שבת בשדרות
היי אנשים! ערב טוב! קפצתי רגע לראות מה העניינים בפורום, אחרי תקופה רצינית שלא הייתי מעודכנת... רציתי לשתף אתכם בחוויה אדירה לגמרי שעברה עלי השבת: יצאנו כמה חבר'ה (אוטובוס מלא כמעט לגמרי!) מהמכללה באריאל לשבת בשדרות, לחזק (ולהתחזק). בהתחלה חשבנו שזה רק אנחנו, אבל ציפתה לנו הפתעה: המון בני נוער מכל הארץ הגיעו. חילונים, דתיים, בני- עשרה ובני שלושים, בנים ובנות מכל הסוגים ומכל הצבעים!! התארחנו בבית ספר בעיר שממוגן נגד קסמים. אני מדברת על קרוב ל 300 חבר'ה!!! זה לא צחוק!! היו שם מתנדבים ששוהים שם תקופה ארוכה, קולטים חבר'ה כמונו שבאים לשמח ולחזק למשך יום- יומיים, או שבת. אז בהתחלה עברנו כמה תדרוכים, שדי חזרו על עצמם, אבל סבבה, היה צחוקים! (אה, דרך אגב, פגשתי שם את רעיה, לא זוכרת מאיזה מעו"ז... גם היא שם תקופה ארוכה יחסית!) אח"כ התחלקנו לקבוצות קטנות, וכל קבוצה קיבלה מס' כתובות בעיר. תפקידנו בכוח היה ללכת לאנשים הנ"ל, לתת להם מצרכים לשבת (שחילקו לנו), ולשבת לדבר איתם, להראות להם שהם לא לבד. היה מדהים!! ישבנו ודיברנו איכשהו בשפת הידיים והחיוכים עם אנשים דוברי רוסית, שלא הפסיקו לחייך ולהתרגש ולחבק... הכרנו אנשים חדשים, וכל אדם שעבר ברחוב ברכנו אותו בשבת שלום עם חיוך ע-נ-ק! התגובות היו בהתאם. שרנו ברחוב סתם שירים, קשורים ולא קשורים, צחקנו ופטפטנו, מראה נדיר אצל תושבי שדרות. אנשים עצרו והסתכלו, או פיתחו שיחה (מאיפה, בני כמה... וכו'). שיחות התחילו בלחיצות ידיים וחיוך, והסתיימו בחיבוק חזק. אח"כ נכנסה שבת. התארגנו והתלבשנו יפה, והתפזרנו עם הבנים שהלכו למיליון ואחד בתי כנסת שונים כדי להשלים מניינים. האנשים קיבלו אותנו בחום, בירכו אותנו והזמינו אליהם הביתה לאכול איתם סעודות שבת. החבר'ה שהוזמנו- הלכו לאכול אצלם. אלה שלא- (ואני מדברת שוב- על קרוב ל 300 חבר'ה!!!) אכלנו כולם יחד באולם הספורט של בית הספר. היה קידוש, שירים, דבר תורה. הכל כמקובל בשולחן (או כמה שולחנות ארוכים מאד!!) שבת. החבר'ה הלא דתיים ישבו איתנו, ושרו שירים שגם הם מכירים (יחד לב אל לב, בסגנון), וחבר'ה עברו בין השולחנות ושרו (צרחו) ורקדו וקיפצצו כאילו הם אנרג'ייזר. אחרי הארוחה יצאנו כולנו לצעדה ברחבי שדרות, עם עשרות דגלי- ישראל. עברנו ברחובות (הבטוחים יותר של האיזור) כשאנחנו שרים בקולות שהגיעו עד עזה נראה לי, מנופפים בדגלים ורוקדים בלי הפסקה. אנשים הציצו עלינו מהחלונות ונופפו לנו. היו כאלה שיצאו אלינו. הם התקבלו בחיבוקים חמים- ומיד דחפו אות למעגל הריקודים. היו מקומות שנכנסנו לחצרות של האנשים רק כדי לתת ולקבל חיבוק. זה היה מרגש עד דמעות. בשבילנו ובשבילם. בבוקר זה די חזר על עצמו. רק שהפעם תושבי שדרות הזמינו את כ----------------------------------------ל המתנדבים לקידוש בבית הכנסת, הם