כמו שאת יודעת (אני חושב)
אני עוסק בהוראה,
גם בבתי ספר וגם במכללות,
השנה הגעתי למצב שאני עובד סביב השעון, ואין לי זמן לנשום, אני מגיע למצב שאם יש לי קצת זמן אני פשוט נרדם. הילדים שלי לא מפסיקים לדרוש את תשומת הלב שלי, ואין לי זמן לכלום.
היתרון בהוראה שחגים הם חופש, ויצא לי קצת לנשום בשבועיים האחרונים. ביום רביעי אני חוזר לעבודה.
לגבי השינוי, אני עובד עליו כבר עכשיו, וקווה מאד שאצילח לחזור בקרוב לאוניברסיטה, אם דברים ילכו טוב, אתחיל לעבוד בקיץ באוניברסיטת חיפה.
בעד: אני לא אוהב ללמד בבתי ספר, המערכת היא מערכת קשיחה, אין פרגון, אין כבוד, לא מצד התלמידים, ולא מצד הסגל, השיטה דפוקה ואף אחד לא חושב לשנות אותה. אין גמישות, אין לי זמן לשום דבר אחר.
ההסכמים שעומדים לחול עליי בעוד שנה (לא בשנה הבאה אלא זו שאחריה) יורידו לי את תנאי העבודה ויכריחו אותי לעבוד פחות ולהוריד את השכר שלי. אני מקווה שהעבודה באוניברסיטה תפתח לי דלתות חדשות, עבודה עם חבר. אתגר, ושינוי.
נגד: אני אצטרך לעבוד יותר, תנאי שכר פחות טובים, הרבה נסיעות, פחד מכישלון