שדה ראייה נחשי

BabaGee

New member
שדה ראייה נחשי

ישנם נחשים עם ראיה יותר טובה וישנם נחשים עם ראיה פחות טובה, השאלה שלי היא: עני הנחשים ממוקמות בצידי הראש (אצל חלק מעט יותר קדימה ואצל חלק ממש בצד אבל השאלה שלי לגבי הממוצע) האם קיימת חפיפה מסויימת בין שדות הראייה של כל עין או שכל שדה ראיה עומד בפני עצמו ? אם אין חפיפה אז האם תפיסת המרחב שלהם מבוססת על חום,ויברציות ואיבר יעקובסון בלבד ? אם יש למישהו משהו שקשור לנושא אבל לא כתבתי בשאלה פה אז בבקשה שיכתוב אותו בכל זאת
 

GUYLI9

New member
ושאלה דומה על נחשים-

לחיות צימחוניות יש עיניים בצדדים כדי לראות כל הכיוונים את האויב. לטורפים(כמונו) יש עיניים במרכז הפרצוף אז למה לנחשים יש עיניים בצדדים אם הם טורפים? עכשיו נזכרתי שגם עם זיקיות זה ככה... אז למה זה?
 

אילון פ

New member
דבר ראשון, האדם אינו טורף,

הוא אוכל כל. דבר שני אני לא חושב שמיקום העיינים קשור למזון של החיה.
 

BabaGee

New member
קשור

חיה טורפת זקוקה לראיה תלת מימדית ותפיסת מרחב ברורה מאוד וממוקדת כדי לתפוס את הטרף שלה בעוד חיה צמחונית אכן זקוקה לשדה ראיה רחב ופחות ממוקד כדי שתוכל לברוח בזיהוי תנועה חשודה שמסכנת אותה. העניין עם נחשים הוא שהם מזהים תנודות בקרקע שיכולות להתריע בפניהם על אוייב פונציאלי מתקרב ויש להם ראיית חום ואת איבר יעקובסון כדי לזהות טרף ואת המיקום שלו. העניים נראות לי כחוש פחות שימושי להם (לא תשובה ודאית אלא הנחה אישית שלי) השאלה שלי הייתה מהו שדה הראייה של הנחש, האם כל עין נפרדת או שיש חפיפה כלשהי בין העניים.
 
לא קשור

לכל בע"ח תכונות פיזיולוגיות התואמות את צרכיו. דוגמאות יפות ניתן לתת דווקא מעולם הציפורים. לרוב דורסי היום (ובעיקר ממשפחת הניציים (=ניצים, עיטים ונשרים) הבזיים (=בזים!) והשלכיים (השלך הוא נציג בודד בארץ)) עיניים בצידי הראש ע"מ לתת פרספקטיבה רחבה בה שדה ראייה מרחבי עצום, ע"ח תחומי חפיפה (תלת-מימדי) מצומצמים יותר. אנטומיה זו נובעת בעיקר משיטת הצייד המאתרת טרף תו"כ מעוף הדורס, ו"מסתייעת בראיה" המסתמכת בעיקר על תנועת הנטרף. לעומתם, אצל רוב דורסי הלילה, עיניים הממוקמות בקידמת הראש יוצרות תחום חפיפה רחב מאוד. מיקום זה של העיניים מורה גם על שיטת צייד שונה, המסתמכת בעיקר על עמידה במקום, זיהוי נטרף ולכידתו. לפיכך אין קשר בין מיקום העיניים להיותו טורף.
 

BabaGee

New member
סבבה.

צודק ב 100% ואין לי מושג איך לא הפנתי מחשבה לזה לפני שעניתי. הדוגמא הנגדית שלך שוללת את מה שכתבתי. דוגמאות יפות ניתן גם לתת מעולם המים. לוייתן האורקה והכרישים הם טורפים מובהקים והעניים שלהם בצידי הגוף (מחזק את מה שאמרת) עיט אתה מתחיל להתרשל, ענית תגובה עניינית ולא דחפת שום דבר בתגובה שלך שקשור במינים פולשים
 

gaichuk

New member
קשור ועוד איך!

כשאתה מסתכל במראה אתה רואה את הבבואה שלך מסתכלת ישר אליך. זה הסימן שהאדם הוא טורף או יותר נכון,צייד. אצל החתולים יש שדה ראיה די דומה לשלנו והוא נע בין 180 ל-205 מעלות. לעומת זאת,לחיות ניצודות (דהיינו,טרף) כגון סנאים,ארנבות ואפילו לברווז העיניים נמצאות בחלק העליון של הראש ושדה הראיה שלהם מגיע לפעמים גם ל-360 מעלות אבל איזור החפיפה קטן ביותר (כ-30 מעלות). הסיבה לכך היא שהם תמיד צריכים לראות מה בא מלמעלה (בזים,עיטים וכו') ואפילו מאחור. חשוב לזכור שלמרות שהנחש טורף,הוא גם נטרף. כשיבוא עליו חיוואי מלמעלה,לא איבר יעקובסון ולא רגישות לויברציות יעזרו לו. רק שתי העיניים שלו . אני ממליץ בחום על ספר מצויין בשם "עולם החושים" שכרגע אני לא זוכר את שם הסופר ושם ניתן לראות את השדות השונים של חיות שונות וההסבר המפורט על איך ולמה הוא ככה.
 
