שבת ...
בשבוע שעבר בבית התעורר שוב ויכוח על נושא הניצול המשפחתי... (הם מתקשרים אליך רק שהם צריכים משהו
לא חדש לי, רק שזה מאוד מפריע לבן זוג) כאמור לאחר הבהרת עמדות וליבון עניינים, הגיע לו סופ"ש נוסף, אחרי חודש שלא הלכנו
התלבשנו והלכנו להורי לארוחת שישי... הכל זרם עד שעלה נושא החתונה ושוב הביקורות של הורי .. למה אתם לא סוגרים, למי אתם מחכים, הועלו טונים מכל הכיוונים .. והנושא הושתק יפה ברגע שאמרנו שאנו פועלים על פי התקציב שלנו ולכן לוקח לנו זמן לסגור דברים
זה פועל בכל פעם מחדש .... בקיצור אחרי ארוחת הערב , אחי ובן הזוג שיחקו שח-מט, לפני שהלכנו אחי רצה להראות משהו במחשב ואחותי ישבה וגלשה, התעורר ויכוח בין אחי ואחותי, הטונים עלו גבוה לשחקים, אמרתי לבן הזוג, יאללה אנחנו הולכים, קמנו ללכת, כשאבי מנסה להרגיע את הרוחות בחדר.. בלי לחשוב פעמיים התקדם לכווננו ואמר... "אולי תלכו אתם רק עושים באלגן פה" הייתי בהלם, אבא שלי פתאום קלט מה הוא אמר, רק שאני תפסתי את בן הזוג אמרתי להתראות והלכנו ... אם הייתי אומרת משהו הוא היה אומר לי זה נאמר בצחוק ... כמו שאמרתי באחד השרשורים לעיתים לא צריך לשמוע דברים, אלא רק להרגיש ולדעת שהם קיימים, וכמו בכל פעם, לשפ נגיע בחודש הבא
בשבוע שעבר בבית התעורר שוב ויכוח על נושא הניצול המשפחתי... (הם מתקשרים אליך רק שהם צריכים משהו
