שבת חופשית

[מאיר 121]

שבת חופשית

כבר הרבה זמן אני צופה ומשתתף בפורום אמנם לא כ"כ הרבה משתתף
כי כבר הספקתי לשתף את אשתי בהרהורי והיא לחברה נאותה
לכל מחשבותי
במסגרת הרעיונות להחלפת הכיוון
חשבנו על רעיון של שבת חופשית כאילו
לעזוב את חמשת ילדינו אצל
ההורים ולצאת לבית מלון
שם נוכל לנסותת מה עובר על בית חילוני
בשבת קודש
אני נאלץ להפסיק כעת ואמשיך בהמשך

 

[הביתשלפיסטוק]

ומה בדיוק תעשה?

תסתובב ערום בחדר ותצפה ב-TV?
תצא לפאב בליל שבת?

אני לא יודע איך אתה נראה (פאות וכו')
אבל לא בטוח שתרגיש בנוח לחלל שבת בפומבי

 

[lחלף עם הרוחl]

ולמה בדיוק אתה מזלזל?

לצאת לשבת חופשית כזו זה אחלה רעיון.

למרות שזה לא ממש משקף את השבת הסטנדרטית החילונית, כי יש הבדל בין שבת בבית לבין שבת בבית מלון.
אבל זה גם יכול להיות חלק מהתהליך.

אני אשמח לחלוק כזו שבת עם זוג נוסף.
מה גם שאיני רואה פסול בלהסתובב בערום ולצפות בטיוי
ולצאת לפאב בליל שבת.

ובטוחה במיליון אחוז שהוא ירגיש בנח לחלל שבת בפומבי.

תיתקדם אחויה!

 

[הביתשלפיסטוק]

את חשובת שאני מזלזל ואני שואל ברצינות

מה הוא מתכנן לעשות בשבת כזו?
האם הוא ירגיש בנוח?

זה שפוגשים אנשים בלבוש חרדי בכל מקום ניחא, זה שאני פוגש אותם בשבת שם... כולם מסתכלים עליהם, הם חייבים עור של פיל
וזו היתה השאלה שלי, יהיה לך נוח?


לבחורה זה תמיד קל יותר, חצאית צמודה וחולצה חושפת, והחיים דבש,
את הכיפה אפשר להשאיר בבית את הזקן ופאות... זה לא כ"כ קל

 

[lחלף עם הרוחl]

למה שכולם יסתכלו עליהם?

הם לא יילכו לגלי צאנז

הם יילכו למלונות שחרדים לא הולכים לשם. ויש הרבה כאלה.

לגביי הזקן והפיאות, צודק... אבל אפשר לשים קסקט/כובע/אנערף וזה מאאגניב.

 

[הביתשלפיסטוק]

התגלגל אלי סיפור

על נהג מונית שעצר אותו חרדי בירושלים ביום שישי שעה לפני שבת
הסתובב איתו בין חלפני הכספים כדי לפרוט דולרים, נסע לנתב"ג, פרט את הכסף והמשיך את הנסיעה כשעתיים אחרי כניסת השבת לבלות באלנבי

הנהג היה מזועזע, מילא נוסע לאלנבי... אבל בשבת?

רוב האנשים לא מבינים את הבעיה של הבחור, שרוצה לצאת אבל לא יכול.
הם רואים "דוס" עם כל התמונה והסטיגמות (צבא, קצבאות וכו') שלא מתנהג כמו דוס
אולי אלייך לא פנו במילים "יפות"

אני מכיר את זה קצת אחרת ממך


ולכן אני שואל, איך תסתדר עם זה?

 

[בעל מחשבות]

זו אחת הבעיות הקשות שלנו

אנו אנוסים מפני הציבור שלנו, ועל כן נראים כמותם, אך כשאנו סוף סוף מוצאים איזו שהיא אתנחתא בין אלה שדעותינו כדעותיהם ומחשבותינו כמחשבותיהם (קרי: חילונים), איננו יכולים להמשיך את מעשינו כמעשיהם (בעיקר גברים בעלי חזות בלתי ניתנת לטשטוש). זה גורר מבטי סקרנות/תמיהה/לעג/רחמנות.

