מיקה יקרה,
זה יכאב. אין לך מה לדאוג. זה כאב, זה כואב וזה יכאב. זה מה שיש. את מתמודדת וכל הכבוד לך. אין קיצורי דרך. אם בטעות דפקתי חזק על האצבע בפטיש (במקום על המסמר) - זה כואב. זה הרעיון. מתמודדים - ואנו יכולים, יש לנו הרבה כוחות שלא היינו זקוקים להם עד כה, ושכעת אנו משתמשים בהם. את חזקה ואת יכולה. אל תחששי , אל תדאגי. הוא אהב אותך מאוד, ילדיכם אוהבים אותך שאר המשפחה אוהבת ודואגת לך. את כואבת - כי זה באמת כואב. זה מתאים. קבלי את הכאב, ותזכרי שהוא זמני בעוצמתו. את בתקופה מאוד קשה, ואחריה תגיע תקופה פחות קשה. אנחנו איתך - את בליבנו.