שובבני....

[חנה גונן]

שובבני....../images/Emo3.gif

זוכרים את הילד שאבא שלו התעלם ממנו במסיבת חנוכה?בתקופה האחרונה התנהגותו נהיתה נוראה להחריד.הוא מכה,משתולל,היום למשל הוא לקח מין עיגול כזה שאנחנו עושים להם קרוסלה,הפך אותו על ילדה אחרת ועוד מעך אותה בהנאה.כמובן שהראיתי לו שאני כועסת, לקחתי אותו לשבת,להרגע ו"לחשוב" קצת ישבתי איתו ואמרתי לו חמוד שלי אתה חבר שלי ואני אוהבת אותך,כיף לנו שאתה בא לגן אבל אני לא מוכנה להתנהגות כזאת(וזה הנוסח שהמצאתי לעצמי לפנות בו אל הילדים כדי שידעו שלמרות הכעס נשארת האהבה)והוא יודע שאנחנו אוהבות אותו ושנכוא לעזור לו כשצריך. הבעתי את דעתי שמקור הבעיה בבית(קודם לכן היתה לו בעיה קשה שך אכילה שנפתרה)ואני יודעת שהפסיכולוגית יודעת מזה(בכל אופן אני מחכה לביקור שלה כדי לדבר איתה) אבל מה עושים בינתים כי אני לא נהנית לכעוס עליו. חנה גונן

 

[אמאנטלי]

מאמצת את הנוסח שהמצאת ../images/Emo127.gif

לדעתי, אם את יודעת שמקור הבעיה הוא בבית , בנוסף לנוסח המקסים ונותן הביטחון שהמצאת הייתי מוסיפה הרבה חיבוקים . אני יודעת שהוא בטח לא הילד היחיד בגן אבל הוא כנראה היחיד עם בעיות אז אולי ברגע פנוי בין העבודות ובין הטיול ובין ההליכה שלך לסידור כלשהו בגן ללטף ולחבק אותו . בהצלחה

 

[חני בורשטיין]

לתת לו תפקידים...

אני לא יודעת לאיזה גילאים את גננת, אך אולי תנסי לתת לאותו הילד תפקידים אחראיים, שיראה שיש לו נוכחות בגן, ששמים עליו, לתת לו דברים לעשות שיעלו את קרנו בעיני שאר הילדים. הוא באמת צריך לקבל ממכם את מלוא האהבה שאתן יכולות לתת, כי כמו שהבנתי, מהבית הוא לא מקבל אהבה ותשומת לב. דבר נוסף, אם כבר נתקלתן בהתנהגויות מסוג זה, אולי אתן יכולות לצפות מה הוא הולך לעשות ולנסות למנוע זאת. צריך להסתכל עליו טוב טוב כשהוא בא במגע עם הילדים האחרים כדי שבסוף ההתנהגות שלו לא לגרום לאסון.

 

[חנה גונן]

לחני-הוא בן שנה פלוס ו...

כשהוא רוצה הוא ילד פשוט מקסים ונהדר אבל כשהוא מתפרץ אין לו אלוהים וכל מגע שלו עם הילדים נגמר בברוך למרות שאנחנו משגיחים היטב היטב הוא גם ממש עושה דוקא. חנה גונן

 

[חני בורשטיין]

ההורים מודעים לבעיה?

איפה הם נמצאים בספור? מה אומרים שאר ההורים בגן?

 

[חנה גונן]

ההורים...

קודם כל ההורים זאת רק האמא את אבא שלו אני לא רואה בסביבה בכלל היא זו שמביאה אותו וגם באה לפעמים בצהרים לבדוק איך הוא אכל.בקשר לשאר ההורים אני בדכ לא מוסרים שמות של ילדים שהרביצו אבל אני יכולה לנחש שהילדים בודאי מספרים להם מה הוא עשה בכל אופן לא שמעתי מהם כלום עד עכשו...(מקוה שככה זה ימשך)השאלה שלי היא מה אנ יכולה לעשות בסביבת הפעולה שלי בלי קשר למה שקורה בבית. חנה גונן

 

[חני בורשטיין]

רעיון...

