ציקימינגו 2
New member
שבת שלום .פרק ג.
פרק ג
פרנסות היהודים.
במשפחה יהודית עניה משום מה הרבו בילדים. מה הרעיון
מאחורי זה לא ברור לי .אבל העוני היה ממש מחפיר
אנשים רעבו ממש . בעונת האבטיחים היו יוצאים
בלילות למקשה להביא אבטיח או שנים בעונה זו
חזר מעט צבע ללחיי הילדים.גם כשהיבול נאסף מהשדה
תפוחי אדמה וכן תפוחי אדמה מתוקים (סלק סוכר)
ונשלח למפעל היה בעל העגלה מדרבן את הסוסים
בעוברו ליד העיירה בכדי שמעט יבול יפול מהעגלה לטובת העניים.
הילדים היו רצים אחר העגלה לאסוף את המעט שנפל מביאים הבייתה בשימחה.
מוכרי אבני האש .האבן למצית.
גפרורים וכל אמצעי ההדלקה היו בידי הממשלה ומוסו.
לאדם רגיל אסור היה לסחור בהם. ו
המסחר השחור התנהל על ידי נשים שהיו הולכות בשוק ומציאות את מרכולתם
היו מלחשות tuz ko –toz ko.
חופרי השורשים.
אותם אנשים שקיבלו רשות מבעל האחוזה לחפור ולהוציא את השורשים מהאדמה
לאחר כריתת העצים להכשרת הקרקע לעיבוד חקלאי .
זה לא היה קל האדמה בעומק היא קפואה. שורשים אלו נמכרו להסקה.
השלישיים
בדרך כלל משפחות ששוכנו במכולה או קרון רכבת ישן.
היו מעבדים את השדה שניתן להם כולל זרעים.
לאחר איסוף היבול היו מחלקים אותו לשלוש ערמות .
בעל האחוזה בחר שתים והשליש האחרון נותר בידי המשפחה העובדת.
כמובן שלאורך כל החורף המשפחה התפללה ש"האדמה תיתן יבולה"
כאמור עוני מחפיר היהודים בדרך כלל לא התחברו לעבודות פיזיות ממש (כמובן היו יוצאים מהכלל)
החיטים והסנדלרים עבדו בתוך ביתם הצר.
גם אלו שהצליחו להשיג סוס ועגלה להובלת משאות .הסוס והעגלה שכנו בתוך הבית .בעל העגלה
היה יכול לראות את הסוס כל הזמן. שמא יגנבוהו
על חוכרי בתי המרזח ועל שירו של המשורר ההונגרי הלאומי שנדור פטופי המדבר עליהם בפרק הבא.
פרק ד יעסוק כאמור בשירו של שנדור פטופי "עוד לוג יין "
את השיר שלא נמצא באסופות הרגילות הביא אביגדור המאירי
לטובי משוררי הונגריה והם אישרו שהוא של המשורר פטופי
עבודת התרגום היא ממש מסטרפיס .עבודת אמן.
צ'י
פרק ג
פרנסות היהודים.
במשפחה יהודית עניה משום מה הרבו בילדים. מה הרעיון
מאחורי זה לא ברור לי .אבל העוני היה ממש מחפיר
אנשים רעבו ממש . בעונת האבטיחים היו יוצאים
בלילות למקשה להביא אבטיח או שנים בעונה זו
חזר מעט צבע ללחיי הילדים.גם כשהיבול נאסף מהשדה
תפוחי אדמה וכן תפוחי אדמה מתוקים (סלק סוכר)
ונשלח למפעל היה בעל העגלה מדרבן את הסוסים
בעוברו ליד העיירה בכדי שמעט יבול יפול מהעגלה לטובת העניים.
הילדים היו רצים אחר העגלה לאסוף את המעט שנפל מביאים הבייתה בשימחה.
מוכרי אבני האש .האבן למצית.
גפרורים וכל אמצעי ההדלקה היו בידי הממשלה ומוסו.
לאדם רגיל אסור היה לסחור בהם. ו
המסחר השחור התנהל על ידי נשים שהיו הולכות בשוק ומציאות את מרכולתם
היו מלחשות tuz ko –toz ko.
חופרי השורשים.
אותם אנשים שקיבלו רשות מבעל האחוזה לחפור ולהוציא את השורשים מהאדמה
לאחר כריתת העצים להכשרת הקרקע לעיבוד חקלאי .
זה לא היה קל האדמה בעומק היא קפואה. שורשים אלו נמכרו להסקה.
השלישיים
בדרך כלל משפחות ששוכנו במכולה או קרון רכבת ישן.
היו מעבדים את השדה שניתן להם כולל זרעים.
לאחר איסוף היבול היו מחלקים אותו לשלוש ערמות .
בעל האחוזה בחר שתים והשליש האחרון נותר בידי המשפחה העובדת.
כמובן שלאורך כל החורף המשפחה התפללה ש"האדמה תיתן יבולה"
כאמור עוני מחפיר היהודים בדרך כלל לא התחברו לעבודות פיזיות ממש (כמובן היו יוצאים מהכלל)
החיטים והסנדלרים עבדו בתוך ביתם הצר.
גם אלו שהצליחו להשיג סוס ועגלה להובלת משאות .הסוס והעגלה שכנו בתוך הבית .בעל העגלה
היה יכול לראות את הסוס כל הזמן. שמא יגנבוהו
על חוכרי בתי המרזח ועל שירו של המשורר ההונגרי הלאומי שנדור פטופי המדבר עליהם בפרק הבא.
פרק ד יעסוק כאמור בשירו של שנדור פטופי "עוד לוג יין "
את השיר שלא נמצא באסופות הרגילות הביא אביגדור המאירי
לטובי משוררי הונגריה והם אישרו שהוא של המשורר פטופי
עבודת התרגום היא ממש מסטרפיס .עבודת אמן.
צ'י
