציל אותה!) מה שקשה לה זה שאמא שלי היתה בשעות קבועות מכניסה אותה לבריכה (היא חולה על מים) והשינה שלה היתה קבועה והאוכל והכל. וכעת עם כל ערימת הילדים יהיה בטח קשה לתת לה תשומת לב. אני מנסה להתקשר כעת לאמא שלי בכדי לראות מתי היא מסיימת ואולי נעשה לה הנחה וניקח אותה מוקדם.
 

nuni2212

New member
ואיך היה לה היום ?

הבכי שלה שסיפרת אתמול, היה בדיוק הבכי של הבן שלי כאשר באתי הביתה. ונזכרתי בך. מה שרציתי לאמר לך זה שעדיף ועכשיו אני יודעת להכניס אותם לפעוטון כשהם קטנים ולא מבינים ואז ההסתגלות טובה יותר.
 

שש שבע

New member
עוד יום יומיים, וזה יעבור

ואז הוא ירצה ללכת לבד לגן, את יודעת למי הכי קשה כשהילד הולך לגן או לכתה א'? לאמא, אצלנו לא היו את ההצגות האלה, כי אנחנו עשינו מזה ענין שמח ללכת לגן, והילדים ציפו לזה, ולא ישבנו איתם בגן, הם ישר עשו לנו שלום ושלחו אותנו הביתה.
 
בכי,,,,

הבנות שלי הלכו למשפחתון בערך מגיל 4 חודשים אז את בעיית ההסתגלות שלהם פתרתי כבר אז, ככה שכשהן הןלכות לגן הן לא בוכות, אלא ממש מסלקות אותי שאני אלך כבר ואתן להן להתפנות למשחקים,,, היום לעומת זאת, הילד שלי נכנס לגן ואחרי שבוע ללא בכי ושאגות "באאאאאאאי, מה (ביי אמא) מצידו, הוא פתאום לא רצה להיכנס לגן והייתי בטוחה שהוא הולך לעשות לי שם הצגה שלמה של בכי, בסוף הוא נכנס רגיל אבל לא ממש התייחס אלייכשהלכתי,,, אז לא לדאוג, ילדים הם עם סתגלן והם מתרגלים לכל דבר מהר,,,,יעבור לכם, מבטיחה
 
למעלה