שגיתי?
שלום, אני עובד כמדריך בהוסטל עם ילדים ובוגרים אוטיסטים. באחרונה הובא לידיעת ההנהלה שחלק מהמדריכים משתמשים באיומים כטקטיקה לגרום לאוטיסטים לבצע הוראות, או להפסיק לנהוג באלימות, ובדרך כלל באיומים שכלל אי אפשר ליישם, כגון "אני אתקשר לאמא שלך ואגיד לה לא לבוא לבקר אותך". איום כזה, בשלילת ביקור של הורה, מעבר לעובדה שאי אפשר ליישם אותו, הוא גם אסור בתכלית האיסור - אי אפשר לאיים על חסר ישע בשלילת ביקור הורים. לפני כמה ימים מנהלת ההוסטל לקחה אותי לשיחה וביקשה ממנה שאפרט לה על מקרים בהם שמעתי מדריכים אחרים מאיימים בצורה כזו. פירטתי לה, והיא ביקשה ממני להמשיך להגיד לה במקרה ואני שומע עוד משהו. אני רוצה לציין שלגבי כל המקרים שדיווחתי לה, גם הערתי על כך בעצמי למדריכים שאיימו עוד באותו יום שזה קרה. ת וסיפרתי ל למחרת השיחה עם המנהלת, אני, מדריך נוסף ומדריכה נוספת ליווינו את האוטיסטים בנסיעה באוטובוס. בשלב כלשהו אחד מהאוטיסטים החל להיות אלים, והמדריכה קמה לרסן אותו. ישבתי מאחוריהם ושמעתי אותה מאיימת עליו שהיא תוריד אותו מההסעה באמצע הדרך, ולאחר מכן היא איימה עליו שהיא תכניס לו סבון לתוך העיניים, ואף הראתה לו בקבוק של סבון שהיה לה בתיק. למרות שברור לי שאותה מדריכה לעולם לא תפגע בו בפועל, עדיין הייתי מזועזע כי הפעם זה כבר הגיע לרמה של איום באלימות ממשית. אבל הפעם נראה לי שעשיתי טעות. לאחר שהאוטובוס הגיע להוסטל, לא דיברתי על כך עם המדריכה. הייתי מזועזע מידי וממש לא היה לי נעים...זאת מדריכה שאני אוהב ועובדת בהוסטל הרבה יותר זמן ממני..כבר 6 שנים (אני עובד שם כמעט שנה). לאחר שהמדריכה הלכה הביתה, ניגשתי למנהלת ושיתפתי אותה במה שקרה, וביקשתי ממנה לא להשתמש בדוגמה הזאת במקרה והם משוחחים איתה, כי ממש קשה לי להלשין, ואני לא צריך מתיחויות ביחסי עבודה עם הצוות. היא מאוד הודתה לי על הדיווח ואמרה לי שהיא תנסה לא לערב אותי בזה (היא אמרה שהיא תגיד שהיא שמעה את זה דרך הטלפון, כי בדיוק בזמן האיומים היא דיברה עם המדריך השני שישב גם הוא לידנו, מה שבאמת נכון). ולמרות זאת, אני עדיין מרגיש אשם שלא דיברתי איתה לפני...כי סך הכל אני מאוד אוהב אותה והיא מדריכה טובה. אתמול והיום ראיתי אותה במשמרת וזה נראה לי כאילו היא מתעלמת ממני, אבל אני לא בטוח אם זאת סתם פרשנות שלי מתוך פחד ורגשות אשם, או שבאמת בסוף דיברו איתה וכן הזכירו שאני דיווחתי... עכשיו אני מרגיש ממש לא נוח לידה, ויודע שעשיתי טעות שלא דיברתי איתה לפני שדיברתי עם המנהלת. יחד עם זאת, אין ספק שאיום מהסוג הזה צריך להגיע לידיעת ההנהלה, ושהמעשה שהיא עשתה גרוע בהרבה... ובכל זאת, אני מרגיש ממש במתח ורגשות האשם אוכלים אותי...ולא יודע מה לעשות... זהו, רציתי לשתף...
