שוב אני כאן...

[קסם יונת שלום]

שוב אני כאן...

שלום לכולכם ולאורית המלאכית... שוב אני כאן, אני לא רוצה לוותר לעישון... הרצון להפסיק עם זה קיים בי כל התקופה מאז שנגמלתי וחזרתי.. רציתי לשאול ולהתייעץ איתכם לגבי כמה תופעות מוזרות שלא מצאתי להן הסבר...תופעות שתיסכלו אותי מאוד במהלך התקופה הקודמת(שנה שעברה) עד שבסופו של דבר נגררתי חזרה למלכודת.

שנה שעברה כשהייתי בתהליך הגמילה חוויתי פרידה מחבר שלי, הצלחתי לעבור אותה ללא סיגריות,גם לא ממש "רציתי" או חשבתי לעשן בעקבות כך, עד שפתאום אספתי מכלול ארועים עצובים שדירדרו אותי חזרה אל התחתית. אני והאקס חזרנו, עכשיו שוב אנחנו יחד לשמחתי הרבה,אך קרה לי דבר הזויי:החלטתי היום שאני מנסה שוב לצאת אל הדרור מהמלכודת, ולפתע החלו לצוץ אצלי זכרונות מרים מהתקופה הקודמת בהקשר לקשר, זכרונות עצובים ופלאשבק לתקופה שאני רוצה לשכוח.

מוקש אחר והזויי לא פחות הוא שבזמנו,חזרתי בהדרגה לעשן,סיגריה אחת ליום, אח"כ שתיים ושלוש, ידעתי שאין דבר כזה ובכל זאת ניסיתי לנחם את עצמי. אחרי ששודרה הקלטת של גלעד שליט, נכנסתי למבוך של דמיונות קשים,לעצבות וכל פעם שחשבתי על הנושא יצאתי לעשן, ההשוואה אל הסבל של שבויי התגמדה עבור הסיגריה, והמוח שלי ניסה להביא אותי למצב שאני כאילו שמחה להזיק לעצמי כאות הזדהות...

במידה ואף אחד לא מבין את שני הסעיפים שפירטתי, אני אבין,אני מסובכת וקשה לי להסביר. אבל דבר אחד:איך מתמודדים עם מעשנים שנגמלו ועדיין יש להם חשק לסיגריה... הם מייאשים אותי ומורידים לי את המוטיבציה.. אני שנגמלתי וחזרתי למלכודת, חברה שנגמלה שלושה חודשים וחזרה לעשן, ועד לאישה שנגמלה לפני שנים בעקבות בעיית בריאות ועד עצם היום יש לה "קריזים".

דבר אחרון וחשוב: זמן מה אחרי הגמילה לפתע חוויתי התקף חרדה, מעולם לא היה לי דבר כזה, חשבתי שאני על סף טירוף. זה היה התקף חרדה לשמו,עם כל הסימפטומים,חברתי שנגמלה תיארה לי דבר דומה. ומה פשר העצבות שאופפת נגמלים תקופה קצרה אחרי הגמילה... תודה, וסליחה שזה היה ארוך.. באהבה גדולה, קסם

 

[מוטי צבועובסקי]

