למה יש סימן שאלה בסוף דבריך?
אעבור על מה שכתבת מילה מילה,
רבותינו - התכוונת רבותיך, המשנה אומרת "עשה לך רב" אם אתה קיבלת על עצמך רבנים מסויימים זה לא אומר שאחרים קיבלו אותם עליהם.
הקדושים - המילה קדוש פרושה מופרש ומובדל, ראה ראשונים ואחרונים על מסכת קידושין, ה' הוא קדוש, בית המקדש קדוש מכיוון שהם מובדלים ומופרשים. רב לא יכול להיות קדוש מעצם ההגדרה שלו כפוסק, . אם הוא לא מעורה בחיים אסור לו לפסוק, הוא לא מכיר את המציאות.
אסרו - אסר, קראתי את הקישור ששלחת. הרב אפרתי לא אסר. הוא אמר שזה לא מתאים. עלולים ללמוד מזה דברים מסויימים. אבל הוא בפירוש אומר שזה לא אסור "וגם מניין שכולו בעלי נטייה זו כשר."
בתכלית האיסור - מילת הדגשה יפה ומפחידה אך ריקה מתוכן. מניין אינו מצווה דאורייתא. לכן אין בו תכלית האיסור. מה גם שהרב הראל, מטעה בדבריו בכוונה תחילה. למשל באומרו - "בזוגיות גלויה עם גבר אחר, בניגוד לצו התורה המוסכם על כל רבני ישראל מאז ומעולם" ראה הרב לוביץ הרב בני לאו, הרב שרלו והרב מידן שאומרים שיש מקום לזוגיות עם גבר. (ראה באתר כמוך)
הסיבה שהרב שרלו יצא נגד המיניין היתה כיוון שהרב הראל אמר לו כל מיני דברים על המניין.
הרב לא נתן הסבר על דבריו אלא פשוט יצא נגד, הינך מוזמן לקרוא את התגובות שם באתר כדי להבין את הטעויות של הרבנים.
על מניין - להומו אין איסור להתפלל במניין, גם אם הוא בזוגיות גלויה עם גבר. כפי שהרב מידן כתב והרב רפפורט בספרו החשוב "הומוסקסואליות והיהדות. יש להפריד בין נטיה מינית לבין מעשה אסור.
נטיות הפוכות - אין לי נטיות הפוכות, יש לי משיכה מינית לגברים. או במילים אחרות אני הומוסקסואל. נטיות הפוכות היינה דה-לגיטימציה בעזרת דמגוגיה.
במיוחד - אינו נכון מבחינה לשונית במשפט זה.
מניין רפורמי - אינך היית שם, איך אתה יודע אם הוא רפורמי? לפי דעתי המניין הוא בין אורתודוקסי לבין קונסרבטיבי, ובהחלט יש להם על מי לסמוך, למשל הרב קראוס, יש מקום לדון על כל שלב במניין ולראות מה יותר ומה פחות מתאים , אבל להכריז כזו הכרזה הינה שקר.
כמו שאתם הקמתם - כנראה שלא קראת את מה שכתבתי כי אז היית יודע שאני התפללתי במניין אחר, ובטח שלא הקמתי את המניין. להגיד את זה בתוספת השקר שמקודם הינה הוצאת שם רע ולשון הרע, אלו איסורי דאורייתא שעברת עליהם.
עזות מצח - אם הקימו מניין ואז הרבנים יצאו כנגדו, לא יכול להיות שהמניין הוקם בעזות מצח מכיוון שההוראה הגיעה לאחר מכן. ואם זה באמת בעזות מצח יש עליך איסור להוכיח, כדברי הגמרא ביבמות :כשם שמצוה על אדם לומר דבר הנשמע, כך מצוה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע
עברתי על דבריך ואין בהם מתום.
הדבר היחד שנכון בדבריך הוא סימן השאלה בכותרת.
אעבור על מה שכתבת מילה מילה,
רבותינו - התכוונת רבותיך, המשנה אומרת "עשה לך רב" אם אתה קיבלת על עצמך רבנים מסויימים זה לא אומר שאחרים קיבלו אותם עליהם.
הקדושים - המילה קדוש פרושה מופרש ומובדל, ראה ראשונים ואחרונים על מסכת קידושין, ה' הוא קדוש, בית המקדש קדוש מכיוון שהם מובדלים ומופרשים. רב לא יכול להיות קדוש מעצם ההגדרה שלו כפוסק, . אם הוא לא מעורה בחיים אסור לו לפסוק, הוא לא מכיר את המציאות.
אסרו - אסר, קראתי את הקישור ששלחת. הרב אפרתי לא אסר. הוא אמר שזה לא מתאים. עלולים ללמוד מזה דברים מסויימים. אבל הוא בפירוש אומר שזה לא אסור "וגם מניין שכולו בעלי נטייה זו כשר."
בתכלית האיסור - מילת הדגשה יפה ומפחידה אך ריקה מתוכן. מניין אינו מצווה דאורייתא. לכן אין בו תכלית האיסור. מה גם שהרב הראל, מטעה בדבריו בכוונה תחילה. למשל באומרו - "בזוגיות גלויה עם גבר אחר, בניגוד לצו התורה המוסכם על כל רבני ישראל מאז ומעולם" ראה הרב לוביץ הרב בני לאו, הרב שרלו והרב מידן שאומרים שיש מקום לזוגיות עם גבר. (ראה באתר כמוך)
הסיבה שהרב שרלו יצא נגד המיניין היתה כיוון שהרב הראל אמר לו כל מיני דברים על המניין.
הרב לא נתן הסבר על דבריו אלא פשוט יצא נגד, הינך מוזמן לקרוא את התגובות שם באתר כדי להבין את הטעויות של הרבנים.
על מניין - להומו אין איסור להתפלל במניין, גם אם הוא בזוגיות גלויה עם גבר. כפי שהרב מידן כתב והרב רפפורט בספרו החשוב "הומוסקסואליות והיהדות. יש להפריד בין נטיה מינית לבין מעשה אסור.
נטיות הפוכות - אין לי נטיות הפוכות, יש לי משיכה מינית לגברים. או במילים אחרות אני הומוסקסואל. נטיות הפוכות היינה דה-לגיטימציה בעזרת דמגוגיה.
במיוחד - אינו נכון מבחינה לשונית במשפט זה.
מניין רפורמי - אינך היית שם, איך אתה יודע אם הוא רפורמי? לפי דעתי המניין הוא בין אורתודוקסי לבין קונסרבטיבי, ובהחלט יש להם על מי לסמוך, למשל הרב קראוס, יש מקום לדון על כל שלב במניין ולראות מה יותר ומה פחות מתאים , אבל להכריז כזו הכרזה הינה שקר.
כמו שאתם הקמתם - כנראה שלא קראת את מה שכתבתי כי אז היית יודע שאני התפללתי במניין אחר, ובטח שלא הקמתי את המניין. להגיד את זה בתוספת השקר שמקודם הינה הוצאת שם רע ולשון הרע, אלו איסורי דאורייתא שעברת עליהם.
עזות מצח - אם הקימו מניין ואז הרבנים יצאו כנגדו, לא יכול להיות שהמניין הוקם בעזות מצח מכיוון שההוראה הגיעה לאחר מכן. ואם זה באמת בעזות מצח יש עליך איסור להוכיח, כדברי הגמרא ביבמות :כשם שמצוה על אדם לומר דבר הנשמע, כך מצוה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע
עברתי על דבריך ואין בהם מתום.
הדבר היחד שנכון בדבריך הוא סימן השאלה בכותרת.
