שבת של שכינה
זה קרה בערב שבת. שהיתי לבדי במעונות הסטודנטים ``רזניק``. שמתי סדין לבן על שלחן הכתיבה, הדלקתי נרות שבת. נעמדתי וערכתי קידוש כמו בבית אבא. שרתי את ``שלום עליכם מלאכי השלום`` וקידשתי על היין. כשהתיישבי לאכול לפתע חשתי יראה עצומה, התביישתי כ``כ שלא יכולתי להרים את ראשי מהצלחת , ובראשי אני אומרת ,אבל אני לבד, זו הייתה בושה כמו של ילד קטן , לא של חטא, לא חשתי פחד . אבל כשזה עבר רק אז הבנתי שמשהו טהור ונפלא היה בחדר.ולא הייתי אומרת שהייתי דתיה אלא עם אמונה, יותר נכון. אני יודעת ,לא מאמינה, יודעת שיש ישות מלאת אהבה, חכמה ונפלאה שעוטפת אותנו. רק צריך לעצום עניים , להתמסר כמו תינוק, לא לפחד שאני לא מספיק ראוי. לתת לו דריסת רגל לתוכך.והעיקר תמיד להקדים ולחשוב על סבל האחר לראות אותו ברוחך לחוש את כאבו עד כי ידמם ליבך ולחבק אותו באהבה העצומה שקיבלתה בחינם. הרבה אהבה.
זה קרה בערב שבת. שהיתי לבדי במעונות הסטודנטים ``רזניק``. שמתי סדין לבן על שלחן הכתיבה, הדלקתי נרות שבת. נעמדתי וערכתי קידוש כמו בבית אבא. שרתי את ``שלום עליכם מלאכי השלום`` וקידשתי על היין. כשהתיישבי לאכול לפתע חשתי יראה עצומה, התביישתי כ``כ שלא יכולתי להרים את ראשי מהצלחת , ובראשי אני אומרת ,אבל אני לבד, זו הייתה בושה כמו של ילד קטן , לא של חטא, לא חשתי פחד . אבל כשזה עבר רק אז הבנתי שמשהו טהור ונפלא היה בחדר.ולא הייתי אומרת שהייתי דתיה אלא עם אמונה, יותר נכון. אני יודעת ,לא מאמינה, יודעת שיש ישות מלאת אהבה, חכמה ונפלאה שעוטפת אותנו. רק צריך לעצום עניים , להתמסר כמו תינוק, לא לפחד שאני לא מספיק ראוי. לתת לו דריסת רגל לתוכך.והעיקר תמיד להקדים ולחשוב על סבל האחר לראות אותו ברוחך לחוש את כאבו עד כי ידמם ליבך ולחבק אותו באהבה העצומה שקיבלתה בחינם. הרבה אהבה.