סיפור. זה מזכיר לי את חברי צבי (הרשל) ז"ל.
כל יום רביעי בשבוע היתה לי תורנות במפעל מסויים. בשער עמד הרשל.
כדובר יידיש היה תופס אותי מושך בשרוולי ואומר איך האב א'מייסע.
יש לי סיפור. ואני אומר לו הרשל כבר שמעתי אלף פעם.
עס הארט מיר נישט. לא איכפת לי .הוא אומר .אני רוצה לספר.
עס דריקט מיר.=זה לוחץ עלי.
אז גם אני כך והנה הסיפור.
לאחרונה בגלל מצב בריאותי המעורער קלות .אני מבקר במרכז הרפואי
סוראסקי (יעני איכילוב) בסיום הביקור אני עובר במגדלי וויצמן.על
שלל החנויות והאטרקציות. בימי שישי מתקיים שם שוק אוכל
והנה ביום שישי האחרון אני ניגש לדוכן המוכר חלבה . וזאת עליכם
לדעת אני מקפיד לשמור על תזונה דלת קלוריות. וכן זוגתי שתחיה.
בגלל עודף המשקל ממנו סובלים גם היא וגם אנוכי אבל מפעם לפעם
אני חוטא בדברי מתיקה כל שהם. ובכן כפי שהבנתם נגשתי למוכר
החלבה (חלבה מלרע)ובקשתי אחר כבוד שיפרוס עבורי פרוסה דקה
מהחלבה (זוכרים מלרע)והדגשתי חזור יהדגש מהחלבה הכי פשוטה
שברשותו. וגם פרוסה דקה. הנ"ל שעה לבקשתי ופרס לי מהמתוק
ואז פלט כבדרך אגב עשרים שקל.החוורתי וביד רועדת שילמתי
את הסכום הנדרש תוך כדי מלמול שוב שדדו אותי.
צ'י
