שוב אני, ושוב אותו ייאוש...

שוב אני, ושוב אותו ייאוש...

אז ככה, זהו סיפורי. וזה הולך להיות ארוך. אני נשואה, הרבה שנים (8-9) בלי ילדים. במערכת יחסים שידעה עליות וירידות, בגידות, שקרים, חוסר אמון, שבחודשים האחרונים - עבדנו קשה כדי לבנות אותו מחדש. היינו אצל יועץ, ועבדנו קשה. בקיצור. הבעיה היא שכל פעם מחדש - אני מוצאת את בן-זוגי משקר לי. וזה מתפוצץ, ויש מריבה. והוא משתנה לתקופת זמן, והיום - כבר איני מאמינה לו יותר. הוא אדם מאוד סגור. ואני לא יודעת אם זה קשור. בעבר - סלחתי לו על בגידות, ופלירטים, וצ´טים, ושיחות ארוטיות, והוא החליט להיגמל מזה. ואכן, בערך כמה חודשים הכל היה נפלא. ואז - שוב פעם, אני מתקשרת אליו, יש לו שיחה ממתינה, כשאני שואלת עם מי דיבר, הוא זורק שם של מישהוא מהעבודה, ואני יודעת שהוא משקר.... בבית אני רבה איתו ואז הוא שוב מספר שאכן התקשר לשיחות ארוטיות....למה הוא משקר לי ? אמרתי לו שאני רוצה להתגרש. הוא מוכן לעשות הכל להוכיח שהוא אוהב אותי. אבל כבר אין לי אמון בו. הוא טוען שיש לו דחף מיני מאוד חזק, שהוא לא מצליח לשלוט בו. ושלפעמים כבר בדרך לעבודה, ואחרי לילה סוער של סקס איתי, שוב משתלט עליו הדחף הזה והוא רוצה לעשות צ´ט, או לנהל שיחה ארוטית, (ואפילו - לאונן...)ואח"כ הוא מרגיש רע עם זה (ככה הוא אומר). לי כבר נמאס. זו האמת. נמאס לי בעיקר מהשקרים האלה. אני רוצה להתגרש ממנו, למרות שאני אוהבת אותו....אני מרגישה שאנחנו במרוץ מטורף, לשום מקום....פשוט נמאס ! אני רוצה מע´ יחסים נורמלית ולא בעל שכל הזמן מחפש....כי הוא לא יכול לשלוט בדחף שלו....
 
להבדיל בין היצר והשקר

מבין השורות, קראתי כך: את אוהבת את בעלך הצורך שלו שונה משלך זה מלחיץ אותך וזה מלחיץ אותו והוא משקר כדי לא להתעמת ונמאס לך. שאלות: - האם הדחף הבלתי נשלט שלו (כפי שמשתמע מדבריך) מעיד על חסך רגשי ואיננו "התמכרות למין" גרידא? - הייתם אצל יועץ ועבדתם קשה - מה זה אומר? האם בנסיון לדכא צורך אובססיבי או כדי להבין מה מניע אותו לכך ובזאת לטפל? - ועל מה את עבדת באותו יעוץ? - אם הוא נותן לך את עונתך (בשפה התנכית) כדי צרכך, למה מפריע לך שהוא מאונן בנוסף לכך? לסיום, מבלי להוריד במאומה את רצינות ההתייחסות, אני חייב להכניס בדיחה: אחד בא לרופא והתלונן שיש לו צרכים מיניים שאינו יכול לספק אותם. הרופא ביקש ממנו שיספר לו כמה פעמים בשבוע הוא מקיים יחסי מין. עונה לו הנ"ל: - עם אשתי, פעמיים בשבוע - עם העוזרת, פעם בשבוע - עם המטפלת של הילדים, שלוש פעמים בשבוע - עם המאהבת, כל יומיים - לפעמים גם מזמין נערת ליווי, בערך פעם בשבוע הרופא אומר לו מזועזע: "תיקח את עצמך בידיים!" - "אה, את זה אני עושה פעמיים ביום", ענה האיש.
 
