לא מדויק
השברים לא נוצרים בשל חולשה בשריר. אפשר לומר שאפילו להיפך - שכן הם נוצרים מפעילות גופנית רבה מדי, ולכן לא נדיר לראות ספורטאים עם שרירים מאוד מאוד מפותחים ושברי מאמץ. שברי מאמץ נוצרים משילוב של שתי סיבות: א. בכל פעילות גופנית, בזמן הפעילות מתקיים תהליך הרס בגוף, ובזמן המנוחה שאחרי הפעילות הגוף בונה עצמו מחדש ומוסיף עוד - קוראים לזה "פיצוי יתר" וכך בעצם אנו מתחזקים. הדבר נכון לשרירים, וגם לעצמות. בעצמות נוצרים שברים קטנטנים בעת הפעילות, כמובן שתלוי בסוג הפעילות - ככל שהאימפקט על העצם יותר חזק (קפיצות, ריצות וכו') ישנו יותר סיכוי להופעת השברים. ב. בעת הפעילות השרירים כידוע מפרישים חומצת חלב (אני לא אכנס להסבר הארוך למה ומדוע היא מופיעה). באימון נכון, יש לתת לגוף זמן מספיק בשביל לפנות את חומצת החלב מהשרירים. אם לא נותנים לגוף מנוחה מספקת, חומצת החלב עשויה להגיע לעצמות ולפגוע בהן. שברי מאמץ אי אפשר לגלות ללא בדיקה מיוחדת - מיפוי עצמות - אליה מקבלים הפניה בדר"כ מהאורתופד. מקומות נפוצים לשברי מאמץ הם בשוק ובעצמות כף הרגל, אך בהחלט לא רק שם. מה אפשר לעשות? צר לי, אבל הדבר היחיד שאפשר לעשות זה לנוח. כמו כן - לדעתי חשוב שלא לחמם את האזור הפגוע, מכיוון שע"מ להתאושש ולשקם את הפציעה הגוף צריך להזרים דם רב לאזור זה (דרך הדם מגיעים כל החומרים החשובים הדרושים לבניית העצם מחדש - מגנזיום, סידן, זרחן וכיו"ב), וחימום יתר לדעתי סותר את זה. אבל שוב - הכי חשוב זה לנוח. וללכת לאורתופד להיבדק, גם אם יש לכם חשד קל שאולי יש פציעה. כמובן שבמקרים מסוימים גם פיזיותרפיה יכולה לעזור, והרבה. בקיצור - שכולנו נהיה בריאים ונרקוד הרבה! יעלי.
