פראית באדום
New member
שבת שלום לכולם
יו הרבה זמן לא הייתי כאן.. ויש לי חומר טוב והרבההההההההההההה עסקתי בהרבה כתיבה ואשתדל להביא לכם הכל הבטחות צריך לקיים בצהריים בדרך כלל חם. מאוד. ולח וקצת מעיק. והשמש בחוץ שולחת את הקרניים שלה. אני מוצאת את עצמי מרטיבה את גופי בקובית קרח, שנמסה מהר מאוד ומרטיבה את גופי כהוגן. והמאורר בקושי מסתובב וכאילו שזו אשמתו שהוא כל-כך ישן... על המקלדת של המחשב שלי נשפכה כוס קפה והמקשים דביקים. ואני בקושי מצליחה ללחוץ על המקשים, שעד עכשיו הייתי פשוט מלטפת אותם אז אני לוחצת ומושכת אותן למטה בתנועה קיצבית וחזקה. מונטונית משהו. המוזיקה מתנגנת במחשב וחוזרת על אותן שירים כבר ארבע פעמיים ואז נכנסת לאיימל, מרוקנת זבל מיותר, ויש הרבה זבל שם, אבל עיני קולטת איימל שנראה לי די מוזר. שאם הייתי מוחקת אותו מבלי לקרוא, לעולם לא הייתי פוגשת אותך! שלום רויטל! שתוקי. אל תדברי עכשיו. אל תמחקי אותי, קראי עד הסוף! קורא אותך, רוצה אותך, חושב עליך. נשקי אותי על כל גופי, העברי עלי את הלשון החמימה שלך, השתמשי בכל גופך לשם כך. לחצתי על השב וכתבתי לו משפט אחד, אחד בלבד "רוצה אותי? בוא עכשיו" וכתבתי את הכתובת שלי ואז בלי למצמץ אפילו, לחצתי על שלח חזרתי לעיסוקיי במחשב ..המשכתי למחוק איימלים, להקשיב למוזיקה הטרדנית הזאת שמרוב עצלנותי לא סגרתי וזה הפך להיות צורם לאוזן ואז בלחיצה אחת ניתקתי את ההתחברות לרשת, סגרתי את המחשב ופניתי לכיוון האמבטיה שלי..זה הזמן להוריד מעלי את הלכלוכית של הזיעה שהיתה דבוקה לגופי. פתחתי את המים, והזרם החל למלות את האמבטיה, פשטתי את בגדיי לאט לאט, ואני ניצבת ערומה לקחתי מגבת כרכתי סביב גופי, ופסעתי למטבח, מזגתי לי יין לבן לגביע וחזרתי לאמבטיה הקצף כמעט הגיע עד הסוף. החלקתי את המגבת מגופי, הרמתי את רגלי לבדוק את המים..אוחח הם היו רטובים, חמים, ונעימים. ישבתי באמבטיה, לוגמת מהיין, משעינה את ראשי לאחור, ונותנת למחשבות להתרוצץ במוחי. נפלאות האינטרנט האם הוא יגיע? מי הוא בכלל? ואיך יש לי את האומץ הזה בכלל? ובעודי עדין בתוך המים שהספקו להתקרר מעט, מעבירה מחשבות על אותו איימל. ואז דפיקה בדלת... לקום? לא לקום? אולי זה הוא? ואולי לא? תוך כדי שאני מתלבטת יצאתי מהמים כרכתי סביב גופי שוב מגבת, את שערי אספתי במגבת קטנה יותר ופוסעת לכיוון הדלת בצעדים קלילים. והנה עומד שם גבר בגובה 1.80 בערך, עינים חומות, שיער בהיר ומקריח מעט, רחב כתפיים, מלא, נראה גבר מושך בהחלט. נעמדתי על סף הדלת בוחנת את האיש מעבר לדלת, מסתכלת בעינים חודרניות -" רויטל?" -" כן " השבתי לו.. -" הנני" ואז פתאום הוא הכניס את עצמו לדירה שלי, התקרב צמוד צמוד עליי, אחז במותניי חזק, ונשק לשפתיי נשיקה לוהטת, בעוד הוא לא מרפה מנשיקותיו, הוא מעביר את ידו על גבי דרך המגבת, משמיט אותה על הריצפה, ואני ערומה לחלוטין.