הכינו סטוקים מטורפים של אוכל שווה (חמין, בשר, ועוד כל מיני..). אחרי סעודת שבת בבוקר שוב יצאנו לשליחויות לאנשים בעיר, רק הפעם לא עם מצרכים לשבת, אלא עם משחקים וצעצועם לילדים. היה לנו קצת זמן לטייל באיזור. עיר יפה דווקא, רק שקטה מידי. די מטופחת. אחה"צ שוב חזר על עצמו- ריקודים ושירים ברחובות עם האנשים. לסעודה שלישית (יש 3 סעודות בשבת: ערב שבת, בוקר שבת, ואחר הצהריים, קצת לפני שקיעת השמש- זו נקראת הסעודה השלישית) חילקו את כל הקבוצה ל 4 מוקדים מרכזיים בעיר, בפארקים, שם ישבנו כמו בפיקניק עם בורקסים וסלטים ושתיה (כמובן שמי שרצה להצטרף מהתושבים- היה מוזמן). הרעיון היה להרות שעדיין יש חיים בעיר. גם שם לא הפסקנו לשיר.. במוצאי שבת ערכנו ערב שירה לתושבי שדרות, אבל לא הגיעו הרבה. ישבנו בעיקר המתנדבים עם גיטרה, חלילית, מפוחית, דרבוקה וחליל צד, ושרנו שירים יפים... זהו.. אנשים, זו הייתה אחת השבתות של החיים שלי! היה מדהים (ולא מפחיד בכלל, למי שתוהה.. לא היה בכלל אקשן..) עכשיו אני יודעת שכל שבת מגיעים חבר'ה לשם, לחזק ולשמח. ברור לי שאחזור לשם בעז"ה. ואני ממליצה בחום!!! תמיד אפשר להתקשר ולברר אצלם (רעיה שם...) ותמיד יש מקום. וזה חשוב חשוב חשוב חשוב!!!! אם הייתם רואים את הבעות הפנים של התושבים כשרקדנו שם ברחובות- הייתם מבינים... זהו... כתבתי יותר מידי. שיהיה אחלה לילה שבעולם! ומקווה לראות אתכם שם (=
היי אנשים! ערב טוב! קפצתי רגע לראות מה העניינים בפורום, אחרי תקופה רצינית שלא הייתי מעודכנת... רציתי לשתף אתכם בחוויה אדירה לגמרי שעברה עלי השבת: יצאנו כמה חבר'ה (אוטובוס מלא כמעט לגמרי!) מהמכללה באריאל לשבת בשדרות, לחזק (ולהתחזק). בהתחלה חשבנו שזה רק אנחנו, אבל ציפתה לנו הפתעה: המון בני נוער מכל הארץ הגיעו. חילונים, דתיים, בני- עשרה ובני שלושים, בנים ובנות מכל הסוגים ומכל הצבעים!! התארחנו בבית ספר בעיר שממוגן נגד קסמים. אני מדברת על קרוב ל 300 חבר'ה!!! זה לא צחוק!! היו שם מתנדבים ששוהים שם תקופה ארוכה, קולטים חבר'ה כמונו שבאים לשמח ולחזק למשך יום- יומיים, או שבת. אז בהתחלה עברנו כמה תדרוכים, שדי חזרו על עצמם, אבל סבבה, היה צחוקים! (אה, דרך אגב, פגשתי שם את רעיה, לא זוכרת מאיזה מעו"ז... גם היא שם תקופה ארוכה יחסית!) אח"כ התחלקנו לקבוצות קטנות, וכל קבוצה קיבלה מס' כתובות בעיר. תפקידנו בכוח היה ללכת לאנשים הנ"ל, לתת להם מצרכים לשבת (שחילקו לנו), ולשבת לדבר איתם, להראות להם שהם לא לבד. היה מדהים!! ישבנו ודיברנו איכשהו בשפת הידיים והחיוכים עם אנשים דוברי רוסית, שלא הפסיקו לחייך ולהתרגש ולחבק... הכרנו אנשים חדשים, וכל אדם שעבר ברחוב ברכנו אותו בשבת שלום עם חיוך ע-נ-ק! התגובות היו בהתאם. שרנו ברחוב סתם שירים, קשורים ולא קשורים, צחקנו ופטפטנו, מראה נדיר אצל תושבי שדרות. אנשים