בוקר טוב עדיה
היה אתמול ערב עליז, שמח וטעים... ריבוע העצב שלי? אפשר לומר שהוא לא ניכר אתמול (וגם לא בדר"כ , הוא מאוד איתי פנימי, בדידות פנימית ) אבל עכשיו כשאת שואלת אני ניזכרת איך הוא בכל זאת נכנס והשתחל גם אתמול בערב אם כי בחיוך, החבר סיפר על כך שקולו נשמע שונה בטלפון ואנשים טועים לגביו, אז סיפרתי שאצלי , בגלל שקולי נשמע מאוד צעיר, תמיד כשמתקשרים חושבים שאני ילדה ומבקשים את אמא, אז באחת הפעמים כשהייתי במצב רוח "מיוחד" וביקשו את אמא, עניתי : "היא מתה" , כן מאוד מביך שם מעבר לקו... והערב המשיך עם דיבורים וצחוק, באמת נהניתי אתמול.
אני קוראת על התכנון שלך להיום ונזכרת כמה תרפוייטי עבורי היה כששתלתי פקעות וזרעים ונהניתי מהפריחה בהמשך, ממש עושה לי חשק לחזור לזה שוב, אז אני שמחה בשבילך , התיאור שלך עם דוגמאות הקרמיקה הישנות, הנוגעות ללב , החזיר אותי לבית סבתא ז"ל, לפני שנים רבות ברחוב בזל בתל אביב ,עם הריצפה הישנה והדוגמאות המשולבות בה. איפה את שמה את העציצים, במרפסת? בגינה?