שבת של דרמה
זה התחיל כשחזרתי הביתה. שמחתי לראות את אמא ושאחותי הסתדרה מצויין. בלילה אמא העירה אותי בצעקות "הלו" ושאלה אותי איפה ענתי? כנראה חלמה חלום רע. בשישי החלו לה התקפי אפילפסיה רבים. קצרים עם בלבול שנמשך לא יותר משעה כל פעם. להדלקת הנרות התאוששה. אבל היו לה קצת שיבושים וקשיים להגות מילים. בקידוש בדרך כלל היא אוהבת להמשיך פסוקים ותמיד היא זו שאומרת ברוך...מקדש השבת הפעם יצא לה "מחלל השבת" וזה שיעשע אותנו מאוד. בשבת הכל היה רגוע. לקראת הצהרים אמא ואני צפינו בסרט ואז ראינו אותו או אותה חולדה שהלכה המו מסוממת מאחורי הטלוויזיה לכיוון המרפסת והספה. צרחנו באימה ואז הזזתי את אמא ליד דלת היציאה, למקרה שהחולדה תצא שוב. התקשרתי מבועתת לאחותי בצפון חששתי מאוד שהחולדה תנשך את אמא ומי יודע מה היא נושאת איתה. אחותי ביקשה מהבן הבכור שלה שגר בתל אביב לבוא. העדפתי לחכות לו עם אמא סגורות במטבח כמובן שלפני סגרתי את הדלתות לחדרים והשירותים. אמא שהיתה מבוהלת מאוד חיש נרגעהובחסדי מר אלצהיימר שכחה. אבל כששמעה אותי בטלפון עם האחיין שלי שאלה מה קרה. נסיתי לומר לה שכלום אבל אמא נזפה בי " לא עובדים על אמא" אז סיפרתי לה, כמובן שאיזה עכבר קטן נכנס לבית והיא החלה שרה לו " עכבר עכבר הישמרה..." כדי להעביר את הזמן שיחקנו טרוויה, וקוריוז יצא לי שאלה " מי גר בקומה החמישית בדירה להשכיר?" - מר עכבר! וגם שאלה איזה דת מרכזה בעיר חיפה? אחייני הגיע והחל להזיז את כל המחסן במרפסת עד שמצא אותו חצי גוסס. הוא גאל אותו מייסוריו. ובאותה הזדמנות זרק לפח כל מה שלא צריך... כמו הטלוויזיה המקולקלת. לאמא שלי עבר ונגוז אבל לי היו חלומות סיוט ולא על תבוסה, חלילה וחס, בדרבי
זה התחיל כשחזרתי הביתה. שמחתי לראות את אמא ושאחותי הסתדרה מצויין. בלילה אמא העירה אותי בצעקות "הלו" ושאלה אותי איפה ענתי? כנראה חלמה חלום רע. בשישי החלו לה התקפי אפילפסיה רבים. קצרים עם בלבול שנמשך לא יותר משעה כל פעם. להדלקת הנרות התאוששה. אבל היו לה קצת שיבושים וקשיים להגות מילים. בקידוש בדרך כלל היא אוהבת להמשיך פסוקים ותמיד היא זו שאומרת ברוך...מקדש השבת הפעם יצא לה "מחלל השבת" וזה שיעשע אותנו מאוד. בשבת הכל היה רגוע. לקראת הצהרים אמא ואני צפינו בסרט ואז ראינו אותו או אותה חולדה שהלכה המו מסוממת מאחורי הטלוויזיה לכיוון המרפסת והספה. צרחנו באימה ואז הזזתי את אמא ליד דלת היציאה, למקרה שהחולדה תצא שוב. התקשרתי מבועתת לאחותי בצפון חששתי מאוד שהחולדה תנשך את אמא ומי יודע מה היא נושאת איתה. אחותי ביקשה מהבן הבכור שלה שגר בתל אביב לבוא. העדפתי לחכות לו עם אמא סגורות במטבח כמובן שלפני סגרתי את הדלתות לחדרים והשירותים. אמא שהיתה מבוהלת מאוד חיש נרגעהובחסדי מר אלצהיימר שכחה. אבל כששמעה אותי בטלפון עם האחיין שלי שאלה מה קרה. נסיתי לומר לה שכלום אבל אמא נזפה בי " לא עובדים על אמא" אז סיפרתי לה, כמובן שאיזה עכבר קטן נכנס לבית והיא החלה שרה לו " עכבר עכבר הישמרה..." כדי להעביר את הזמן שיחקנו טרוויה, וקוריוז יצא לי שאלה " מי גר בקומה החמישית בדירה להשכיר?" - מר עכבר! וגם שאלה איזה דת מרכזה בעיר חיפה? אחייני הגיע והחל להזיז את כל המחסן במרפסת עד שמצא אותו חצי גוסס. הוא גאל אותו מייסוריו. ובאותה הזדמנות זרק לפח כל מה שלא צריך... כמו הטלוויזיה המקולקלת. לאמא שלי עבר ונגוז אבל לי היו חלומות סיוט ולא על תבוסה, חלילה וחס, בדרבי
