שברת לי את הלב
תגידי מה שאת רוצה... תנסי לייפה את המילים.. תגידי לי שאני מדהימה.. שמגיע לי משהי טובה יותר... ואני מקשיבה וצוחקת בלב.. מבינה איך לאט ובזהירות את מוציאה אותי מהחיים שלך.. קודם הפסקה.. עכשיו פרידה כי את לא רואה את עצמך בתוך הקשר.. אולי זה יקרה אבל לא נעים לך להחזיק אותי על "אש קטנה" ואני בוכה עמוק בתוך הלב... רואה איך כמו פתי האמנתי לך.. איך כמו מטומטמת נתתי לך את הלב.. נתתי לך.. ועכשיו הוא מרוסק לחתיכות... כל המילים היפות שנזרקו על ידך לאויר.. כל ההבטחות.. הכל היה שקר.. שקר אחד גדול.. תיכננו כבר.. חיים יחד.. על הברך כרעתי והצעתי לך שאהיה שלך לעד.. תיכננו איך נתחתן, איך נקרא לילדה שלנו.. איך יראה הבית שלנו.. חלומות.. חלומות באויר.. שאת ניפצת כל כך יפה... ולא, אני לא חושבת שהכל היה בסדר.. אפילו רחוק מזה.. לא מזלזלת במה שאת השקעת.. בעובדה שאין לך אנרגיות לתת.. אבל אם יש משהו אחד שאני יודעת, שאותו יצטרך להיות לאישה שתרצה לחלוק איתי את חייה, זה הרצון להתגבר יחד.. לא לברוח.. ואת הבטחת.. הבטחת שתהיי פה לתמיד... הבטחות ריקות שזרקת לי... אהבת חיי... הלכת לי.. וכל שיחה איתך אני מרגישה שאת הולכת יותר ויותר.. ושאין בכוחי לעשות כלום.. אין בך כוח או רצון לעבוד על הקשר.. לשפר אותו.. את לא מאמינה שהוא שווה את זה.. ולא יעזור מה שתגידי... ולא הכל פשוט.. אפילו די קשה.. ואני יודעת שהפלתי עליך לא מעט.. אבל אני אגיד את זה בראש מורם, וגם אם אני לא מאמינה בזה ממש כרגע, זה יכנס פנימה.. זה יחלחל עמוק עמוק... אני שווה כל טיפה של מאמץ.. כל ליטוף, כל נגיעה... ואם את לא רוצה את זה יותר, אז לא צריך... אני אבכה.. אני אבכה הרבה.. ניפצת לי הרבה בשיחה האחרונה... ויהיה ללב שלי קשה לשכוח אותך.. אמרתי לך שאני לא אוהב משהי כמו שאני אוהבת אותך, ויתכן וישנה אמת בדבריי... אבל זה יעבור.. ילך לפינה הראויה לו, ושם זה יישאר.. ואני אמצא.. את אותה אחת.. שתרצה לחלוק את חייה איתי, שתיגע בי, תלטף אותי.. ואת תמצאי את האחת שתעשה לך טוב.. אני בטוחה בזה, כי מגיע לך.. אבל עכשיו.. אני בוכה.. בוכה על הלב ששברת לי, על החלומות שניפצת לי.. על כך ששוב נתתי את הלב והוא שוב נידחה... אם לא הייתי אוהבת אותך כל כך.. הכל היה פשוט יותר..
תגידי מה שאת רוצה... תנסי לייפה את המילים.. תגידי לי שאני מדהימה.. שמגיע לי משהי טובה יותר... ואני מקשיבה וצוחקת בלב.. מבינה איך לאט ובזהירות את מוציאה אותי מהחיים שלך.. קודם הפסקה.. עכשיו פרידה כי את לא רואה את עצמך בתוך הקשר.. אולי זה יקרה אבל לא נעים לך להחזיק אותי על "אש קטנה" ואני בוכה עמוק בתוך הלב... רואה איך כמו פתי האמנתי לך.. איך כמו מטומטמת נתתי לך את הלב.. נתתי לך.. ועכשיו הוא מרוסק לחתיכות... כל המילים היפות שנזרקו על ידך לאויר.. כל ההבטחות.. הכל היה שקר.. שקר אחד גדול.. תיכננו כבר.. חיים יחד.. על הברך כרעתי והצעתי לך שאהיה שלך לעד.. תיכננו איך נתחתן, איך נקרא לילדה שלנו.. איך יראה הבית שלנו.. חלומות.. חלומות באויר.. שאת ניפצת כל כך יפה... ולא, אני לא חושבת שהכל היה בסדר.. אפילו רחוק מזה.. לא מזלזלת במה שאת השקעת.. בעובדה שאין לך אנרגיות לתת.. אבל אם יש משהו אחד שאני יודעת, שאותו יצטרך להיות לאישה שתרצה לחלוק איתי את חייה, זה הרצון להתגבר יחד.. לא לברוח.. ואת הבטחת.. הבטחת שתהיי פה לתמיד... הבטחות ריקות שזרקת לי... אהבת חיי... הלכת לי.. וכל שיחה איתך אני מרגישה שאת הולכת יותר ויותר.. ושאין בכוחי לעשות כלום.. אין בך כוח או רצון לעבוד על הקשר.. לשפר אותו.. את לא מאמינה שהוא שווה את זה.. ולא יעזור מה שתגידי... ולא הכל פשוט.. אפילו די קשה.. ואני יודעת שהפלתי עליך לא מעט.. אבל אני אגיד את זה בראש מורם, וגם אם אני לא מאמינה בזה ממש כרגע, זה יכנס פנימה.. זה יחלחל עמוק עמוק... אני שווה כל טיפה של מאמץ.. כל ליטוף, כל נגיעה... ואם את לא רוצה את זה יותר, אז לא צריך... אני אבכה.. אני אבכה הרבה.. ניפצת לי הרבה בשיחה האחרונה... ויהיה ללב שלי קשה לשכוח אותך.. אמרתי לך שאני לא אוהב משהי כמו שאני אוהבת אותך, ויתכן וישנה אמת בדבריי... אבל זה יעבור.. ילך לפינה הראויה לו, ושם זה יישאר.. ואני אמצא.. את אותה אחת.. שתרצה לחלוק את חייה איתי, שתיגע בי, תלטף אותי.. ואת תמצאי את האחת שתעשה לך טוב.. אני בטוחה בזה, כי מגיע לך.. אבל עכשיו.. אני בוכה.. בוכה על הלב ששברת לי, על החלומות שניפצת לי.. על כך ששוב נתתי את הלב והוא שוב נידחה... אם לא הייתי אוהבת אותך כל כך.. הכל היה פשוט יותר..