פתחנו ויכוח...

שאפילו "הגדולים" לא מסכימים עליו. לתפישתי, בנושא זה לא ניתן לעשות הכללות למעט 2: 1. ההכללה האומרת שאבולוציונית, כל אורגניזם "פיתח" תכונות המשרתות את צרכיו (וכך לא ניתן להכליל קבוצה כטורפים/נטרפים/נחשים/ציפורים/חמציצים (אני למשל, טורף על (עיט זהוב), אין לי אויבים של ממש בדמות טורפים שמעלי, ועדיין יש לי עיניים בצידי הראש. הסיבה לכך כפי שציינתי, היא כנראה תצפית רחבה יותר, וכפיצוי על היעדר ראייה תלת מימדית, הראייה "מתוגברת" ברגישות לתנועה). 2. יבוא מינים אקזוטיים לארץ בשיטה הנהוגה כיום היא אסון.
 

gaichuk

New member
המפתח בין העיניים של העיט אולי רחב

אבל הן בפירוש לא בצידי הראש. ציפור עם עיניים בצידי הראש-תוכי למשל. לגבי היותו של העיט טורף על יש לנו מחלוקת. אם ישאר על הקרקע יותר מדי זמן,יבוא טורף ויטרוף אותו. דוב למשל הוא טורף על...
 

GUYLI9

New member
אז גם לנו היה פעם עיניים בצדדים!

כי לפני מליוני שנים בעלי חיים גדולים טרפו אותנו ואז שלמדנו להגן על עצמנו ולטרוף בעצמנו העיניים שלנו נהפכו להיות מקדימה! סתם משהו שחשבתי אז אל תתיחסו... או שלפי מה שאתה אומר- גם חיות טורפות שיש להם סיכוי להיטרף הם בעלות עיניים בצדדים.
 
לא מדובר...

במיקום העיניים ממש, אלא בשטחי החפיפה בינהן. ממליץ לך לקרוא את ספרם של עופר בהט ויוסי לשם- "דורסי הלילה בישראל", בו מוסבר יפה למי שאינו "עוסק" בעופות, חומר מבוא ורקע בסיסי על הנושא. המבנה האנטומי והמעמד הטקסונומי, מוסבר כאן יפה בהשוואה לדורסי היום להם עיניים בפרוש בצידי הראש (ברמת העיקרון). לגבי עליונות טורפי העל- אריה מוגדר טורף על?? רבים מהם נטרפים ממש (!!) ע"י צבועים, ולמרות זאת הם מוגדרים טורפי על. המערך הביוספרי מורכב מגורמים רבים, כך שההגדרה "טורף על" ניתנת על ידינו בקנ"מ מסויים של ייחוס.
 

GUYLI9

New member
חחח איזה מילים מסובכות

"המבנה האנטומי והמעמד הטקסונומי" "המערך הביוספרי" "בקנ"מ מסויים של ייחוס" נגיד שהבנתי... אז בעצם אין טורפי על! כי בצעירותם הם עצמם יכולים להיטרף...
 

T0M3R

New member
טורף על זה יחסי

תשמע, לדוגמה בואות, כאשר הן צעירות הן מתחבאות וכשהן בוגרות הן לא? למה זה? בגלל שבטבע כאשר הן מגיעות לגודל בוגר הן טורפות על ואין להן צורך להתחבאות אז הן סתם מוצעות מקום נוח להסתבלט בו וזהו. נגיד עובר האוכל, אוכלים אם לא, מחכים.
 
תדמיין

את כיתה ג4 בבי"ס רבין בנתיבות (בטוח יש כזה), שנייה אחרי שהמורה יצאה. כל הילדים רוקדים רוקדים, מעיפים את הידיים גבוה לשמיים... ומתחילים לטרוף אחד את השני. ב-7 הדקות הראשונות נדמה שיש טורפי על בכיתה- גולן השמן מתקן את פניהם של רוב הילדים, משולם חמום המוח תופס מקום שני כמעקם אצבעות כרוני, וסיגלית בורחת ומוצאת מקום מסתור עד אשר יעבור זעם. לאחר 12 דקות משתנות מעט היוצרות, כשאיציק מצליח להצמיד לרצפה את גולן השמן, תוך שהוא מקפץ על כרסו ובועט בירכו. גולן מתחיל לבכות, ומשולם מסתער על איציק כדי לנשלו מהתואר. לכאורה יש לנו כאן מס' טורפי על, אולם כאשר המורה בורחת מהכיתה מתחיל מאבק הישרדות בתוך הנישה, בו כל טורפי העל נלחמים על פיסות המזון. בשטח העיקרון המוביל הוא היצע וביקוש, וככל שיהיה יותר טרף פוטנציאלי נגיש ונוח, כך לנו קל יותר לשרטט מהצד, פירמידה מושלמת של "רמות יוקרה" (כלומר חי אוכל חי אוכל חי אוכל חי וכן הלאה). כאשר ישנה בעיה בזמינות המזון, מתחיל מאבק על השגתו, "הגבולות" מטשטשים, ומתחיל מאבק איתנים. בתוך המערכות האקולוגיות ישנן אינספור דוגמאות לכך (אגב, גם בארץ)
 
למעלה