זה לא מה שמפריע לי...

לא מפריע לי שהוא מאונן - מפריע לי שהוא משקר !!! עברנו הרבה במע´ יחסים. כולל שקרים ובגידות (מצידו). אולי אחד הדברים הכי חשובים שאני עשיתי (בתהליך הייעוץ) זה לסלוח, לבנות מחדש את האמון, להאמין בו, ולהתחיל להיפתח מחדש. אם זה מינית, ואם זה ריגשית. עבודה קשה, תאמין לי, ודי הצלחתי. למה הבנאדם משקר לי ????? איזה מן הרגשה, לדעתך, זה נותן לי כשאני מתקשרת אליו, ושואלת (בשיא התמימות) "עם מי דיברת ?" והוא מוכר לי סיפורים מצוצים.... "הדחף הבלתי נשלט" - זו הגדרה שלו. לא שלי. ככה הוא הגדיר את הרגשתו. ובהחלט אני חושבת שזו התמכרות למין. ואני חושבת שלאחורנה גם הוא מתחיל אולי לקבל זאת...היו תקופות שהוא ממש היה מכור לאתרי הסקס, הצ´טים, השיחות הארוטיות וכו´. ואז הוא החליט שהוא נגמל, ומפסיק עם זה...והנה, שוב אנחנו באותו מקום. מה עושים עם זה ???? לא רוצה לחיות עם מכור למין, כמו שלא רוצה לחיות עם מכור לסמים....אצל היועץ לא ממש דיברנו על הנקודה הזאת. דיברנו יותר על יחסים זוגיים בכלל....כי חשבנו ששנינו אשמים במצב. הרבה זמן הייתי קרה אליו מינית, ואז - הוא חיפש לו ריגושים אחרים. היום - המצב לגמרי שונה. אני השתניתי. הרבה יותר חמה, הרבה יותר מעוניינת....אבל - אצלו - הדברים נשארו אותו דבר. אני לגמרי מיואשת !!! סתם שאלה, שאני באמת לא יודעת את התשובה - זה נראה לך נורמלי וטבעי לאונן במכונית, תוך כדי האזנה לשיחות ארוטיות ?! מסקרן אותי.
 
נורמלי?

לאדם שיש לו הפרעה שגם הוא הכיר בה, מרחב הנורמליות שונה משל אחרים. לאונן במכונית? רק לא בזמן נסיעה.
 
רוני,

בואי נפרק את זה לכמה רבדים: 1. האם מפריע לך הצורך הבלתי פוסק שלו במין? אנשים שונים מרגישים מלאים ומסופקים בכמות שונה של מין. אני מניחה שלא הצורך הגדול שלו במין מפריע לך, אלא שזו התמכרות, ובוודאי היא גוזלת משאבים מדברים אחרים בזוגיות שלכם. האם אני צודקת? אם זו התמכרות, צריך לטפל בה כמו בהתמכרות. אצל פסיכולוג ולא בהכרח אצל יועץ נישואין, ובוודאי שלא בזוג, אלא הוא ואיש המקצוע. את תצטרפי ליעוץ, כשיעלה הצורך בהשתתפותך. 2. מפריע לך, ובצדק לדעתי, שהוא משקר לך. חישבי נא למה הוא משקר לך. האם את מגיבה בצורה תוקפנית כשאת שומעת שהוא צלצל לשיחות מין? או שהוא מאונן במכונית? אני מניחה, שהשיפוט שלך אותו, גורם לו לשקר. 3. מדוע את שואלת אותו עם מי דיבר? האם אינך חושבת שזו חדירה לפרטיותו? הרי כל אחד זכאי לדבר עם מי שרוצה בלי לתת על זה דין וחשבון. אני מציעה לך לא לתחקר אותו יותר מדי, אלא לתת לו את חופש הבחירה עם מי לדבר ומתי. 4. חושבת שכדאי שימהר להתחיל בטיפול גמילה, אם אכן מכור. השאלה היא, וזה כמובן לעצמך, האם את מספקת אותו או בגלל כעסייך את מונעת ממנו מין או עושה לו התחשבנויות כאשר רוצה להגיע למצבים אינטימיים עימך? 5. חישבי על זה וזכרי כי את אוהבת אותו. אני מניחה שהיה כך גם לפני כן, אך את עצמת עיינים. 6. אהבי אותו על תכונותיו הטובות, עזרי לו להתגבר על חולשותיו. קבלי אותו. אל תתחשבני איתו, ותעודדי אותו לפנות לטיפול מקצועי. 7. עשי הכל על מנת שחיי המין ביניכם יהיו מגוונים ומספקים, כך שלא יהיה לו כח לחפש במקומות אחרים. או במילים אחרות, התישי אותו, אם את יכולה. שבת שלום ובהצלחה
 