שוב, אני לא בטוחה שהרעיון מתאים לגילו (כתבת שהוא בן שנה ו...) אפשר להביא שק אגרוף, כאשר הילד מתעצבן ורוצה להרביץ לאחד הילדים, הוא יכול ללכת לאותה פינה ולהוציא על השק את כעסו. יש לי חברה שכאשר בתה לא מתנהגת יפה, היא פונה אליה ואומרת לה ללכת "לפינת המחשבות", שם תוכל לחשוב כיצד התנהגה.

 

[חנה גונן]

עדכון...

היום השתדלתי להעניק לו הרבה תשומת לב חיובית כבר מהבוקר,איזה יופי לראות אותך,שמחים שבאת לגן,כרגיל הוא היה מלא עצב וגם בכה קצת,שאלתי אותו מה מציק לך והוא ענה לי שהוא מתגעגע לאבא שלו הסברתי לו שאבא בעבודה ושהוא יראה אותו אחהצ(אבל החשד שלי הוא שהוא לא רואה אותו גם אז) ובסך הכל היו אחת שתים תקריות בודדות כשאני מונעת מראש פיצוצים ואף מצדיקה אותו כשהיה ראוי,הוא פשוט מחפש תשומת לב בדרך שלילית(קודם זה היה ענין האוכל מפני שאינו מצליח להשיג אותה בצורה טובה בבית)אבל הוא ילד עשר. שלך חנה גונן

 

[אינדיגו]

אני לא מבין,

האבא לא בסביבה - את זה את יודעת. הילד מתנהג משונה - את זה את יודעת ומרגישה. הילד משדר ואף אומר מה מפריע לו - את זה אפילו אנו יודעים. מה דעתך להתיישב עם האמא לשיחה בעניין , בפתיחות וכנות לומר לה מה שאת חושבת ומרגישה? אם היא מגיעה לראות איך אכל בצהריים אכפת לה ממה שקורה לילד , אני מעריך שהיא תודה לך על השיחה הזו. לעניין הילד , לי זה נראה גיל מאוד קטן מכדי להיות מניפולטיבי כפי שרמזת לגבי תשומת הלב שהוא מחפש בדרך שלילית.

 

[חנה גונן]

לאינדיגו-הבהרה

קודם כל אני רק הסיעת ושיחה עם האם לא נמצאת במסגרת התפקיד שלי את זה יעשו הבוסית או הפסיכולוגית אני מסתכלת על מה שאני יכולה לעשות בנישה הקטנה שלי.לא רמזתי ולא עלה על דעתי לרגע שהילד הוא מניפולטיבי אלא שניתחתי את המצב,חיברתי דבר לדבר והגעתח למסקנה שהחיפוש שלו אחר תשומת לב הוא אמיתי(וחוץ מזה בעיני אין מניפולטיזציה למרות שאני בהחלט מודעת לכך שהם יכולים להיות מסוגלים לזה,עד כה מצאתי לכל התנהגות סיבה מוצדקת וסבירה שבדכ נובעת מכך שהכשרים המילולים עדין לא התפתחו). שלך חנה גונן

 

[אינדיגו]

חנה שלום,

באמת באמת , הייתי מאחל לעצמי ולעומר שלי סייעת כמוך חושבת רגישה מעורבת ואיכפתית. היותך סייעת מונעת ממך לומר לאם את שאת חושבת? מה הגננת חושבת על כך , בטח שוחחתן? אם הגננת לא עושה כלום בנדון , לדעתי את בהחלט יכולה לומר את מה שאת חושבת לאם. יום טוב

 

[חנה גונן]

לאינדיגו-הלואי וזה היה כל כך קל..

אבל תכלס זה פשוט לא בתחום סמכותי אלא באחריות המטפלות והבוסית כשאני האחרונה בסולם ההיררכיה בגן.בודאי שהמטפלות מודעות למצב ואני יודעת שהן אמרו לבוסית שאמרה לפסיכולוגית מקסימום אני יכולה לנסות לרמוז לה. שלך חנה גונן

 

[חני בורשטיין]

אני מסכימה איתך

חנה, במקום עבודתי יש חטיבה צעירה, שם בכל "בית" יש סייעת אם וסייעת תיגבור. אני לא יודעת כמה ההורים יקשיבו להן אם תעלינה הסייעות בפניהם בעיות שהן חושבות שיש לילדיהם. זה יכול להיראות כהליכה מאחורי הגב של הגננת, או כאי הסכמה עם הגישה של הגננת, וזה בהחלט לא ראוי.