בעלי, אני, והבית שכמעט קנינו
בעלי ואני החלטנו, לפני בערך חצי שנה, שהגיע הזמן לקנות חלקת אדמה שתהיה באמת, אבל באמת, שלנו. אחרי חיפושים נרחבים, מצאנו אדמה שהיא ב-ד-י-ו-ק מה שרצינו. מיד פעלנו להשיג לעצמינו את חלקת האדמה הזאת. העניין הוא, שכנראה שחלקת האדמה רצתה אותנו פחות ממה שאנחנו רצינו אותה. זה התחיל עם עיכובים עם בעלי המגרש. והמשיך בעיכובים עם עורכי הדין אחר כך היו עיכובים עם השכנים. בסוף, החלטנו, שאנחנו מוותרים על המגרש - לא כי הוא לא בדיוק מה שאנחנו רוצים, אלא כי רצינו להשיג לעצמינו חווייה יותר הדדית, של בית. חשבנו, שאנחנו יכולים להשיג לעצמינו בית, שחוויית הקניה תהיה נעימה, זורמת. העיכובים והחד צדדיות, ניראו לנו כל הזמן, כמו סימן.. מה את אומרת, זה יותר מדיי לבקש?