שובל, תשובה מהספרים. האם אפשרית?

רצפט באמת מוצלח לחיי זוגיות. ברגע של רצינות, מי באמת יכול לעמוד בו? דרך אגב, אני אהבתי במיוחד את סעיף 7.
 
מוסקיטר, עדיין

לא אמרתי הרבה רק ניסיתי להבין יש איזה מינימום אלמנטרי בחיי זוגיות קנאה - אין לה שם מקום לא מעטים הגברים (ומניחה שגם הנשים) שמקדישים הרבה זמן לחיי מין מחוץ לבית אול לחיי מין "יד-ראשונה"
(אוננות). נקיפות מצפון על כך לא יועילו כעס על כך לא יועיל כדאי לבודד את הדברים לראות איפה ניתן לשחרר את הלחץ של האחד על האחר. מתח - לא עוזר. את זה אתה יודע טוב כמוני. לחפש את האחר, לתפוס אותו בפינה, לומר לו "תפסתי אותך" - לא תורם. אני, כמו כולם, מחפשת את הדרך לחיים טובים יותר לא עושה פה אוניברסיטה, אבל מנסה לבודד כל צעד ישקל עלינו, ועל בני זוגנו, רק יתרום ואגב, סעיף 7, גם אני אוהבת אותו במיוחד
בלי שום קשר
 
הי, שובל.

דווקא בגלל התשובה המפורטת, רציתי להתייחס לכל סעיף כמעט. 1. אמרת נכון. לא מפריע לי הצורך שלו במין. מפריע לי ההתמכרות. ובהתמכרות כמו בהתמכרות. הוא מסוגל לראות שוטרת תנועה באמצע הכביש, ומה שהוא יחשוב זה - איך הוא מזיין אותה. סליחה על הביטוי. זה כבר לא פנטזיה. זה חוסר שליטה בדחפים שלו. בקיצור - ההתמכרות. העובדה שכל בחורה, כמעט, הופכת ליעד לזיון, ולא בהכרח למשהו אחר, וגם לא משנה כמה אספק אותו. טזה עונה לך אולי על סעיף 7. מי שמכור - כמעט אף פעם לא מסופק. הוא תמיד ירצה עוד. (ולא תמיד איתי)...בשלב מסויים זה אפילו כבר מעצבן. נמאס לי להיות סלחנית ונחמדה ומתחשבת. נמאס לי שבכל מקום הוא לוטש עיניים באחרות....נמאס לי ! לסעיף 2 - כן, לפעמים אני מגיבה בתוקפנות. בעיקר לעצם השקר. שבטח מתחבר גם לעצמם המעשה. אמר פה מישהו "מותר האדם מן הבהמה". ואני חושבת שלפעמים התנהגותו בהמתית. לא כ"כ איכפת לי שיאונן לו להנאתו. סבבה. אבל - לדעתי, לאונן באוטו, בדרך לעבודה, כי ראית שוטרת כוסית או סתם כך, לאחר ששכבת בבוקר עם אשתך - זה כבר מוגזם !!!!! אבל יותר מכל, מרגיז אותי השקר. אני כן חושבת שכשאני מתקשרת, ויש שיחה ממתינה - יש לי זכות לברר האם אני מפריעה ועם מי הוא משוחח....הרי אני אשתו !!! סעיף 5 - אכן, קלעת. כך היה גם לפני כן. הבגידות שלו עוד החלו בתקופת החברות שלנו. הוא תמיד לטש עיניים לאחרות (גם בנוכחותי). תמיד פלירטט עם אחרות. לעיתים גם בגד בי עם אחרות, ושכב עם אחרות, והיום - אני לא רוצה לסלוח יותר. גם אני בנאדם. ונמאס לי. וגם האהבה, עם הזמן, נשחקת. לא רוצה להילחם יותר עבורו, ואיתו. מקווה שעניתי לך.
 