שלום, אני עובד כמדריך בהוסטל עם ילדים ובוגרים אוטיסטים. באחרונה הובא לידיעת ההנהלה שחלק מהמדריכים משתמשים באיומים כטקטיקה לגרום לאוטיסטים לבצע הוראות, או להפסיק לנהוג באלימות, ובדרך כלל באיומים שכלל אי אפשר ליישם, כגון "אני אתקשר לאמא שלך ואגיד לה לא לבוא לבקר אותך". איום כזה, בשלילת ביקור של הורה, מעבר לעובדה שאי אפשר ליישם אותו, הוא גם אסור בתכלית האיסור - אי אפשר לאיים על חסר ישע בשלילת ביקור הורים. לפני כמה ימים מנהלת ההוסטל לקחה אותי לשיחה וביקשה ממנה שאפרט לה על מקרים בהם שמעתי מדריכים אחרים מאיימים בצורה כזו. פירטתי לה, והיא ביקשה ממני להמשיך להגיד לה במקרה ואני שומע עוד משהו. אני רוצה לציין שלגבי כל המקרים שדיווחתי לה, גם הערתי על כך בעצמי למדריכים שאיימו עוד באותו יום שזה קרה. ת וסיפרתי ל למחרת השיחה עם המנהלת, אני, מדריך נוסף ומדריכה נוספת ליווינו את האוטיסטים בנסיעה באוטובוס. בשלב כלשהו אחד מהאוטיסטים החל להיות אלים, והמדריכה קמה לרסן אותו. ישבתי מאחוריהם ושמעתי אותה מאיימת עליו שהיא תוריד אותו מההסעה באמצע הדרך, ולאחר מכן היא איימה עליו שהיא תכניס לו סבון לתוך העיניים, ואף הראתה לו בקבוק של סבון שהיה לה בתיק. למרות שברור לי שאותה מדריכה לעולם לא תפגע בו בפועל, עדיין הייתי מזועזע כי הפעם זה כבר הגיע לרמה של איום באלימות ממשית. אבל הפעם נראה לי שעשיתי טעות. לאחר שהאוטובוס הגיע להוסטל, לא דיברתי על כך עם המדריכה. הייתי מזועזע מידי וממש לא היה לי נעים...זאת מדריכה שאני אוהב ועובדת בהוסטל הרבה יותר זמן ממני..כבר 6 שנים (אני עובד שם כמעט שנה). לאחר שהמדריכה הלכה הביתה, ניגשתי למנהלת ושיתפתי אותה במה שקרה, וביקשתי ממנה לא להשתמש בדוגמה הזאת במקרה והם משוחחים איתה, כי ממש קשה לי להלשין, ואני לא צריך מתיחויות ביחסי עבודה עם הצוות. היא מאוד הודתה לי על הדיווח ואמרה לי שהיא תנסה לא לערב אותי בזה (היא אמרה שהיא תגיד שהיא שמעה את זה דרך הטלפון, כי בדיוק בזמן האיומים היא דיברה עם המדריך השני שישב גם הוא לידנו, מה שבאמת נכון). ולמרות זאת, אני עדיין מרגיש אשם שלא דיברתי איתה לפני...כי סך הכל אני מאוד אוהב אותה והיא מדריכה טובה. אתמול והיום ראיתי אותה במשמרת וזה נראה לי כאילו היא מתעלמת ממני, אבל אני לא בטוח אם זאת סתם פרשנות שלי מתוך פחד ורגשות אשם, או שבאמת בסוף דיברו איתה וכן הזכירו שאני דיווחתי... עכשיו אני מרגיש ממש לא נוח לידה, ויודע שעשיתי טעות שלא דיברתי איתה לפני שדיברתי עם המנהלת. יחד עם זאת, אין ספק שאיום מהסוג הזה צריך להגיע לידיעת ההנהלה, ושהמעשה שהיא עשתה גרוע בהרבה... ובכל זאת, אני מרגיש ממש במתח ורגשות האשם אוכלים אותי...ולא יודע מה לעשות... זהו, רציתי לשתף...
