הרבָּה כהן כהן
New member
שבת שלום!
לאור בקשות הקהל והמנהלת חוזרת פרשת השבוע באופן חד פעמי. פרשת משפטים כוללת עניינים רבים וחלקם אף עלו כאן בפורום קדוש זה. למשל, פולה שאלה מה לעשות למי שמעלה באמונה? האם יש להשיב לה את חפציה או שניתן להשליכם? התשובה נמצאת בפרשה: ו כִּי-יִתֵּן אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ כֶּסֶף אוֹ-כֵלִים, לִשְׁמֹר, וְגֻנַּב, מִבֵּית הָאִישׁ--אִם-יִמָּצֵא הַגַּנָּב, יְשַׁלֵּם שְׁנָיִם. ז אִם-לֹא יִמָּצֵא הַגַּנָּב, וְנִקְרַב בַּעַל-הַבַּיִת אֶל-הָאֱלֹהִים: אִם-לֹא שָׁלַח יָדוֹ, בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ. השומר אחראי לרכוש המופקד אצלו גם אם הוא שומר חינם. אם נגנבו החפצים שהיו במשמורתו, הוא חייב להישבע כי לא הוא הגנב. ודאי שאם לא נגנבו החפצים יש להשיבם לבעלים החוקי ואת רגשות הנקמה יש להפנות לאפיקים אחרים. יתר על כן – חייבים לפעמים להיטיב עם אויבנו גם כשהדבר קשה: ד כִּי תִפְגַּע שׁוֹר אֹיִבְךָ, אוֹ חֲמֹרוֹ--תֹּעֶה: הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ, לוֹ. ה כִּי-תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ, רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ, וְחָדַלְתָּ, מֵעֲזֹב לוֹ--עָזֹב תַּעֲזֹב, עִמּוֹ. את הסכסוך יש לפתור בדרכים אחרות לא על חשבון בעלי חיים או הממון של הזולת. ומה עושים עם כלבה שאוכלת נעליים? הבעלים אחראית על מעשי בהמתה: כח וְכִי-יִגַּח שׁוֹר אֶת-אִישׁ אוֹ אֶת-אִשָּׁה, וָמֵת--סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר, וְלֹא יֵאָכֵל אֶת-בְּשָׂרוֹ, וּבַעַל הַשּׁוֹר, נָקִי. כט וְאִם שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם, וְהוּעַד בִּבְעָלָיו וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ, וְהֵמִית אִישׁ, אוֹ אִשָּׁה--הַשּׁוֹר, יִסָּקֵל, וְגַם-בְּעָלָיו, יוּמָת. אם זו פעם ראשונה או שניה אז אין להעניש את הבעלים, אך אם מדובר ב"שור מועד" הרי שעל בעליו לשאת בעונש. הפרשה מלאה גם בעצות לראש העירייה המיועד: ו לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנְךָ, בְּרִיבוֹ. ז מִדְּבַר-שֶׁקֶר, תִּרְחָק; וְנָקִי וְצַדִּיק אַל-תַּהֲרֹג, כִּי לֹא-אַצְדִּיק רָשָׁע. ח וְשֹׁחַד, לֹא תִקָּח: כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים, וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים. ט וְגֵר, לֹא תִלְחָץ; וְאַתֶּם, יְדַעְתֶּם אֶת-נֶפֶשׁ הַגֵּר--כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. אסור להטות את הדין לטובת החלש וכמובן אסור לקחת שוחד כדי לקדם את ענייניהם של בעלי ההון. בהמשך הפרשה מופיעות אזהרות לעם הנכנס לארץ כנען: כד לֹא-תִשְׁתַּחֲוֶה לֵאלֹהֵיהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם, וְלֹא תַעֲשֶׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם: כִּי הָרֵס תְּהָרְסֵם, וְשַׁבֵּר תְּשַׁבֵּר מַצֵּבֹתֵיהֶם. כה וַעֲבַדְתֶּם, אֵת ה' אֱלֹהֵיכֶם, וּבֵרַךְ אֶת-לַחְמְךָ, וְאֶת-מֵימֶיךָ; וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה, מִקִּרְבֶּךָ. "והסירותי מחלה" – רמז הכתוב לסירי המרק הזורמים לביתה של החולה, אשר אינה חשה כי היא משתחוה לאלילי הטלנובלה ולפסילי הקרנבל. וחבל. ברכת רפואה שלמה לשלי לMLM ולכל שאר החולות והחולים.
