שבת שלום

[איחוד האחת]

שלום רזי

וברוכה הבאה

את מוזמנת להישאר כאן איתנו...

 

[סְקָאלִי]

ברוכה הבאה, רזי!

את מוזמנת להישאר, ונשמח לשמוע עוד אודותייך. סקאלי

 

[הוקוס פוקוס1]

שבת שלום

רציתי לשתף אתכן במשהו.. יצא לי לאחרונה להיות ב-3 חתונות של אנשים מאוד קרובים.(אחת מהן אתמול) לפני שאמא נפטרה הייתי כל כך מתרגשת מחתונות,במיוחד מחתונות של אנשים קרובים אליי.הייתי חודש מראש מתכננת הכל,מה אלבש,איך אראה,מה אעשה בשיער והייתי מתרגשת בשביל הזוג והייתי מעורבת בהכנות וכו' וכו'. ביום של החתונה עצמה אי אפשר היה לדבר איתי מרוב התרגשות.. עכשיו,אני מגיעה לחתונות הללו כי אני מרגישה "חייבת" להגיע (הולכת רק לחתונות של קרובים מאוד ולא רוקדת וכו'..אני עדיין בשנת אבל להזכירכן) פתאום כל הסיפור השמח מאוד הזה הופך למאוד עצוב עבורי,אני לא ממש מתרגשת ,לא ממש שמחה . אתמול ישבתי בחתונה וכמעט בכיתי. ראיתי את המשפחה,את השירים שהוקדשו להורים ואת האושר. ואני חושבת...על אבא שיצעד לבד,על חופה ללא אמא... בקושי מתרגשת,בקושי שמחה. מרגישה קצת אגוסאיסטית.. במקום לשמוח בשמחת הזוג המאושר,אני חושבת עליי. כמה השתניתי בעקבות היעלמותה של אמא...

 

[סְקָאלִי]

הוקוס יקרה ...

אבל אנחנו יודעות שאת לא באמת אגואיסטית, נכון? הרגשות שלך מאוד מובנים, והאסוציאציות שעולות לך בעקבות החתונה גם הן מאוד מתבקשות. ויחד עם זה, כמו תמיד צר לי לשמוע כשאת נעצבת. ואני חושבת שזה מאוד יפה מצידך שלמרות הקושי, את הולכת לחברות לכבד אותן בשמחתן. חיבוק גדול לך, יקרה שלי.

 

[הוקוס פוקוס1]

חתונה

אני יודעת שאם אני לא אלך לחתונות הללו,אני אצטער על זה כל החיים. אז אני משלבת בין השניים,גם ללכת וגם להיות באבל. הולכת לחתונה ,בלי ריקודים. ואני יודעת שהחברות שלי (הכלות) מעריכות את זה כי יודעות שאני לא יוצאת לבלות וכו'. תודה סקאלו'ש.

 

[כנפיים לבנות]

הוקוס..../images/Emo41.gif

אני חושבת שכל מה שעובר עליך הוא מאוד טיבעי ומובן.. הכל עדיין כל כך טרי... וזה בסדר גמור לחשוב על עצמך.. בכלל לא אגואיסטית.. תני לעצמך את הזמן שאת צריכה ואל תחמירי עם עצמך כל כך.. שמחה ששיתפת אותנו... תודה..

שתהיה המשך שבת שקטה ורגועה..

 

[איחוד האחת]

היי הוקוס

חתונה היא משהו מאוד משפחתי ויש בו שמחה גדולה ודווקא שם, את חשה ומרגישה ביתר שאת את הכאב ואת האובדן. זה מעורר מחשבות, ותמיד יש לנו נטיה להשוות בין דברים ובין מצבים. חושבת שצריך לבחון זאת דווקא מהכיוון החיובי של עצם ההשתתפות שלך בשמחתם למרות הקושי שלך... לאבל אין תקופות זמן מוגדרות ואת עדיין בתהליך החלמה... פעמים רבות השמחה והעצב מתערבבים... יש להם את התכונה הזו להיות קרובים...יכולה לספר לך שאצלי האובדן רחוק מאוד, מעובד וסגור. אך לעיתים קרובות, ברגעים של שמחה, מזילה דמעה וחשה געגועים... והשינוי? כל אירוע משמעותי בחיים משנה ומעצב אותנו, את יכולה לקחת את זה למקומות חיוביים, לצמיחה אישית והתפתחות. לא, איני חושבת שאת אגואיסטית... בכלל לא... רק מתגעגעת לאמא וזה כל כך טבעי...

 

[NOA112]

חתונות זה קשה...

תמיד בכל חתונה אני בוכה לא משנה של מי היא. אפילו של אנשים לא כלכך קרובים. ותמיד אני מדמיינת איך שלי תהיה וזה מאוד עצוב. אני חושבת שלכל שבמצב הזה זה קשה לראות את זה. את לא לבד...