רוני יקרה, האם זו התמכרות באמת?

אם זו התמכרות-וההגדרות של התמכרות זהות לכל התמכרות, כמו אלכוהול או התמכרויות קונבנציונליות אחרות, אז בהחלט יש לטפל בהתמכרות ,אם הבןאדם כמובן רוצה. ולא דרך יועץ נישואין אלא דרך מוסדות גמילה, ויש גם לגמילה מצריכה מוגברת של סקס. אבל- את אומרת שאצל היועץ הנקודה של ההתמכרות שלו(לדעתך) לא עלתה. ומצד שני היא כל כך מהותית לגבייך- אז השאלה הקשה למה היא לא עלתה? למה היא לא הייתה נושא לדיון? שנית- תחשבי מהו המרחב של הפרטיות שאת נותנת לו? את אומרת שהצלחת בטיפול הזוגי לסלוח ,ולהאמין בו-אני מבקשת ממך לשים את המראה מול הפנים, בדקי עם עצמך, האם באמת סלחת? האם את באמת מאמינה לו? ואם כן למה את "בודקת" אותו? למה הוא לא יכול לנהל שיחה טלפונית בלי שיתוחקר עם מי שוחח? ומה עשה במכונית? יתכן אולי שדווקא התישאול הבלתי פוסק הוא זה שמוביל לשקרים? הוא נכנס ל"לחץ" וזו הדרך של אדם לחוץ להגיב,אולי? נורמלי-זו הגדרה שאני לא מכירה בחיי זוג. מה זה נורמלי? מי קובע את הנורמה? למי הנורמה מתאימה? והשאלה אולי הכי קשה- למה זה מפריע לך? שתהיה לך שבת מלאה שלום וחשיבה לעצמך
 