לאור בקשות הקהל והמנהלת חוזרת פרשת השבוע באופן חד פעמי. פרשת משפטים כוללת עניינים רבים וחלקם אף עלו כאן בפורום קדוש זה. למשל, פולה שאלה מה לעשות למי שמעלה באמונה? האם יש להשיב לה את חפציה או שניתן להשליכם? התשובה נמצאת בפרשה: ו כִּי-יִתֵּן אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ כֶּסֶף אוֹ-כֵלִים, לִשְׁמֹר, וְגֻנַּב, מִבֵּית הָאִישׁ--אִם-יִמָּצֵא הַגַּנָּב, יְשַׁלֵּם שְׁנָיִם. ז אִם-לֹא יִמָּצֵא הַגַּנָּב, וְנִקְרַב בַּעַל-הַבַּיִת אֶל-הָאֱלֹהִים: אִם-לֹא שָׁלַח יָדוֹ, בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ. השומר אחראי לרכוש המופקד אצלו גם אם הוא שומר חינם. אם נגנבו החפצים שהיו במשמורתו, הוא חייב להישבע כי לא הוא הגנב. ודאי שאם לא נגנבו החפצים יש להשיבם לבעלים החוקי ואת רגשות הנקמה יש להפנות לאפיקים אחרים. יתר על כן – חייבים לפעמים להיטיב עם אויבנו גם כשהדבר קשה: ד כִּי תִפְגַּע שׁוֹר אֹיִבְךָ, אוֹ חֲמֹרוֹ--תֹּעֶה: הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ, לוֹ. ה כִּי-תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ, רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ, וְחָדַלְתָּ, מֵעֲזֹב לוֹ--עָזֹב תַּעֲזֹב, עִמּוֹ. את הסכסוך יש לפתור בדרכים אחרות לא על חשבון בעלי חיים או הממון של הזולת. ומה עושים עם כלבה שאוכלת נעליים? הבעלים אחראית על מעשי בהמתה: כח וְכִי-יִגַּח שׁוֹר אֶת-אִישׁ אוֹ אֶת-אִשָּׁה, וָמֵת--סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר, וְלֹא יֵאָכֵל אֶת-בְּשָׂרוֹ, וּבַעַל הַשּׁוֹר, נָקִי. כט וְאִם שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם, וְהוּעַד בִּבְעָלָיו וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ, וְהֵמִית אִישׁ, אוֹ אִשָּׁה--הַשּׁוֹר, יִסָּקֵל, וְגַם-בְּעָלָיו, יוּמָת. אם זו פעם ראשונה או שניה אז אין להעניש את הבעלים, אך אם מדובר ב"שור מועד" הרי שעל בעליו לשאת בעונש. הפרשה מלאה גם בעצות לראש העירייה המיועד: ו לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנְךָ, בְּרִיבוֹ. ז מִדְּבַר-שֶׁקֶר, תִּרְחָק; וְנָקִי וְצַדִּיק אַל-תַּהֲרֹג, כִּי לֹא-אַצְדִּיק רָשָׁע. ח וְשֹׁחַד, לֹא תִקָּח: כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים, וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים. ט וְגֵר, לֹא תִלְחָץ; וְאַתֶּם, יְדַעְתֶּם אֶת-נֶפֶשׁ הַגֵּר--כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. אסור להטות את הדין לטובת החלש וכמובן אסור לקחת שוחד כדי לקדם את ענייניהם של בעלי ההון. בהמשך הפרשה מופיעות אזהרות לעם הנכנס לארץ כנען: כד לֹא-תִשְׁתַּחֲוֶה לֵאלֹהֵיהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם, וְלֹא תַעֲשֶׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם: כִּי הָרֵס תְּהָרְסֵם, וְשַׁבֵּר תְּשַׁבֵּר מַצֵּבֹתֵיהֶם. כה וַעֲבַדְתֶּם, אֵת ה' אֱלֹהֵיכֶם, וּבֵרַךְ אֶת-לַחְמְךָ, וְאֶת-מֵימֶיךָ; וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה, מִקִּרְבֶּךָ. "והסירותי מחלה" – רמז הכתוב לסירי המרק הזורמים לביתה של החולה, אשר אינה חשה כי היא משתחוה לאלילי הטלנובלה ולפסילי הקרנבל. וחבל. ברכת רפואה שלמה לשלי לMLM ולכל שאר החולות והחולים.
