והנה ההתרשמות שלי - סליחה שהארכתי
אז השנה הייתי בשלושה מימי הפסטיבל. ביום הראשון ראיתי את : • מינגוס ביג בנד – מה אפשר להגיד? נגנים מקצועיים, אחלה מוסיקה, כל אחד מהנגנים, כשהוא מבצע קטע סולו, כל השאר מעודדים אותו, צוחקים, מרגישים את הדינמיקה הנהדרת בינהם - בקיצור – תענוג צרוף. מקצוענים אמיתיים ובהחלט רואים שהם נהנים לנגן יחד • שלישית דינה דירוז – טוב זה היה קצת משעמם מדי לטעמי. אמנם אני אוהבת מאד את הקול שלה שהוא חם ונמוך כמו שזמרת ג'אז צריכה להיות, את הצורה שהיא שרה, אבל ההופעה היתה מעט משעממת, יותר מדי שירים נשמעו דומים זה לזה, הנקודה הישראלית – הבאסיסט הישראלי שלה. היה בסדר, אבל לא מלהיב במיוחד • ורד קלפטר נוגעת בג'אז – ההפתעה של הערב. האמת היא שלא ציפיתי לכלום מההופעה הזו. לא יודעת אפילו למה נכנסתי אבל האמת היא שורד הבטיחה "נגיעות בג'אז" וקיימה. הופעה פשוטה, לא מתיימרת, מקצועית, נעימה מאד ובהחלט אלך לראות אותה שוב אם אשמע שהיא מופיעה בת"א. עוד משהו מפתיע, ורד נתנה ביצוע ל- nature boy. בהתחלה כשהתחילו לנגן, חשבתי לעצמי, אוף, כמה אפשר כבר לחדש בשיר הזה? אבל באמת שהיא הצליחה להפתיע אותי והגישה ביצוע מעניין ומרגש של אחד הסטאנדרטים היותר מבוצעים בעולם. נרשמה התרשמות. • ויטוס ואברקומבי – חבל. ציפיתי ליותר. הופעה ארוכה מדי, משעממת מדי ולא עושה כבוד לא לויטוס ולא לאברקומבי. התאכזבתי. ביום השני, לקחתי דברים קצת יותר באיזי וראיתי את : • כנען – עיבודים ג'אזיים לשירים ישראלים משנות הארבעים והסביבה. שירים כמו "ארץ זבת חלב ודבש" או "השמעת איך בנגב" קיבלו עיבוד ג'אזי חדש ומעניין. לצערי נאלצתי לצאת באמצע כדי להספיק להיכנס (ולתפוס מקום טוב) לסווינגל סינגרס, אבל לא התחרטץי, כי בשלב הזה כנען כבר התחילו להישמע אותו דבר. • סווינגל סינגרס – מאד מאד מאד אהבתי את ההרכב הנהדר הזה. שילוב קולות חי ושמח, ביצועים יפים לטעמי של הקונצ'רטו לארחואז, הסימפםוניה הספרדית, נגיעות במוזיקה קלאסית (י.ס. באך) נרשם נסיון מרשים לדבר עברית, היה מצחיק. כששרו מהחומרים החדשים יותר, הם ויתרו על שירותי המתופף והבאסיסט ונשארו כמובטח- הרכב א-קפלה. לבסוף הפתיעו בהדרן – שיר ישראלי – נולדתי לשלום. מאד מאד נהניתי מההופעה שלהם. • ג'יימס מודי – מה כבר אפשר להגיד? מודי בפעם השניה בפסטיבל (לא זוכרת מתי, אבל הוא כבר היה פעם) נגינה מקצועים, מרטיטת לב, בדיחות שהרימו את כל הקהל, נגנים מקצועיים ומוסיקה מעניינת וסוחפת. פשוט מלהיב ומקסים. יצא לי לשוח איתו קצת בבריכה במלון ריביירה, האיש מקסים ומצחיק ובנוסף לכל גם נחמד. החליפה הוורודה שלבש הרגה אותי מצחוק. והיום האחרון: • טינה מיי – אילו ישבנו בבית קפה, וטינה מיי היתה שרה שם, זה היה מתאים. הקול שלה מדהים, היכולת הקולית שלה עוד יותר