יו הרבה זמן לא הייתי כאן.. ויש לי חומר טוב והרבההההההההההההה עסקתי בהרבה כתיבה ואשתדל להביא לכם הכל הבטחות צריך לקיים בצהריים בדרך כלל חם. מאוד. ולח וקצת מעיק. והשמש בחוץ שולחת את הקרניים שלה. אני מוצאת את עצמי מרטיבה את גופי בקובית קרח, שנמסה מהר מאוד ומרטיבה את גופי כהוגן. והמאורר בקושי מסתובב וכאילו שזו אשמתו שהוא כל-כך ישן... על המקלדת של המחשב שלי נשפכה כוס קפה והמקשים דביקים. ואני בקושי מצליחה ללחוץ על המקשים, שעד עכשיו הייתי פשוט מלטפת אותם אז אני לוחצת ומושכת אותן למטה בתנועה קיצבית וחזקה. מונטונית משהו. המוזיקה מתנגנת במחשב וחוזרת על אותן שירים כבר ארבע פעמיים ואז נכנסת לאיימל, מרוקנת זבל מיותר, ויש הרבה זבל שם, אבל עיני קולטת איימל שנראה לי די מוזר. שאם הייתי מוחקת אותו מבלי לקרוא, לעולם לא הייתי פוגשת אותך! שלום רויטל! שתוקי. אל תדברי עכשיו. אל תמחקי אותי, קראי עד הסוף! קורא אותך, רוצה אותך, חושב עליך. נשקי אותי על כל גופי, העברי עלי את הלשון החמימה שלך, השתמשי בכל גופך לשם כך. לחצתי על השב וכתבתי לו משפט אחד, אחד בלבד "רוצה אותי? בוא עכשיו" וכתבתי את הכתובת שלי ואז בלי למצמץ אפילו, לחצתי על שלח חזרתי לעיסוקיי במחשב ..המשכתי למחוק איימלים, להקשיב למוזיקה הטרדנית הזאת שמרוב עצלנותי לא סגרתי וזה הפך להיות צורם לאוזן ואז בלחיצה אחת ניתקתי את ההתחברות לרשת, סגרתי את המחשב ופניתי לכיוון האמבטיה שלי..זה הזמן להוריד מעלי את הלכלוכית של הזיעה שהיתה דבוקה לגופי. פתחתי את המים, והזרם החל למלות את האמבטיה, פשטתי את בגדיי לאט לאט, ואני ניצבת ערומה לקחתי מגבת כרכתי סביב גופי, ופסעתי למטבח, מזגתי לי יין לבן לגביע וחזרתי לאמבטיה הקצף כמעט הגיע עד הסוף. החלקתי את המגבת מגופי, הרמתי את רגלי לבדוק את המים..אוחח הם היו רטובים, חמים, ונעימים. ישבתי באמבטיה, לוגמת מהיין, משעינה את ראשי לאחור, ונותנת למחשבות להתרוצץ במוחי. נפלאות האינטרנט האם הוא יגיע? מי הוא בכלל? ואיך יש לי את האומץ הזה בכלל? ובעודי עדין בתוך המים שהספקו להתקרר מעט, מעבירה מחשבות על אותו איימל. ואז דפיקה בדלת... לקום? לא לקום? אולי זה הוא? ואולי לא? תוך כדי שאני מתלבטת יצאתי מהמים כרכתי סביב גופי שוב מגבת, את שערי אספתי במגבת קטנה יותר ופוסעת לכיוון הדלת בצעדים קלילים. והנה עומד שם גבר בגובה 1.80 בערך, עינים חומות, שיער בהיר ומקריח מעט, רחב כתפיים, מלא, נראה גבר מושך בהחלט. נעמדתי על סף הדלת בוחנת את האיש מעבר לדלת, מסתכלת בעינים חודרניות -" רויטל?" -" כן " השבתי לו.. -" הנני" ואז פתאום הוא הכניס את עצמו לדירה שלי, התקרב צמוד צמוד עליי, אחז במותניי חזק, ונשק לשפתיי נשיקה לוהטת, בעוד הוא לא מרפה מנשיקותיו, הוא מעביר את ידו על גבי דרך המגבת, משמיט אותה על הריצפה, ואני ערומה לחלוטין.
