שבת שלום לכולם

sarit743

New member
שבת שלום לכולם

השבת הזו אני לבד בבית. אתמול התקשרה אלי הגוזל בבוקר ובצעקות (ושמעו בקולה שהיא רועדת) סיפרה על שני בנים שמציקים לה במחלקה. בשעה 12:00 (הפסקה) התקשרתי לשאול לשלומה והיא אמרה שלא נכנסה לשיעורים ורע לה והיא יושבת על הדשא ולא עושה כלום. התקשרתי בעצמי אל אחות ביה"ס, האחות אמרה לי שמודעים להכל ושביום ראשון תתקיים ישיבה לגבי הגוזל והחלטות לגבי הכדורים והמשך טיפול. אחרי חצי שעה התקשרה להודיע לי להעביר אותה למחלקה ד' (סגורה) מכיוון שהיא חתכה את עצמה בחזה וזה קצת הקל עליה אבל עדיין היא לא מבינה למה היא קיימת. שלחתי אותה לאחות ביה"ס. שעה לאחר מכן התקשרה אלי המטפלת האישית ואמרה שהיא והרופאה חושבת שעדיף לתת לאופיר את בקשתה ולהשאיר אותה בביה"ח לסופה"ש בסגורה. נסעתי לשם, הבאתי תיק בגדים, כלי רחצה וכו'. חיבקתי את הגוזל כל כך חזק עד שהכאבתי לה. היא לא בכתה ונראתה כל כך מרוחקת. ישבתי איתה קצת, ליטפתי אותה הרבה. הכירה בנתיים בנות במחלקה. בלילה התקשרתי, נשמעה הרבה יותר טוב. אמרה שאחרי שחיבקתי אותה היא הבינה שהחיבוק שלי הוא מה ששווה לה. אמרתי לה שהעתיד שלה הוא מה ששוה לה ואני אוהבת אותה ואני אגן עליה מפני כל אחד שרוצה לעשות לה רע כולל אותה עצמה. אמרה לי שמחלקה סגורה זה יותר כיף. אני חושבת שאולי בגלל שאני עובדת אחה"צ (עד שעה 20:00 בערך) משעמם לה בבית ובטח שאני פחות כיפית מחברות צמודות. הזכרתי לה שאנו עובדות דירה עוד פחות מחודש ועוד 5 חודשים היא כבר תהיה בפנימיה שזה כמו מח' סגורה אבל בלי ה"סגורה" ושזו פנימייה מעולה וכו'... נשמעה הרבה יותר טוב. לפעמים אני חושבת שאני מקלה ראש במצבה, ושאולי היא לא תוכל לחיות חיים נורמליים ושאולי לא יצליחו לאזן אותה... המטפלת שלה אמרה שהם רוצים לנסות כדורים מייצבים והרופאה תדבר איתי על זה בפגישה בשבוע הבא. האם גם אתם חיים בהרגשה שאולי המצב יותר חמור ממה שאתם באמת חושבים ? האם אני פשוט מדחיקה? אני צריכה להתנהג אחרת ? מי יודע, עד הפגישה עם הרופאה, מה הם כדורים מייצבים ? תופעות לוואי ? אני נוסעת אליה עוד מעט, שוב תודה לכם...
 

זריחה 2

New member
שרית שבת שלום..ולכולם

קראתי את שכתבת,הזכרת לי רבות...(ולא ששכחתי) בתחילת הדרך גם אני הקלתי ראש,חשבתי שזו רק "מעידה" קטנה.והיא תעבור, אחר כך באה עוד מעידה ועוד מעידה... תראי,הבת שלך מקבלת טיפול,ועל זאת צריך להודות,הילדה נמצאת במסגרת,ישנם ימים טובים יותר וישנם פחות, אסור לך לאבד תקווה, אני מכירה,ושמעתי על חולים שקבלו ,ומקבלים טיפול רפואי וחיים חיים נורמלים, למרות שההדחקה הזאת מוכרת,אני חושבת שאינך צריכה להתנהג אחרת,(אני חושבת שאת אמא נפלאה) את צריכה להפנים,הילדה כרגע חולה,אולם כל הנסיונות לאזן אותה ולייצבה בסך הכול יכולים רק לעזור לה. אל תתנהגי אחרת,השארי אמא טובה ותומכת..
 