היי קסם ../images/Emo140.gif

אני לא אורית, אבל אני רוצה לנסות לעזור ולהתייחס. הבנתי את כל התחושות שתיארת בהודעה (והזדהיתי עם חלקן), מה שלא הבנתי הוא מצבך כרגע- האם את מעשנת או שהפסקת ואת מפחדת להיכנע ולחזור? אני אתייחס למספר דברים שכתבת: לגבי הפלאשבקים לתקופה הקשה- אני חושבת שמדובר בסוג של חרדה לא מודעת, שמאיימת לעצור אותך מלהגשים את מה שאת רוצה. אני חושבת שבאופן כללי, בכל פעם שאנחנו מתחילים להרגיש חרדה כשאנחנו מתכוננים לבצע משהו לא פשוט, החרדה נמצאת שם לא במקרה. היא זיכרון לכך שאנחנו אנושיים, שעברנו תקופות לא פשוטות, ושיש דברים שקשה לנו לוותר עליהם. אני זוכרת שבפעם הראשונה שקראתי את הספר של אלן קאר והתכוננתי להפסיק לעשן, נכנסתי לחרדה כזאת גדולה עד שבחודש שלאחר מכן עישנתי כפול ממה שהייתי מעשנת בדרך כלל. כשהבנתי שמה ששולט בי הוא בעצם החרדה קראתי שוב את הספר ולאחר מכן הפסקתי לעשן באמת בקלות (לפני כמעט 3 שבועות). לגבי הנושא של גלעד שליט והסיגריות- איך עוזרת לך הסיגריה בהתמודדות עם הצער בגלל המצב של גלעד? אולי בעצם מדובר ב"טריק" שגורם לכאב על גלעד להפוך לכאב בגלל הסיגריות שאת לא מצליחה לעזוב? אני יכולה להגיד לך מהניסיון שלי, שבשלושה שבועות האחרונים התמודדתי עם מצבים מלחיצים שהם לא חדשים לי- קשיים בעבודה, ראיונות עבודה, לחץ כלכלי, לחץ מהעתיד וכ'ו- וההתמודדות בלי הסיגריות פשוטה יותר. באופן חד משמעי- גם בראיונות עבודה, גם בשיחות מלחיצות עם הבוסית, גם המצב הכלכלי, גם להחזיק בית וגם להתמודד עם זה שאני כרגע בלי בן-זוג- הכל נראה קל יותר בלי סיגריות. לגבי ההתקף חרדה- אני חושבת שהגוף שלך היה זקוק לניקוטין. כמובן שייתכן ואני טועה, אבל זאת דעתי. ברגע שהגוף יתנקה מהחומר, ואת תעשי דברים שיעשו לך טוב מבחינה פיזית ורגשית- זה לא יקרה יותר. אני יודעת כמה התקף חרדה קשה כי חוויתי לא מעט כאלה, רובם במהלך התקופות שהייתי מעשנת. יש בניקוטין חומר שעלול לעורר חרדה אצל הרגישים, ולכן הסיכוי שיהיה לך התקף לאחר עישון גבוה מהסיכוי שיהיה לך כשגופך נקי מניקוטין. עוד על חרדה- בפעם אחרת

והדבר האחרון- איך לא להישבר? אני אכתוב לך כאן עצה ששמעתי ממישהי שעישנה המון שנים, הפסיקה לפני כעשר שנים, ומאז לא חזרה. את מחליטה שאת לעולם לא תחזרי לעשן, כפי שאת לעולם לא תעשי x . העישון משווה לדבר/פעולה שאת יודעת בוודאות שלעולם לא תעשי. לדוגמא- אני יודעת שלא אעשן יותר, כמו שלעולם לא אגנוב/ אעשה קרחת/אעבור לגור בקוטב/אתעלל בבעלי-חיים ... התרגיל הזה מעניק לעישון קונטרה, ותוקף מאוד משמעותי להחלטה להפסיק. אם את שוקלת לחזור, את יכולה פשוט לחשוב- האם הייתי עושה כעת את הדבר השני? כמובן שלא.אז גם לא להדליק סיגריה.

אני מקווה שהייתי ברורה ושהצלחתי קצת לעזור, מחזיקה לך אצבעות

 

[GIRL171]

הרגשת החוסר בסיגריה כמה שאני

מבינה אותך.. משתוקקת בטירוף ועוד אני בבית עם אבא מעשן רק דבר אחד אני זוכרת תמיד וזה מונח תמיד אצלי שהסיגריות פותרות בעיות הם סתם טריק פסיכולוגי זול של חברות הסיגריות לגרום לנו להמשיך לקנות אותם..וגם זכרי שבסיגריה יש חומרים מאוד מגעילים כמו אצטון, אמוניה, DDT שזה קוטל חרקים..ואת כל זה מעשנים.

 

[קסם יונת שלום]

../images/Emo24.gifוואייי איזו תגובה מחזקת..