מדהימה, קול חם ונעים, סקסי, מיוחד, אבל בחירת השירים היתה גרועה.. יותר מדי שמאלץ. השיר הכי מקסים היה השיר של הנחש מתוך ספר הג'ונגל של דיסני- מקסים, אבל אם בחירת השירים היתה יותר חכמה אני בטוחה שהיינו נהנים הרבה יותר. • חמישיית ג'וקה. אוח אוח אוח כמה טוב זה היה – ג'וקה, יוצא שילשיית טוקאן ניגן בהרכב עם עוד ארבעה נגנים, מוזיקה ברזילאית פרי עטו. במופע הזה התארחה ענת כהן נגנית סקסופון וקלרנית מקסימה ומוכשרת. ג'וקה והחברים הקפיצו את כולם ואנשים רקדו במעברים. החלק הכואב היה שהמופע הזה הועלה רק פעם אחת במהלך הפסטיבל (למה?) ואני ראיתי יותר מחמישים איש (שקנו כרטיסים !!) שנשארו בחוץ. חבל. אבל ההופעה היתה מ-ע-ו-ל-ה מקפיצה ומעניינת, מוזיקה נהדרת ונגנים מוכשרים. מומלץ מאד. את ג'וקה בטח נראה פה – אין ספק שאלך לראות את ההופעה הזו שוב. • סטפנו די בטיסטה – מי ראה את ההופעה הזו – לא ראה את ההופעה הטובה ביותר בפסטיבל. האיש הקטן הזה, עם הריאות הענקיות, עם יכולת האלתור המדהימה, עם הכשרון הוירטואזי, העמיד את כל הקהל על הרגליים. ממש קשה לתאר במלים כמה מעולה הוא היה. לשמחתי טסנו יחד בחזרה לת"א – אז הוא גם נחמד בנוסף לכל, ואמר שהוא מקווה לבוא לכאן שוב כי מצא קהל חם – תשימו לב, אם אתם רואים מודעה על ביקור שלו – מומלץ מאד מאד לרכוש כרטיסים ולהנות מנגן כלי נשיפה שראוי לכל שבח. • דורי בן זאב – טוב, ביום הקודם, שמעתי את דורי מבחוץ ומאד התלהבתי. החלטתי לא לוותר על ההופעה הזו למחרת. אבל כשישבתי מולו, המופע היה משעמם, התאכזבתי מאד לראות שדורי קורא כל מילה (דברי הקישור וגם מילות השירים) מתוך הדף. היתה לי תחושה של זלזול. אז הוא הביא את ארה'לה קמינסקי, סבבה, אבל המופע כולו היה אכזבה. עוד דבר שאיכזב אותי, ההומור השוביניסטי, מתחת לחגורה, נמוך ולא מצחיק (ואני לא מתחסדת). במילה אחת – חבל. • המופע הנועל את הפסטיבל – פול וינטר – טוב זה לא בדיוק ג'אז, אלא מוסיקת עולם, אבל בשנתיים האחרונות מביאים מו]פע של מוזיקת עולם וזה שילוב נחמד מאד עם ג'אז. וינטר סבל מבעיה בשפה העליונה שדרשה מהאסיסטנט שלו להחזיק לו את השפה, אבל זה לא פגם בנגינה שלו, היה מופע מרשים מאד, מיוחד, האנסמבל הרוסי שהצטרף לוינטר כלל בעיקר קולות גבוהים ומעט צווחניים אבלך זה היה מקסים בעיני, אותנטי ועם ניחוח צועני. בהחלט מעניין. לא ראיתי את אוטה למפרט, אבל חברים שלי שראו את המופע אמרו שהיה פומפוזי, משעמם, צווחני ולא נהנו כלל. גם על גונזלו רובלקבה ויתרתי – ושמעתי שאחד הנגנים שלו לא הגיע וזה פגם בהופעה. מסכימה שהיו פסטיבלים טובים יותר אבל לדעתי השנה בלטו באיכותם החבר'ה הישראלים.. לסיכום, נקווה שבשנה הבאה יהיה עוד יותר טוב. כמו שאמרתי, את התמונות אעלה לכאן מיד כשיסתדר לי עניין הכבל של המצלמה.. קצת סבלנות.