שבת שלום לכולם..

[natalieov]

שבת שלום לכולם..

אני אישית לא אוהבת שבתות בגלל הארוחות המשפחתיות שממש קשה לי בהם כי זה כ"כ מחדד את העניין שכל המשפחה לעולם לא תהיה מאוחדת כי אבא לא כאן... אבל זה יעבור ויום ראשון יגיע מהר ונחזור לשגרה...

 

[shanibj]

גם אצלי השבתות כבר לא אותו דבר..

אבל אני ואח שלי קבענו לעצמנו מן מנהג, כל יום שישי אנחנו הולכים לת"א עד אחה"צ, מדברים, שותים קפה, קונים בגדים..לפתח שגרה חדשה זה קצת מקל...תנסי לאמץ שגרה חדשה שעושה לך טוב, ותרגישי בשינוי..אולי זה לא כמו פעם אבל זה עוזר.

 

[natalieov]

אממ

בשישי ביום אני פחות מרגישה את החסר כי כבר התרגלתי לזה אז אני ממשיכה כמו בכל יום, לא כמו פעם הולכת עם אבא לים ולבריכה אבל הולכת עם חברים לפעמים... יותר קשה ביום שישי בערב בארוחה המשפחתית גם כשכל המשפחה שלי נמצאת וכל האחיינים שלי אני פשוט מרגישה לא שייכת ונמצאת במקום אחר מהם ותמיד יושבת בארוחה והתמונה של אבא מולי וכ"כ רוצה לבכות אבל מתאפקת בלית ברירה... אני שונאת את הארוחות האלה... גם האחים שלי כ"כ השתנו.. הם נישואים ולכל אחד יש משפחה... אז הם הופכים לסוג של 'נטל' כשהם באים... בקיצור הכל הכל כ"כ שונה... ולא קל בכלל..

 

[funky n]

גם אני לא הכי אוהבת את סופי השבוע

את הארוחה של שישי שלי,של אבא ושל האחיות אני אוהבת אבל אחרי זה כולם מתפזרים ואני שונאת את הזמן שאחרי הארוחה. בימי שבת המשפחה המורחבת נפגשת וזה אני פחות אוהבת כי הם עושים לא מעט רעש ולפעמים הם יכולים להיות מעצבנים

 

[AssiG]

להיות עצמאי בשישי שבת

שלום, אני מבין מאד את הקושי בהתמודדות עם שישי בערב... אני יתום ורווק ומבין את הקושי בלמצוא את המקום שלך בסיטואציות משפחתיות זרות. אני חושב שמי שנמצא במקום הזה מגיע לשישי אחה"צ עולה השאלה האם להצטרף למשפחה אחרת שהתבגרה יחד או שהעבירה את השבוע האחרון יחד? לי יש כמה דרכי התמודדות עם המצב הזה ועם מצבים דומים: אני מודע לזה שבסיטואציות המשפחתיות הללו אני לפעמים אני ארגיש לבד ולכן אני לא מרגיש מחוייב להצטרף אליהם. אני יכול לבלות את שישי בערב בעצמי בבית, לבשל לעצמי, לראות טלוויזיה, אפשר גם פשוט להרים טלפון לחבר אם מרגישים יותר מדי לבד וגם בכל מקרה מותר גם להתגעגע להתעצב. כמובן שאני לפעמים מצטרף אל המשפחות שמזמינות אותי אבל בלי לפגוע לי באני ובהרגשה הרבה יותר טובה. עוד מנהג שיש לי למזלי הוא ללכת לשחק כדורסל עם חברים טובים בשישי אחה"צ ואני מאמין שכל אחד יכול ליצור לעצמו עם חברים קבועים מנהג קבוע בסופש עם חברים טובים, כזה שמצפים לו ומקל מאד... בנוסף אני גם מקפיד על הכנסת אורחים כשיש הזדמנות. אני חושב שגם בית קטן שמונה נפש אחת בלבד יכול להכניס אורחים בלב שלם, אבל אולי זה המזל שלי שאני גר במרכז ת"א ושאנשים אוהבים לבוא לאזור. שמח לחלוק, אסף.

 

[natalieov]

הלוואי שזה היה כ"כ פשוט..

אמא ממש מבקשת שנהיה כל המשפחה ביחד בארוחות שישי, כ"כ לא פשוט להתחמק מזה, חוץ מזה שהיא צריכה עזרה בהכנות ובהגשות... אני עדיין גרה איתה בבית אז אני סוג של מחוייבת לזה וגם לכל האחים שלי זה מובן מאליו שאני כאן וצריכה לעזור בהכל... אני מרגישה מאוד לבד בארוחות האלה ומפחדת כל שבוע להתפרק מחדש... במיוחד שהם שלושתם נשואים ולא חושבים מה עובר לי בראש עם כל הרגשת הלבד והחוסר שייכות... הם עסוקים מידי כדי לשים לב, יש להם ילדים, אישה... כמובן, שאני לא מצפה לתשומת לב הזאת אבל זה טיפה מאכזב...

 

[AssiG]

עכשיו אני מבין יותר

אחרי שאבי נפטר, אז הייתה תקופה ארוכה שהייתי עוזר לאמא שלי בכל הסידורים של שישי בייחוד בתקופות שהיא הייתה עוברת טיפולים כימוטרפיים. אני זוכר שהייתי רב עם אמא שלי די הרבה באותם ימים אבל האמת שכרגע אני מרגיש שלם עם העזרה שנתתי למרות שזנה היה כרוך בעצבים ואני מכבד את ההחלטה שלך לעזור בערבי שישי. מה שכן לא הייתי פוסל התנגדות למוסכמות המשפחתיות אם את חושבת שהן מתעלמות מהסיטואציה המשפחתית הכואבת שאבא פשוט לא איתכם יותר...