אני מודה לך על הרצון הטוב ועל כל הטיפים שקרוב לוודאי אנסה ליישם. החרדה תקפה אותי כבר אחרי שגופי השתחרר מניקוטין,כנראה ששטיפת המוח,ההתמכרות הפסיכולוגית תעיתעה בי, כמו בנושא של גלעד שליט. אני מגיבה בקצרה משום שאני מעט לא מרוכזת... אני מקווה להצליח.... בנתיים היום הראשון עובד בסדר, ובכלל נראה לי שעדיף לא לספור את הימים אלא פשוט לתת להם לחלוף מבלי לשים לב אליהם יותר מדי. תודה

 

[אורית רוזן]

את יכולה לספור אותם

אבל בצורה של פירגון, ולא ממקום של: "יללא שיעברו הימים, רק שאני לא אשבר". הספירה אינה הבעיה אלא הלחץ שמתלווה אם הוא מתלווה. יש אפשרות שהלחץ לא ינהל אותך. המודעות אליו מאוד עוזרת, וההבנה שהלחץ הוא תוצאה של העישון, ועכשיו את לא מעשנת ואין צורך להיות בלחץ, אלא להינות מהחופש ולפרגן לעצמך על המהלך הנפלא שעשית, בכל פעם שהמחשבה על סיגריה עולה !!!

 

[מוטי צבועובסקי]

../images/Emo24.gif

מחזיקה לך אצבעות, תעדכני...

 

[אורית רוזן]

שלום לך יקירה וכל הכבוד שאת כאן כשעולה שאלה..

מה שלומך? שמחה לשמוע מימך. תיראי, מאוד חשוב להיות מדוייקים וממוקדים עם המחלה הזאת, כדי לא לתת לה להיות חלק מחייך. שלושה נושאים חשובים העלית: 1. המפסיקים הקוטרים 2. שטיפת המוח עדיין משפיעה 3. התקפי חרדה ומצבים נפשיים למיניהם. אענה לפי נסדר: 1. המפסיקים שמקטרים על זה שהפסיקו, אינם יצאו מהמלכודת, ועדין מפרשים תחושות מסויימות ומחשבות מסויימות כסימן שחסרה להם סיגריה. יש להסתכל על התחושות והמחשבות במבט יותר מפוכח ולהבין שאלה שאריות של החיבורים שהיו שם כשעישננו, אין להם שום קשר לאיזה שהוא רצון לחזור ולהיות עבד של הדבר הזה. אל תיתני לזה לבלבל אותך, ולהוריד לך את הביטחון, תיסתכלי על זה בהומור, ומתוך הבנה עמוקה של כמה הדבר הזה חמקמק וטורדני, ואיזה מזל שהשתחררת !!! 2. תשובה אחת מובילה אותנו לזה שבגלל שהשטיפת מוח של המעשנים, מעשנים לשעבר, חברות הסיגריות, עדיין כל הזמן שם, זה יכול להיות כל פעם מחדש הזדמנות להיזכר בהרגשות הלא נעימות שהיו לך כשהיית שם,וכמה כיף לא להיות שם. ואיזה יופי ששיחקת אותה והשתחררת מהמלכודת, כשחושבים על זה, זה תמיד הזדמנות לשמוח !!! 3. כנראה שמה שחווית, עם כל הקושי, אינו קשור להפסקת העישון. גם ללא מעשנים יש התקפי חרדה, אנחנו כאלה שהפסקנו, לעתים נוטים לחבר כל דבר שעובר עלינו להפסקת העישון. זה ממש לא פעם ראשונה שאני שומעת על התקפי חרדה שבאים בגיל מאוחר יחסית... מקוה שלא יחזור, ואם כן, יש דרכים נפלאות לטפל. אנא כיתבי מה את מרגישה לגבי תגובתי,

כל טוב,

 

[קסם יונת שלום]