שרית ליבי איתך

מה אני יכול ה עוד להגיד לך חמודה על כול הסינדרומים שאת עוברת רק שליבי איתך ולשלוחלך חיבוק גדול וליטוף וללחוש לך באוזן להמשיך להיות חזקה ולקוות כי התיקוה היא עמוד השידרה שלנו אסור לנו לאבד את התיקוה אני מאמינה שהיא עם שיקום והתאמה של התרופות ויצוב שלה כן תוכל לצאת ולחיות בקהילה בהוסטל או דיור מוגן ואפילו בבית אבל רק סבלנות יקירה סבלנות שם המישחק מה שאצל אחרים בה בקלות להם לוקח הרבה זמן ולפעמים שנים אסור לנולאבד תיקוה אף פעם לתרופות פסיכיאטריות בדרך כלל יש תופעות לואי אבל אפשר להיתגבר אליהם בתרופה נוגדת אין לך מ ה לדאוג כדורים מיצבים אלה כדורים שייצבו את מצבה הנפשי חיבים להתאים לך את הכדורים הנכונים במינונים הנכונים זה שם כוללני לכולה תרופות הפסיכיאטריות שמיצבות את המצב של החולה לאיזה פנימיה הבת שלך הולכת ?? עם את לא רוצה להגיד כאן אשמח לשמוע במסר אישי אולי אני אוכל לתת לך אינפורמציה יותר נכונה כי אני מבינה שאיןלך שום ניסיון וידע על פנימיות דרך אגב כול חולה חדש שמגיע לפנימיה שהוא לא הוסטל או דיור מוגן כן מגיע ליום יומים למחלקה סגורה אך ורק לשם תצפיות ומעקב שהכול בסדר איתו שהי הלך אחלה של שבת קסומה
 

sarit743

New member
שבת שלום בשבושונית

הגוזל ברשימת המתנה (אם יתפנה מקום) עוד השנה או לפחות תחילת שנת הלימודים הבאה לפנימיית נווה צאלים, ברשמות השבים. מכירה? שמעתי עליה שהיא פשוט מעולה. הבנתי שבאופן פרטי זה עולה אלפי שקלים לחודש. מכיוון שהגוזל אחרי אשפוז ואני אמא חד הורית וגם הרווחה מעורבת ייצא לי משהו כמו 1500 ש"ח לחודש. את מכירה את המקום ? יודעת יותר פרטים עליו? על התשלומים ?
 
כן שרית מכירה את המקום

אכן הוא מקום טוב עם טיפול מסור וטוב לחולים אבל את יודעת מה שטוב לכולם יכול לא להיות טוב לבת שלך גם ני אמא חד הורית גרושה לא הרבי אחרי שתומר נולד שזה אומר 24 שנה אנילא משלמת כלום על תומר וגם את יכולה לא לשלם נכון שגם אותי איךשהוא פעם ניסו לאלץ לשלם אבל מאחר וגרתי בשכירויות והי הלי עוד ילד לפרנס ואיך שהוא השיכלול לא שפוי של לישכות הרווחה אני היתימציעה לך להגיש ערר לוועדת חריגי ם כיום תומא נימצא במיסגרת כמו שהבת שלך הולכת להיות ואנילא משלמת אגורה מאחר והסידור הוא מישרד הבריאות יש שני קטגוריות אחד משואפשי מישרד הרווחה ומאושפזי מישרד הביראות מאושפזי מישרד הריאותלא משלים את עלות השהיה בפנימיה מה שכן כול כספי הביטוח הלאומי למעט 370 שקלים עוברים לפנימיה עם אנילא טועה ההסדר הוא גם לגבי מאושפזי רווחה תנסי לפנות לפסיכיאטר הראשי של מדינת ישראל עם עם מיכתב העתק לשר הבריאות תספרי שאת אם חד הורית ושיש לך עוד ילדים תטסיפי בלילהתביש את כול החשבונות השוטפים של הבית כולל משכנתא או שכק דירה הוצאות הילד השני ותגידי שאין ביכולתך לשלם את העלות אלה עם כם יש לך משכורת גבוהה מאוד אנימאמינה שמישם תגיע לך הישועה אני אפילו הישתמשצי באוטימטום שעם ככה פני הדברים תומר נישאר איתי בבית וכול האחריות על מה שיקרה עם תומר ובבית נופלת על כתפו של הפסיכיאטר הראשי הסגן שלו שהוא אחראי על כול האישפוזים והסידורים של החולי ם בפנימיות אני מכירה מהכרות אישית עד לפני כמה שנים הוא היה הרופא המטפל של תומר הוא אדם מאוד אנושי שמו ד"ר פוליקביץ וגם הוא יושב בירושלי ם שווה לכתוב ולהתחיל את המיחלמה כבר עכשו 1.ד"ר אלכסנדר גרישפין ראש שירותי בריאות הנפש 2. ד,ר פוליקביץ שניהם יושבים במירד הבריאות שירותי בריאות הנפש בירושלים תפני אליהם מקווה שיעזרו לך איך שהמילחמות שלנו לא מיסתימות מתי שהו מחזיקה לך אצבעות במילחמה הבירוקרטית היא שווה פוש ביום שתחילי לשלם 1500 שקל בחודש לא יאחר היום ותימצאי את עצמך משלמת כפול ואז יבוא מי שיבוא וישקלל שלך מגיע למחיה 100 שקל לחודשכן הלאה לכול בני הבית ושאר המשכורת עוברת אליהם הית י בסרט הזה האמינילי המילחמה שווה למרות כול הבירוקרטיה שהיה לך בהצלחה חמודה
 

