שבת שלום

[גינגימניה]

שבת שלום../images/Emo48.gif

אני לא אימא או משו , יש לי אחות בצבא

ורציתי לשתף אתכם מה אני התחלתי לעשות בשביל אחותי

-פעם אחרי שהתחילה את שירות הסדיר-עשיתי לה חולצה עם ציור{שאני ציירתי את התג בגדול} שיש על התג+כתובית בצד האחורי של החולצה. {יצא משהו מאוד חמוד}. -עשיתי לה הרבה ברכות ושטויות קטנות .. - הדבר האחרון שעשיתי הוא זה שקניתי הארי פוטר 6 {הספר}-כי אחותי ראתה את כל הבסרטים וקראת את כל חמשת הספרים, והיא ממש שמחה שיהיה לה מה לקרוא בשעות הפנויות שיש לה לפעמים.+ ולפני כמה ימים לפני שהיא נסעה למקום בו היא משרתת-עשיתי לה אריזת ממתקים לחג החנוכה. {זה היה עם הספר ביחד}. אני ממש מתגעגעת אליה ועכשיו ממש בא לי להיות איתה. {דרך אגב היא התגייסה בסוף אוגוסט 05} געגועים

מה אתם מכינים לחיילים/לחיילות שלכם? {כתוב בגוף זכר-מתאים לכולם}

 

[מעוז אישה]

את מקסימונת ../images/Emo24.gif

איזה משקיענית את!!! וואווו!!

 

[גינגימניה]

חחח אני ממש נהנת להשקיע בדברים האלה

ואם זה קשור לאחותי- אז אני אוהבת להשקיע יותר

את אימא לחייל? מה את מכינה לו בד''כ?

 

[מעוז אישה]

כן אני אמא

של מ"כ. מכינה לו מבחינת דברים לקחת איתו? בעיקר אוכל -דברים למרוח על הלחם מנות חמות הוא מאוד אוהב את המסטיק שמחליף צחצוח שיניים( אורביט החדש) ועכשיו קצת התעצבן עלי (הוא בבית) למה אין. אז קצת צרחתי אז הוא התעצבן עוד יותר ובשביל להדליק אותו לגמרי אמרתי לו"סליחה המפקד" הוא נעלב נורא.

 

[גינגימניה]

אוי, לא נורא- תבהירי איתו את העניין

תבקשי ממנו סליחה שלא תהיה לו הרגשה לא נעימה ושגם לך לא תהיה הרגשה רעה. תפצי אותו בחיבוקים ובנשיקות.

 

[The Cat Woman]

מבינה אותך לגמרי

אני אחות למ"כ בהנדסה קרבית, גדוד "המחץ" 605. נמצא כרגע בשכם, מפקד מחסום. כמה שהוא דואג לחיילים שלו- הלוואי ולי היו מפקדים כאלה! אני גאה בו יותר משאני גאה בעצמי (למרות שעד אתמול שירתתי במחסום 300 בבית לחם) הוא לא מתלונן ולא מתבכיין שזה דבר שאני לא מפסיקה לעשות מרגע הגיוס. ישן בגשם, בקור, באיזשהו חור נידח, לא יוצא הביתה כבר 3 שבתות ועדיין- אין תלונות. "הכל טוב אחותי, מה אנחנו עושים בשבת אם שנינו נחזור?" דרך אגב הוא מחזור נוב' 03... לא נשאר עוד הרבה. מאחלת לבנך המון המון הצלחה בחודשי הקו שלו עם הבחורים שהוא מגדל שם והמון בריאות! אומרים שבהל"צ זה מקום נוראי להיות בו אבל כל תותחן יודע ששיבטה יותר

צרת רבים חצי נחמה. צבא זה צבא ובכל מקום יש (סלחי לי) את "החרא" ויש את הטוב. תלוי על מה מסתכלים. וכל עוד יש הורים כמוך וכמו ההורים שלי שבאים לבקר ושולחים חבילות ואחיות כמוני שמנג'סות כדי למלא פינה חמה בלב, החיילים שלנו יהיו מאושרים. שוב, המון המצלחה!

 

[oshiko]

../images/Emo54.gif../images/Emo24.gifחתולה ברוכה הבאה

עם מ"כים כאלה - גם הבן של מעוז, גם אחיך. ממליץ מעכשיו לכל אחד לשלוח להנדסה קרבית.