 

[natalieov]

ממש מבינה

גם אצלינו בשבת תמיד מגיעים כל הדודים ויש מלא בלאגן ורעש ואני משתגעת מזה... אפילו רק כשהאחים שלי באים כי יש להם הרבה ילדים אז כבר הופך להיות בלתי נסבל ואני ל מצליחה להנות אפילו לרגע... מחכה שהם יילכו כל הזמן... כל השבוע אני לבד עם אמא ואני רגילה לשקט הזה וללבד ואפילו למדתי לאהוב את זה, אז זה לא קל כשפתאום נוחתים עלינו כ"כ הרבה אורחים... האחיות שלך נשואות? הן גרות איתכם? (כיף לך שיש לך אחיות!!! כשהייתי קטנה תמיד חלמתי שתהיה לי אחות גדולה.. ובמקום זה קיבלתי 3 אחים גדולים... בנים...)

 

[shanibj]

נטלי אני בדיוק כמוך!

ניסית לדבר על זה עם אמא שלך? הסברת לה שזה קשה לך פיזית ונפשית, ואולי היא תסכיםלהוריד את זה לפעמיים בחודש... הכלות לא מארחות? מה עם הדודות?

 

[shanibj]

..

גם לי יש אחים גדולים, אבל כולנו לא יכולים לעשות קידוש בבית בלי אבא..אז אנחנו עושים סבב..לפעמים אצלם לפעמים אצל הדודות..

 

[natalieov]

ני לא ממש יכולה לדבר עם אמא שלי

על מה שאני מרגישה... אני פשוט לא מסוגלת... היא נורא שונה ממני, היא מאוד רוצה שאני אשאיר את העבר מאחור ואתקדם כבר הלאה ולא אשקע בזה... היא פועלת מהראש, מהשכל... ואני בדיוק ההפך, הרגש מניע אות יותר... היא מאוכזבת מהעניין שאני עדיין שקועה בזה ועדיין זקוקה לטיפולים כדי להמשיך הלאה למרות שעבר המון זמן... לא כל שבת האחים שלי מגיעים, הם מגיעים בערך שתי שבתות בחודש שזה גם הרבה בעיני כי זמן מלא בלאגן וצריך המון כוחות כדי להכיל את כולם... אני מעדיפה שבתות רגועות ולבד... אם הם לא באים אז אנחנו הולכות לארוחה אצל אחי הגדול שגר יחסית קרוב שזה יותר נחמד... אבל לאמא שלי זה קצת לא נעים.. מבחינתה היא זו שצריכה לארח תמיד... ולפעמים אנחנו הולכות לדודות שלי אבל גם דודות שלי באותו מצב... לאמא יש עוד 2 אחיות אלמנות, אז לפעמים אנחנו 'מתאחדים' שזה הכי נורא שיש... ולפעמים הולכים לדודה אחרת... אבל תמיד תמיד אני מרגישה לא שייכת... אם זה שאנחנו עם מלא אנשים אני כואבת על זה שאבא לא איתי, ואם זה שאחנו רק ה'בני דודים היתומים והדודות האלמנות' כואב לי עוד יותר שזה המצב שהגענו אליו... בקיצור מעדיפה להישאר בית לבד ולראות טלוויזיה, להעביר את הזמן, העיקר לא להרגיש את התחושה של ה'לבד בתוך ההמון'... תודה שני! את מותק

 

[shanibj]

תצאי מהתחושה של המסכנות, כי זה לא יעזור לך

להתגבר על העצב והגעגועים לאבא שלך, את צריכה את המשפחה שלך וזה דבר טוב להיות עם הדודות והבני דודים..ככה מפתחים שגרה חדשה..גם אני לא הייתי רגילה לזה אבל זה יותר טוב מכלום. הרגעים האלה שלהיות לבד עם הטלויזיה בשקט שלך, אני יודעת למה את מתכוונת...תסבירי לאמא שלך שלפעמים השקט עושה לך טוב ושתנסה להבין שזה מרגיע אותך יותר, ושאת צריכה את השקט שלך..תזמיני חברה אליך בערב שתישן אצלך..תראו סרט בנות.. חברה הכי טובה שלי באה אליי כשאני צריכה שישי שקט

 

[natalieov]

'תחושת המסכנות'...

לפעמים כ"כ טוב להישאב לתוכה ואני לא בטוחה שאני יודעת כ"כ איך לצאת ממנה ואם בכלל אני רוצה... אני יודעת שהרבה פעמים אני גורמת לעצמי להרגיש חסרת שייכות למשפחה ולמקום אבל אני לא מצליחה למנוע את זה... זה תמיד צף ולרוב זה לא מבחירה... ואני לא מסוגלת לדבר עם אמא על שום דבר שקשור למצב... היא לוקחת את זה מאוד קשה ומאוד רוצה שאני אמשיך הלאה ואתקדם מבחינה נפשית ולא אשקע בעצב הזה ובכאב שלי...

 

[אנטי טזה]

אני אנסה לשלוח לך משהו שהכנתי שאולי ישפוך

לך קצת אור על התחושה הזו אצלי... חוצמזה, התגעגעתי ואני מקווה שאת בסדר

 

[natalieov]

מקסים אחד!

ג אני מאוד מאוד מתגעגעת! בעיקר לשיחות שלנו שחסרות לי ממש... מחכה שתשלח משהו שיעודד אותי קצת.... למרות שהיום אני בסדר... מה שלומך??