ליידילי

New member
לשאול

גם שובל כ. וגם אחותנו התייחסו לעובדה שרוני שואלת "עם מי דיברת" כאל פעולה שגויה/מגבילה/מתחקרת. ולי נדמה שזה הרבה יותר טבעי/שגור/פשוט מזה. הניחוש שלי הוא ששניהם נוהגים לשאול זה את זו... דומני שכולנו עושים כך, מעשה שגרה... מתענינים לדעת, במיוחד אם "פרצנו כממתינה" אל טלפונו של אחר. אין בזה משהו יוצא דופן. התהיה על כך מתעוררת, אם יש חוסר איזון: כלומר היא שואלת... ואילו הוא לא. מעבר לזה דומני שיש כמה מרכיבים בפגיעה שגורמת ההתמכרות. קודם כל מדובר בשתי התמכרויות לפחות: ההתמכרות לאינטרנט. וההתמכרות למין. התמכרות, כל התמכרות, יש בה התגברות של הדחף על פני ההגיון או שיקול הדעת. וככזו היא מקבלת עדיפות מבחינת ההשקעה, בזמן ובתשומת לב, על פני דברים אחרים, שאפילו לדעת המכור, חשובים יותר. כלומר רוני מקופחת ופגועה מבחינת מידת תשומת הלב אותה היא מקבלת. אני בטוחה למדי שלא האוננות היא שמטרידה את רוני. אלא הבגידות מצד אחד .. ומצד שני התחושה שהיא אינה יותר מאשר כלי לסיפוק ההתמכרות של בעלה. כלומר גם כאשר היא "מקבלת את עונתה" בעצם אינה "מקבלת" דבר... כל אלו הינם פגיעה על גבי פגיעה... השקרים הינם רק פן נוסף... ולאו דווקא רב המשקל ביותר, אף כשנדמה שכן... האיש אינו משקר בשל ה"שיפוט" שלה, אלא בשל השיפוט שלו עצמו. האיש מרמה גם את עצמו, (או מנסה לפחות), התיחקור שלה... אין בו אלא נסיון לבדוק את "מצבו"... דבר שהוא מנסה להמנע ממנו ככל יכולתו. דומני רוני שעניתי לך כאן לשאלה למה הוא משקר. ובעוונותי אענה לך גם על מה שלא שאלת, תשובה אשר בדרך כלל נמנעים ממנה כאן. את אומרת "אני רוצה מערכת יחסים נורמלית"... ואני עונה: צאי ממערכת היחסים הזו, (ברכי על כך שאין ילדים בתמונה) ולכי בקשי לך מערכת יחסים חדשה אשר תענה על צרכייך. בהצלחה!
 

סולו

New member
הוא משקר גם לעצמו

מזדהה עם כל מילה שלך ליידילי!!! ורוצה להוסיף: המשקר עושה זאת לא רק על מנת לאחז את עיני בן הזוג ולהמנע מעמות, אלא בעיקר על מנת לא להכיר בבעיותיו! כל שאלה או הערה, תמימים ככל שיהיו, יקבלו מימד "מפלצתי" של חדר חקירות, משום שלמשקר עצמו האמת כואבת ולא נוחה. ולא משום שבן הזוג הוא חודרני או שתלטן. במקום להתמודד עם בעיותיו, יעדיף המשקר להאשים את בן הזוג בחדירה לפרטיות, ב"חוסר קבלה" ובשאר מרעין בישין. אכן,גם במקרה זה, ההגנה הטובה ביותר היא התקפה. ואז, בן הזוג, הנפגע שוב ושוב, עלול לפתח חוסר אמון ולהתחיל באמת לבלוש(ובצדק יעשה זאת - על מנת להגן על עצמו). ואז החגיגה שלמה, השקרן מצטייר כצודק כביכול (הנה, תפסתי אותך חודר לפרטיותי ובולש אחרי) ובן הזוג אחוז רגשי אשם - הוא אכן עשה זאת, והוא כביכול לא בסדר. וכאן כבר יש סחיטה רגשית של בן הזוג, ובריחה נוספת של השקרן מהתמודדות עם האמיתות הכואבות של חייו. כמובן שאסור שהבנה זו תהפוך בידי המשקר כ"קרדום לחפור בו" (בבחינת "זו דרכי כי אני מסכן וקשה לי להתמודד") ועל בןהזוג (במקרה זה - רוני) להתעקש שלא לקבל את השקרים ולא להרגיש אשם בהתעקשותו זו. כך שבעיני, השקר הוא הבחירה של המשקר שלא להתמודד עם האמת הפנימית (והבעיתית) שלו, וגם לא להתמודד עם בן זוגו ועם האמת של מהות יחסיהם.
 