 

[מעוז אישה]

חתולה- ../images/Emo24.gif תודה נשמה טובה

 

[סמדר בנ]

שבת שלום גם לך ../images/Emo140.gif

את בהחלט אחות מקסימה! (את הגדולה או הקטנה?) אני בעיקר שולחת אוכל ופינוקים - חטיפי בריאות זה הלהיט עכשיו, שוקו בקרטון, שחחץח חבילת קרמבו גדולה לפי עצת אחת האמהות שהיא חילקה לכל הצוות והיתה הצלחה גדולה, ועוד דברים שהיא אוהבת. היכן אחותך משרתת?

 

[גינגימניה]

אני אחות הקטנה {בת 17 והיא בת 18 +}

יש לאחותי עוד כחודשיים יומולדת 19.

היא במודיעין שדה והיא תצפיתנית,והיא בעזה דרום,כאילו לא עזה אבל קרוב לגבול שם.

 

[The Cat Woman]

../images/Emo5.gif מרחמת עליה

איך שקראתי "אוגוסט 05" ידעתי שהיא תצפיתנית. אני מחזור אפריל 05 ויצאתי מהתפקיד. הוא גומר את הבריאות, בייחוד בעזה שהן סוגרות 18-3 כל הזמן. חברות שלי שם והן לא רואות את העולם שמחוץ לבסיס. לא בריא בכלל...

 

[גינגימניה]

היא דווקא נהנת {ביינתים}

כן ואכן היא חוזרת כמעט כל 18 ימים , לפעמים אחרי 10 ימים.

 

[סמדר בנ]

שלום ../images/Emo108.gif

למה עברת אם מותר לשאול? אני מבינה שההעברה היא מסיבות בריאותיות. מאחלת לך רפואה שלמה.

 

[The Cat Woman]

כן...

שירתתי במשך חצי שנה בערך (קצת יותר) במחסום 300 בבית לחם בתור תצפיתנית. הבעיה שלי היא שיש לי מספר גבוה במשקפיים- 6.25 ובעיקרון מורידים על זה פרופיל אבל אני לא הצהרתי לפני הגיוס על עלייה במספר כי לא חשבתי שזה כ"כ משנה. מעבר למספר הגבוה, יש לי בעיה להתרכז בדבר אחד מעל לחצי שעה בערך כי העיניים שלי מתחילות לכאוב. זה נוצר כתוצאה מעבודה מול מחשב, קריאה ממושכת וכד' שאלו פעולות שהעין מתרכזת בהן וכתוצאה מכך מעפעפים פחות. החוסר בעפעוף גורם לעין להתייבש ובמקרה שלי- גם כשאני ממצמצת זה לא מועיל כי הבלוטות שיוצרות מעטה הגנה לעין- לא מתפקדות כמו שצריך. הפתרון הוא פשוט להמנע מכל דבר שמצריך התאמצות יתר של העין. אין לזה פתרון קבע, צריך לחיות עם זה וזה מה שישאר לי כנראה מהשירות הצבאי- הכאבים האלה בעיניים והסבל המתמשך אחרי כל פעם שאני בסך הכל רוצה לראות סרט עם חברים שלי. אני מקווה שאתם ההורים כאן לא יעברו את מה שההורים שלי עברו. באמת שיגעתי אותם והשתגעתי בעצמי. כאב לי ואף אחד לא עזר והידיים שלהם כהורים היו כבולות. חוץ מלדבר עם הקצינים שלי (שזה גם לא עזר דרך אגב) ולפנות לקצין העיר (דבר ששילמתי עליו ביוקר מבחינת הקצינים) לא ממש היה להם מה לעשות והם באמת השתדלו הרבה והתעצבנו ובכו ומה לא. לא מאחלת דבר כזה לאף אחד... בחודשים האחרונים החיים שלי היו סיוט. מקווה שלילדים שלכם- אם לא גן עדן, לפחות שיהיה טוב מספיק.

 

[סמדר בנ]

מקווה שהסיוט נגמר

אני מבינה שאת עכשיו עושה תפקיד שלט מאמץ את העיניים. לאן עברת? אגב, המקרה שלך מחזק את מה שאני חושבת כבר הרבה זמן - שעדיף להצהיר על בעיות בריאותיות, גם אם הן נראות שוליות. יש דברים שלא יודעים כיצד הם יכולים להשפיע בשירות. המחיר הבריאותי שעשויים לשלם על הסתרת המידע הוא גבוה לאין שיעור מהמחיר של שיבוץ בעקבות הורדת הפרופיל. מאחלת לך בריאות