../images/Emo23.gifאורית../images/Emo23.gif

ראשית כל אני מרגישה שאת אדם מקסים

מדהים איך ניתחת וחילקת את כל מה שהעליתי לכמה מצבים מאודד ממוקדים! אני חשבתי על זה היום...למה אני בעצם מביטה על מעשנים לשעבר שעדיין מתים לסיגריה, במקום להתבונן באלו שממש לא,כמו אבא שלי למשל. הפסיק ביום אחד,ללא תחליפים ומאז חלפו שנים רבות, אין לו שום חשק לסיגריה, שום מחשבה על סיגריה,כאילו מעולם לא עישן וסיגריות כלל לא חלק מחייו, משהו מדהים... כאשר התייחסתי לזכרונות,התכוונתי שמאחר ובתקופה ההיא נגמלתי כשייתי עם האקס, ולאחר מכן נפרדנו והייתה זו תקופה רעה,עכשיו,אחרי שאנחנו עשינו קאמבק וחזרנו להיות יחד,ושוב אני נגמלת ליאני נלקחת לאותה התקופה ההיא ועולים בי זכרונות מהקשר ומדברים רעים שחווינו, זה עושה אותי עצובה... יכול להיות שאת מאוד צודקת בהקשר להתקף החרדה, זה היה לי מוזר משום שחברה שלי דיווחה לי גם על התקף חרדה או מצבי רוח הזויים...אבל בהחלט יכול להיות שזה היה קשור למשהו אחר כפי שכתבת... אורית היקרה שלי, אני באמת מקווה לגמור עם העישון הזה, נמאס לי כבר... שולחת לך חיבוק גדווווווווווווול. ותודה על העזרה, את מלאך

 

[קסם יונת שלום]

מה עושים כשמגיעה התפרצות זעם?

אני לא רוצה להציף את הפורום בשאלות. 24 השעות הראשונות עברו לי בסדר, באופן כללי, אני אדם שנוטה להתרגז במהירות,אבל איכשהו תמיד כשמפסיקים לעשן נוטים להתעצבן יותר או לחשוב שסיגריה תציל את הזעם או תמנע ממנו להתפרץ בעוצמה. אני לא יודעת למה זה, אבל איך שאני מגיעה לבית הוריי(אני כמעט גרה אצל חבר שלי) ההתעקשויות על סדר מופתי מביאות לי עצבים ברגעים כאלו שאני טרודה. למשל, טחינת מוח טורדנית שחוזרת על המשפט יותר מכמה פעמים בגלל חתיכת עטיפה של דיסק שנשברה יכולה להוציא אותי מהכלים. אני לא יכולה להבקש שיתחשבו בי משום שנקלעתי לסיטואציה מסובכת בה הפסקתי לעשן אז, והתביישתי לספר שחזרתי לעשן, עכשיו אף אחד לא באמת יודע שאני מנסה להגמל שוב. אם יש למישהו טיפ איך למתן את ההתפרצויות געשיות, במיוחד כשהגורם להם לא מאפשר לך לספור עד 10...

 

[אורית רוזן]

חשוב להיות ממוקדים ולזכור

שאין שום קשר בין הפסקת עישון להתפרצויות זעם. מה שמקשה עליך היא המחשבה השיקרית, שסיגריה עוזרת להתמודד עם מצבים כאלה. לא באמת עוזרת, כל מה שהיא עושה הוא, שלימים את חושבת שבלי סיגריה את לא יכולה לפתור מצבי לחץ

נכון שכשעישנת היית מדליקה בעיתות מצוקה כי היו לך שתי בעיות תמיד במקביל לפתור, העישון+ הבעיות הרגילות של החיים, אז לפחות בעיה אחת "להשקיט" לרגע. מה את אומרת?

 

[קסם יונת שלום]

זה אכן כך....

רק צריך שברגעים מסויימים אני אזכור את זה... אויייש...אורית תודה רבה לך מכל הלב... אני לא יודעת למה נהייתי עצובה...

 

[אורית רוזן]

כי בחיים לעתים אנחנו

נהיית עצובים, זה מין תכונה אנושית כזאת, לעתים הטריגר הוא חיצוני ומאוד ברור, ולעתים הוא פנימי ולא ממש מוגדר, מה שבטוח, שכאנשים נורמלים אנחנו יודעים שיש דבר כייפי בעצבות, היא עוברת, ואז ההקלה ממש סבבית. שיהיה המשך שבוע מקסים, אורית

 

[קסם יונת שלום]

../images/Emo23.gif

 

[אורית רוזן]

ותודה על החום והמחמאות../images/Emo140.gif../images/Emo23.gif

אנשים טובים מזהים טוב !!!