האלי

New member
זה נורא פשוט רוני

את התשובה הנכונה לבעיה את כבר יודעת. גם החלטת כבר מה תעשי בקשר לזה, עכשיו את רק מחפשת את הצידוק ה"ראציונאלי" להחלטה שלך. אם מותר לי לייעץ? אבל קורם אולי אסביר למה אני מתכוון: ביחסי הזוגיות שלנו, באופן אינטואיטיבי, אנחנו יודעים עמוק בלב מה אנחנו רוצים לעשות. התשובה יושבת לה שם ומחכה שנרשה לה לעלות ולהופיע. הרבה פעמים אנחנו אפילו לא יודעים שהיא שם. לפעמים המולת היום יום מאפילה על קולו החרישי של הלב, אבל התשובה שם והלב לוחש אותה. ועדיף לדעתי לנסות להשקיט את ההמולה ולהקשיב לו ללב... לשמוע מה הוא אומר ולוותר (אפילו במעט) על הצידוקים הראציונאליים. פשוט לעשות מה שנכון עבורך. זה נורא פשוט רוני. פשוט תקשיבי ללב שלך ותעזבי את כל השאר... הלב שלך כבר יודע. גם את מה שלך נדמה אולי שאת לא יודעת. שלך, האלי.
 

ליידילי

New member
לו היה פשוט

לו היה פשוט להקשיב ללב מן הסתם היה נחסך מעימנו המון כאב. גם בחידות הגיון... התשובה הפשוטה בד"כ הינה הנכונה... ברורה למתבונן מהצד. מובנת מאליה למי שאותה יודע. ובגיאומטריה הדרך הקצרה בין שתי נקודות היא קו ישר אחד... אך חיינו אינם כה ברורים וחדים ובשיקולנו משולבים שפע נקודות וסעיפים רבים. לא קל או פשוט להקשיב ללב, יש לזה מחיר מחיר שכואב. לא פשוט להקשיב ללב במיוחד כשמנסים להמנע מ"לשלם את האגרה"...
 
אפשר לשים את המילים כסלוגן?

כל מילה פוגעת למטרה. לא קל או לא פשוט להקשיב ללב כמה אמת יש במשפט הקצר הזה. בוקר טוב ליידילי.
של בוקר שבת
 

האלי

New member
Dear lady

הדברים הפשוטים הם הקשים ביותר... כמו לטפס על קיר חלק. להשקיט את המולת היומיום כדי לעשות מקום ללב... זה נורא פשוט וכל כך קשה... אבל שווה
שלך, האלי.
 
הלוואי והייתי יודעת, האלי....

אני רוצה ללכת, ואני רוצה להישאר, אני רוצה לכעוס, ואני רוצה לסלוח. ויותר מכל - אני רוצה להרגיש שאוהבים אותי ומסתפקים רק בי....דרישה מוגזמת ? - אולי.... הכי אני לא יודעת זה - מה הכי נכון לעשות. אני חושבת שהכי נכון זה לקום וללכת. זה גם יהיה הדבר העיקרי שיגרום לו להעריך מה שיש בינינו. כשאני אומרת לו שזה מה שאני רוצה - הוא לא מוכן לוותר. הוא אומר שהוא אוהב, והוא ישקיע, והוא לא יוותר....הוא לא מוכן לעזוב את הבית, למרות שביקשתי. אני כבר באמת לא יודעת מה לעשות.
 

פלסטיק

New member
חלק מזה נשמע כתירוצים (מצידו)

את נשמעת מאוד נסערת, אבל תוכלי למיין לעצמך מה באמת מפריע לך ששוה פירוד? האם הוא ממשיך לבגוד? האם אלו השקרים? ההבדל בדחף המיני בינכם? השיחות האירוטיות? האם את מרגישה שאין מאמץ מצידו? אולי הוא התאמץ, הצליח בחלק מהדברים (למשל זה נשמע כאילו הוא לא חזר לבגוד) וחלק אחר יקח לו זמן? תרשי לי להציע לך עוד הצעה. אל תביטי רק על מערכת היחסים עכשיו (נורמלית או לא נורמלית), תביטי אל האופק היותר רחוק. האם זה האדם שאיתו את תרצי להזדקן? אני חושב ששם מצויה התשובה אם כל המאמץ הזה כדאי
 
למעלה