אנקדוטה אחת מיני רבות:
בקיץ האחרון יצאתי עם אשתי לחוף הים בשעת שקיעה, כדי להנות מהאוירה על כוס קפה וגלידה מול השמש השוקעת והמיית הים. מקום חרדי לא בא בחשבון מטעמים ידועים (זוג על חוף? בית קפה על החוף? ובכלל, אם יראו אותי כך - אושלך לאשפתות ואצרב לדראון.. ביטול תורה שכזה, נהנתן, והעיקר - לא אוכל את ההכשר המסוים..), וישבנו על כורסאות בית קפה צדדי על חוף ים מקסים ומומלץ, מוכר לכולם. כעבור מספר דקות נאלצנו לסגת. אשתי לא עמדה במבטים שננעצו בי (וממילא גם בה).

הניכור והשנאה הניבטת מעיני החילוניים המתבוננים בי, כואבת לי מאוד. אני זועק בליבי ומשווע שישמעוני: אני כמוכם, מסכים עם לא מעט מטענותיכם, אך אני אנוס לחיות כך!
קראתי ואין עונה.

 

[מילטון גון]

נקודה למחשבה

לא בטוח שאם החילונים סביבך היו יודעים את האמת עליך הדעה שלהם הייתה משתנה.
הכעס של חילוני ממוצע על החרדים אינו על הדעות שלהם אלא על המעשים שלהם, ולכן גם אם יקבלו בהבנה אנוס שפועל בכל כוחו לשנות את מצבו (אפילו אם בפועל הוא לא יכול לעשות כלום), ככל הנראה ימשיכו לבוז לאנוס שבוחר לדבוק במנהגיו החרדים ואף להתחזק בהם.

 

[בעל מחשבות]

יתכן.

אבל מאידך, מי כמונו יודע שהחילוניים אינם בהכרח כמו שלימדונו וחינכונו. גם בהם יש אנושיים ו"בני אדם", כאלה המבינים לנפשו של אדם, לאילוציו וכורח נסיבותיו.

הכתבה האחרונה והמתוקשרת על האנוסים גררה תגובות רבות מאוד, במיוחד מחילוניים (היה כאן שרשור ארוך וייעודי לזה). נוצרה בי תחושה שרוב המגיבים החילוניים דברו באהדה והבנה עם תמהיל של רחמנות.
כך אני הייתי מתיחס לו הייתי בצד השני של המתרס.

אגב, קראתי בזמן האחרון ספר הולנדי שערך מחקר המתבסס על ראיונות ועדויות של הולנדים גויים שעמדו מהצד ולעתים אפילו סייעו בפאסיביותם למעשי הנאצים בימי השואה מכח ההכרח והפחד מפני ה"מה יאמרו" ומה יארע להם אם לא ישתפו פעולה (יודגש: לא מדובר בשיתוף פעולה פעיל, אלא פאסיבי). האמת, שהיתה לי לא מעט הזדהות עימם.
אפשר לכעוס על ההשואה ואפשר לחלק חילוקים למדניים. נכון. אבל זו גם נקודה למחשבה.

 

[מילטון גון]

שים לב למה שכתבתי

יש הרבה חילונים שמקבלים בהבנה ואהדה אנוסים שעושים את מה שביכולתם לשנות את מצבם, אך במקביל יביעו סלידה מאנוסים שבכוונה תחילה מתבססים יותר ויותר עמוק בחברה החרדית.

 

[בעל מחשבות]

אייי, מילטון.

הנרמז שם לב, והבין גם הבין את הדבש ואת העוקץ.
בחרתי להתעלם.
אשמח להמשיך בפרטי, בנימה ידידותית ונטולת סלידה

!