sarit743

New member
תודה על המידע

כרגע זה עוד לא רלוונטי כי עדיין לא קיבלנו אישור לשהייה שלה שם. כשיגיע הרגע בוודאי ואלחם על המחיר. אין לי עוד ילדים אבל כשנגיע לגשר נחצה אותו ואז אבקש ממך עוד הכוונה ועזרה בנושא. ביקרתי אצל הגוזל אתמול והיום, עוד מעט, אני נוסעת שוב. נראית יותר טוב אבל עדיין לא בטוחה לגבי קיומה. הרי מעצם אופיה, כל קושי הכי קטן שצץ נראה לה כמו סוף העולם ונצטרך להתמודד עם הכל לאט לאט לאט ל א ט. הכרתי שם אתמול 3 נערות נוספות, בת 17, בת 14 וחצי ובת 13 וחצי. שלושתן אובדניות, בריחה מהבית, קושי בתמודדות, חיפוש עצמי וזהות מינית. מפחיד אותי שהגוזל שוב תלמד דברים שלא לגילה ולא בשבילה (אני מזכירה שהיא רק בת 12). מכיוון שהיא מחפשת להשתייך לקבוצה, מנסיון עבר, היא מתחילה להזדהות עם הסביבה הקרובה לה (בנס ציונה היא למדה להקיא והחליטה להיות אנורקסית, למדה שיטות להתאבדות, קללות וכו' ואילו בגהה החליטה שהיא רוצה לעשן, ושלהיות על הדשא יותר מגניב מלהיות בכיתה). מפחיד - אבל לא בידיים שלי. מחכה ליום א' שתחזור למחלקה הפתוחה ושנחזור כמה שאפשר לשיגרה הלא שיגרתית שלנו.
 
שרית שבת שלום

עברתי דברים דומים לאלה עם תומר בגיל ההיתבגרות השילוב של הישתוללות הרומונלית ואובדניות ובכלל מחלת נפש זאות פצצת אטום קחי את הזמן שלך ותני לה את הזמן שלה אני מאמינה שיעזרו לה כול הזמן הם לומדים שיטות גם היו תומר שהוא בן 24 בא עם שיטות חדשות איומים חדשים טואפילו מבצע את רובם אסור לך להראותלה שאת מיתרגשת או פוחדת חלק מיזה הוא הנשק שלהם כלפינו וגם המחלה חשוב לעטוף אותם בהאבה ותמיכה אבל אסור להרשות להם לתמרן אותנו את יודעת שתומר מאים שהוא יעשה ויעשה וגם עושה אני תמיד אומרת לו עם החיבוק והליטוף שכול מה הוא עושה הוא רק עושה רע לעצמו ומזיק לעצמו כול פגיעה גוררת אותו למחלקה סגורה משהו שאף אחד מה ם לא אוהב תאמיני לי כול מה שהוא עושה מאריך לו את הדרך להוסטל או דיור מוגן ומחזיר אותו לתחילת קו הזינוק ויש דברים שגם אני האמא שלו לא אוכל לעזור לו כמו דיור מוגןם או הוסטל עם הוא ורק הוא לא יקח את עצמו בידים ושזה מתחיל באיומי התאבדות אני יקפוץ לכביש וימות אז אני בשיא האדישות עונה לו ולמרות שזה מפחיד ומבהיל אותי ושם אמא לא רוצה את הבן שלה מת אפילו עם הוא חולה קשה כמו תומר שלא כול כך בטוח שמתים עם קופצים לכביש אפשר גם להישאר נכים לכול החיים ועם כן הוא ימות אז נכון זה יעציב אותי ואני יבכה אבל החיים ימשיכו ולמחרתתזרח השמש והציפורים יציצו ואף אחד לא יפסיק את החיים שלו בגללו זה נישמע אכזרי אבל זה מה ששם אותו במקום והוא מבין שהוא לא מאים על אף אחד ( יש לצין שלתומר היה חבר חולה ששה איתו באותו מקום שהיתאבד ככה ) הבת שלך עדין צעיר ה ויש לה עתיד והיום יש רופאים טובים יותר ושיטות טיפול טובות יותר והבת שלך בידים טובותויש לה סיכוי גדול יותר מאשר יש לתומר רק תהיי חזקה חמודה ותמשיכי להיות שם בשבילה
 
למעלה