שבת שלום

[ר ו מ י 5]

שבת שלום

רציתי להתייעץ אתכן, או יותר נכון לבקש עזרה. אני במערכת יחסים מאד לא מוגדרת ולא פשוטה, כבר שנה וחצי, עם הרבה אהבה והמון המון חיבור ממעמקים, רק שאני מאד רוצה במערכת יחסים זוגית, גם אם זה אומר שהיא לא "רגילה" או "כמו כולן" אם יש דבר כזה, אבל כן בצורה ברורה מערכת יחסים זוגית...אהובתי מאידך מרגישה שהיא לא בטוחה שהיא רוצה מערכת יחסים זוגית, מוגדרת, ברורה, עם המחויבות המתלווה אליה,אז החלטנו שאנחנו מסיימות את המערכת הזוגית עד שהיא תדע שהיא מוכנה או עד שאני אוכל לחיות עם "חברות רגילה" עד כמה שזה נשמע בלתי אפשרי וקשה... כמו שאמרתי קודם יש המון המון אהבה וחיבור, בשבילי זו מערכת היחסים הראשונה עם אשה, אני מרגישה שאני מאוהבת בה מאד, חושבת עליה המון, רוצה לבלות איתה את זמני הפנוי ומוכנה לזוגיות "בחוץ" כמו שאמרתי כבר מקודם, אצלה המצב שונה. ומה שקורה כרגע, זה שממש לא פשוט לי המצב, מחד אני רוצה עדיין להיות איתה ונראה לי שגם היא נהנית מהמצב הזה, שאפשר להיות ביחד בלי מחויבות, אנחנו מאד רוצות להיות ביחד, ואני בתוך המצב הזה מנסה, לא להיות "ATTACHED", אבל למרבה ההפתעה?! זה לא לגמרי מצליח לי... אז מה אני מבקשת כאן? באמת שאני לא יודעת... אני לא מנסה למצוא חן או לקבל תגובות של תמיכה, אלא אולי רעיונות איך לגרום לזה להצליח...איך להיות ב"BEING", להיות ברגע ולא לחשוב או לתכנן או לנסות לצפות מה יקרה כי זה לגמרי בלתי אפשרי... בקיצור, הייתי רוצה לקבל חוות דעת שלכן, ממקום של נסיון, של ראייה רחבה, חכמה, לא ממקום מעורב רגשית (כי אני מעורבת רגשית...מאד מעורבת רגשית). זהו נראה לי, יש עוד כל כך הרבה מה לכתוב, אבל איכשהוא לא בא לי להעמיס עליכן, אז זה מעניין מישהי, אוכל לכתוב על זה עוד בהמשך... אני מראש אומרת תודה לכל אחת שתבחר לכתוב ליכאן, ואולי יתפתח דיון מעניין שאוכל להשכיל ממנו. אז שבת שלום ותודה עם חיוך. ממני

 

[dify]

שלום רומי,

האמת היא שקראתי את הודעותיך כבר כשהתפרסמו ולא הגבתי כי אני לא באמת יודעת אם יש לי מילים חכמות להגיחד חשבתי שבטח יהיו פה מנוסות ממני שידעו, אבל אני רואה שגם האחרות קצת ללא מילים. אז אני מגיבה לך כדי שתדעי שקוראים אותך, גם אם לא מגיבים. ולעניין, אני באמת לא יודעת מה הייתי עושה במקומך ובאמת לא יודעת בעצם מה את מצפה לשמוע זה כל כך לא פשוט. לפעמים אני נוטה לחתוך לכאן או לכאן עניינים, אבל במצב שאת מתארת זה אפילו לא קל להגיד מה "צריך" להיות. זה גם קשה לי יותר להגיד משהו כי אם אני מבינה נכון מעורב פה ילד בן 11, שבהכרח מודע ברמה זו או אחרת לעניין (אם כי אם אני מבינה נכון לא באמת יודע כרגע). בואי נשאל ככה- את יודעת מה את רוצה? את סגורה על מה שליבך מבקש? אם ביקשת ניסיון עבר, אז אומר לך, שכשהייתי בעבר בקשר עם מישהי שאמרה לי "אני לא פנויה כרגע לקשר" לקח לי המון זמן להבין את המשפט הזה, בחרתי לחשוב שאני אוכל לשנות, שהיא לא התכוונה לזה, שזה לא באמת כך וכו'. טעיתי. היא היתה ישירה וברורה איתי מההתחלה ואני רציתי להאמין אחרת. זה עלה לנו בהמון רגשות, גם שלי וגם שלה. היום אני חושבת שזו היתה טעות כי הקשר הסב לי המון כאב לב וקשר לא צריך להיות כך. אז אולי העיצה היחידה שאני יכולה לתת לך זה ללכת עם התחושות שלך- כל עוד טוב לך (טוב באמת, כזה שיש לך חיוך על הפרצוף ואת מרוצה) אז תשארי. ואם לא טוב לך (כזה שמרגיש שאת לא מקבלת מספיק, שהיא לא שם עבורך, שהיא לא מבינה אותך) אז תלכי. אין סיבה להישאר במקום שעושה לך לא טוב. גם אם אלת מקבלת מזה משהו, במקום אחר יכול להיות הרבה יותר מתאים לך. מקווה שתרמתי במשהו. Dify

 

[ר ו מ י 5]

הרבה יותר ממשהו...

תודה!