 

[מילטון גון]

כתבתי בשביל האחרים, לא בשבילך

 

[הלנצח]

מצער לראות כאן ביקורת כה לא מבינה

וכי מישהו מתבוסס בכוונה?
וכי אם למישהו אין אומץ לעשות שינוי כה קיצוני, הכרוך במה שרוב בני התמותה, ששפר עליהם מזלם לא להיות בני העם הנבחר, לא יחוו לעולם, הוא ראוי לביקורת במקום לאמפטיה?

 

[מילטון גון]

אם תעבור על הודעותיו של בעל מחשבות

תמצא שהוא ייצג גישה מאד מסוימת להתמודדות עם מצב האניסות, ובמידה וניתן למצוא בדברי ביקורת - הרי שהיא מופנית רק כלפי הגישה הזו.

כפי שאתה רואה - הוא הבין.

 

[חוכך בדתי]

שתי נקודות

1. אני מניח שחלק ניכר מהחילונים ימשיכו ואף יגבירו את סלידתם אחרי שישמעו אותי ואת דעותיי בכל מה שקשור לאמונה באלהים,
משום שהם רואים בכך קו אדום שלא חוצים אותו.

2. אני בגיחותי הקצרות למדינת תל אביב לא הבחנתי מעולם במבטי סלידה מכל סוג שהוא, למעט מעט סימני תמיהה, וגם זה לעיתים רחוקות,

(כן נתקלתי בעויינות, כשנתקלתי פעם במהלך טיול בקבוצת דת"ל (ילדים, כן?) וגם כתבתי על כך בעבר).

 

[האיש והמסכה]

לדעתי

ויש לי קצת ניסיון, מבטי האיבה בדרך כלל ניבטים
ממסורתיים וקרובים לדת, אלו מרגישים שאתה בוגד בהם,
הם תורמים פה ושם למוסדות תורניים
כדי שאתה תכפר על עוונותיהם....
לחילוניים אמיתיים ממש לא מעניין מה אתה עושה בזמנך פנוי.

 

[בעל מחשבות]

השונה מושך תשומת לב ומעורר סקרנות

זה טבעי, זה אנושי, וזה ככה.
ניסינו פעם להכנס לפאב באחת ממדינות אירופה הנאורות, לכוס בירה וקפה (הרי אשתי מקפידה על כשרות..). הגויים הגמורים לא התיקו מבטיהם מהדמות הישראלית-יהודית-עבדקנית שניקרתה מולם.
גם בבגדים צבעוניים וחבוש קסקט מודרני - המראה היהודי חרדי לא יסור ממני. זה מה שרצה החת"ס, לא? אז הוא הצליח, למראית עין...

 

[חסידישע יונגערמאן]

לדעתי המצב בארה״ב הרבה יותר טוב

הם כבר רגילים לכל מיני אנשים מוזרים, והם גם מקבלים יותר את השונה

 

[DoronModan]

לפעמים במקרה כזה

רק נדמה שנועצים בך מבטים. 'על ראש הגנב בוער הכובע'. אלא שאין כאן שום גניבה.
מתסכלים עליכם רק כי אתם חריגים בנוף, ולא בשום ביקורת. באותה מידה היו מסתכלים על כל אדם שנראה שונה, כמו איש בכיסא גלגלים, או על בחורה עם המון קעקועים.
חבל שאתם נותנים למטבים (שיש לי הרגשה שלא 'ננעצו' באמת) לשנות לךכם את התוכניות.
אף אחד לא מבקר אתכם כחרדים שהגעתם. נקודת מבטי כחילוני היתה דווקא שמחה - הנה חרדים פתוחים, יש גם כאלה, איזה יופי.

 

[טלית נודדת]

בתור חילונית אני רוצה להגיד שייתכן שאלו

לא היו מבטי ניכור ושנאה אלא פליאה וסקרנות. לא בכל יום רואים איש ואישה לבושים כחרדים מתנהגים "לא כחרדים". אני יכולה לספר שאותם מבטים בדיוק מופנים אלי ואל אישתי כשאנחנו מתחבקות ברחוב, ואלו לא מבטי שנאה, סתם מבטי סקרנות.

(ואם לא מקומי להגיב אז אני מתנצלת)