עצרו והסתכלו, או פיתחו שיחה (מאיפה, בני כמה... וכו'). שיחות התחילו בלחיצות ידיים וחיוך, והסתיימו בחיבוק חזק. אח"כ נכנסה שבת. התארגנו והתלבשנו יפה, והתפזרנו עם הבנים שהלכו למיליון ואחד בתי כנסת שונים כדי להשלים מניינים. האנשים קיבלו אותנו בחום, בירכו אותנו והזמינו אליהם הביתה לאכול איתם סעודות שבת. החבר'ה שהוזמנו- הלכו לאכול אצלם. אלה שלא- (ואני מדברת שוב- על קרוב ל 300 חבר'ה!!!) אכלנו כולם יחד באולם הספורט של בית הספר. היה קידוש, שירים, דבר תורה. הכל כמקובל בשולחן (או כמה שולחנות ארוכים מאד!!) שבת. החבר'ה הלא דתיים ישבו איתנו, ושרו שירים שגם הם מכירים (יחד לב אל לב, בסגנון), וחבר'ה עברו בין השולחנות ושרו (צרחו) ורקדו וקיפצצו כאילו הם אנרג'ייזר. אחרי הארוחה יצאנו כולנו לצעדה ברחבי שדרות, עם עשרות דגלי- ישראל. עברנו ברחובות (הבטוחים יותר של האיזור) כשאנחנו שרים בקולות שהגיעו עד עזה נראה לי, מנופפים בדגלים ורוקדים בלי הפסקה. אנשים הציצו עלינו מהחלונות ונופפו לנו. היו כאלה שיצאו אלינו. הם התקבלו בחיבוקים חמים- ומיד דחפו אות למעגל הריקודים. היו מקומות שנכנסנו לחצרות של האנשים רק כדי לתת ולקבל חיבוק. זה היה מרגש עד דמעות. בשבילנו ובשבילם. בבוקר זה די חזר על עצמו. רק שהפעם תושבי שדרות הזמינו את כ----------------------------------------ל המתנדבים לקידוש בבית הכנסת, הם הכינו סטוקים מטורפים של אוכל שווה (חמין, בשר, ועוד כל מיני..). אחרי סעודת שבת בבוקר שוב יצאנו לשליחויות לאנשים בעיר, רק הפעם לא עם מצרכים לשבת, אלא עם משחקים וצעצועם לילדים. היה לנו קצת זמן לטייל באיזור. עיר יפה דווקא, רק שקטה מידי. די מטופחת. אחה"צ שוב חזר על עצמו- ריקודים ושירים ברחובות עם האנשים. לסעודה שלישית (יש 3 סעודות בשבת: ערב שבת, בוקר שבת, ואחר הצהריים, קצת לפני שקיעת השמש- זו נקראת הסעודה השלישית) חילקו את כל הקבוצה ל 4 מוקדים מרכזיים בעיר, בפארקים, שם ישבנו כמו בפיקניק עם בורקסים וסלטים ושתיה (כמובן שמי שרצה להצטרף מהתושבים- היה מוזמן). הרעיון היה להרות שעדיין יש חיים בעיר. גם שם לא הפסקנו לשיר.. במוצאי שבת ערכנו ערב שירה לתושבי שדרות, אבל לא הגיעו הרבה. ישבנו בעיקר המתנדבים עם גיטרה, חלילית, מפוחית, דרבוקה וחליל צד, ושרנו שירים יפים... זהו.. אנשים, זו הייתה אחת השבתות של החיים שלי! היה מדהים (ולא מפחיד בכלל, למי שתוהה.. לא היה בכלל אקשן..) עכשיו אני יודעת שכל שבת מגיעים חבר'ה לשם, לחזק ולשמח. ברור לי שאחזור לשם בעז"ה. ואני ממליצה בחום!!! תמיד אפשר להתקשר ולברר אצלם (רעיה שם...) ותמיד יש מקום. וזה חשוב חשוב חשוב חשוב!!!! אם הייתם רואים את הבעות הפנים של התושבים כשרקדנו שם ברחובות- הייתם מבינים... זהו... כתבתי יותר מידי. שיהיה אחלה לילה שבעולם! ומקווה לראות אתכם שם (=
