שביתת הרופאים תפתר כנראה באמצעות גישור!

[יהל887]

שביתת הרופאים תפתר כנראה באמצעות גישור!

לציבור הרחב, יש הבדל קלוש בין בוררות לגישור, אך זהו ציון דרך חשוב ביותר בכל הקשור למעמד הגישור בארץ והתבססותו כנתיב מוביל לפתרון סכסוכים. (לא לחינם התעקשו הרופאים שלא לפנות לנתיב הבוררות).

 

[שילה1]

הרופאים סרבו להגיע גם לגישור,

מסיבותיהם הם,והשופטת ערכה כנראה מסע שכנוע ו או הסבר בנושא זה. לדעתי-אם זה ציון דרך או שלא-נדע לאחר שיגיעו,אם בכלל,להסכמות. לעניות דעתי-טעו הרופאים כשלא הסכימו לבוררות,אלא שזה כבר נושא לשרשור אחר.

 

[יהל887]

למיטב ידיעתי לבוררות הם סירבו

אמש שמעתי על הסכמתם לגישור, ושמחתי כמובן, מכל הבחינות

 

[שילה1]

זו היתה טעות לסרב לבוררות,

כשרוב הציבור תומך בהם. ביחס לגישור-אין להקדים השמחה.אם יצלח-אשרינו.ואם לא.....בעוכרינו.כי כידוע:"להצלחות יש הורים רבים,הכשלון-יתום".

 

[יהל887]

שוב, אני חולק:

בתנאים הקיימים, ונגד מי שהם ניצבים - טוב עשו שסירבו; לגישור - טוב הדבר בכל מקרה. טוב שכלל הציבור יחשף לרעיון הגישור, ויעמוד על המבדיל בינו לשיפוט ולבוררות; וליתרונותיו הרבים.

 

[יהל887]

מקווה רק ששמחתי לא היתה מוקדמת:

כוונתי למגשר שנבחר, ולא להליך הגישור עצמו כמובן: באוצר לא מבחינים כנראה בין מו"מ לבין גישור - אלה הם הליכים שונים בתכלית השינוי; - ולאור שביעות הרצון המופגנת משם המגשר (אם אכן עבר הוא הכשרה כמגשר) - נעשיתי מודאג. (ללמדך שהאוצר תמיד ינהג בדרכיו המסורתיות והעקלקלות).

 

[שילה1]

כעת הבנת אותי?ואשמח אם תשלח לי במסר את

שם המגשר,כדי שנהייה מודאגים- ביחד.

 

[יהל887]

פרופ' יצחק פטרבורג

סמנכ"ל ב"טבע" היום, בעבר רופא ילדים. למיטב ידיעתי - ללא הכשרה כלשהי כמגשר.

 

[יהל887]

אנחנו מדברים במקביל

על דברים שונים לגמרי

 

[יהל887]

הסכם - יש

כמה יאריך? וכל אותם מקטעים (סקטורים) לא מרוצים. מלבד זאת, אחרי כל לחיצת יד עם נציג אוצר, רצוי מאוד לספור כמה אצבעות שבו לחיקך - תמיד ובכל מקרה: לא מזמן הבטיחה המדינה תמיכה ועזרה גם כספית למפעל פרי הגליל בחצור הגלילית. 58 עובדים שם נכחו לפני זמן מה מה שווה התחיבות של האוצר.

 

[יהל887]

ההסכם ה"היסטורי" נראה הסכם היסטרי

וכאשר יש התמרמרות כה רבה בחוט השדרה של המערכת - המתמחים, נראה שלסקפטיות היתה סיבה מוצדקת ביותר. שוב, כאשר המגשר אינו מגשר, וכאשר האוצר צד להסכם, ושלישית - כאשר הבכירים הם אלה הדואגים להכתיב הכתוב (בדיוק כמו באוניברסיטאות) - התוצאה ברורה. רק שהפעם לצעירים נמאס לשמש כעבדים נצחיים של ה-seniors, ואני מקווה שתופעה דומה תתרחש גם בשורות המגשרים (כאשר הוותיקים חושבים שהם יכולים לנכס לעצמם הזכויות כולם, בעודם מכשירים מגשרים חדשים ומיותרים - וגוזרים הקופון מכל הכיוונים).

 

[איריס אבידן]

../images/Emo45.gif בכל פעם שיש סכסוכים מסוג זה לוקחים מגשר

שאינו מגשר. אני זוכרת ששמעתי בחדשות והשתוממתתי - יום או יומיים אחרי שהחל הגישור, נאמר בחדשות שהמגשר צריך למסור לצדדים את הצעתו. מגשר צריך למסור הצעת מגשר כאשר הצדדים מתקשים להגיע לפתרון. עליו לתת להם זמן לחשוב, להתלבט ולהציע הצעות משלהם. זה בטח לא מגיע אחרי יומיים בלבד. אולי אחת הסיבות היא גם בגלל שניתן שבוע אחד בלבד להליך הגישור - גישור שנעשה מתוך לחץ, ולא בדק את כל האלטנטיבות. גם אם מדובר בהסכם טוב, הרי שכך הדברים אינם צריכים להתנהל.

 

[יהל887]

כדבריך:

הסכם היסטרי זה בחטא נולד, והוא נועד להשביע בעיקר, וכרגיל את הבכירים: בדיוק כמו באוניברסיטאות - שם זה היה על גבם של המרצים הלא בכירים. אם תרצו - זוהי מחאת ההמונים של היום: יושבת שם אי שם, במגדלי שן או אקירוב קבוצה דקיקה המקורבת טוב טוב לכל המנעמים, וממרום שבתם שם - מחלקת פירורים לעבדיה: מתמחים בבתי חולים; מרצים זוטרים באוניברסיטאות; ופתאום מתפלאים הם, שבדיוק ברגע בו התרגל הסוס לעבוד ללא אוכל - שבק הוא חיים. (כמאמר הבדיחה המוכרת). כך זה לא ימשך. או לכאן או לכאן: ומאחר ועל ישראל מופעלים אילוצים ולחצים כבדים, גם חיצוניים - חמור המצב שבעתיים.

 

[יהל887]

פני סכסוך הרופאים כפני המדינה היום: או - מעשה

בדגל לפני זמן לא רב, תלינו דגל בחלון של בתי הצעירה. שלא בטובתי, או אולי שכן, בנותי ספגו בבית את אהבתי לישראל. הרשת בחלון החדר של ביתי, דרש תיקון, ומאז אין גישה לדגל, זולת סולם מאוד גבוה שאין ברשותי. כאשר אני רואה את דגל ישראל במקומות אחרים, כאשר הוא קרוע, מלוכלך ומוזנח מתמלא אני חימה. וכאן - בביתי שלי, דגלי שלי אוסף אבק, לכלוך והוא קרוע - ואני לא דואג להסירו כדי להחליפו, לכבסו או להסירו? הימים נוקפים, ואיני דואג לענין הדגל. לא חסר אני טרדות ודאגות אחרות. ולפתע חשבתי - כמה סמלי מצבו של הדגל המוזנח והאומלל שלי, שאני כה מתבייש שהוא הוא תלוי בחלון ביתי. אלה הם פני מדינתי היום: מנודה, מלוכלכת, מוזנחת נרקבת. מי יודע? - מישהו מאותת לי שקצרה ידי מלהושיע? או שבל אתאמץ למול מהלכים הסטוריים שמעבר לשליטתי?

 

[יהל887]

המגשר, כפי שצוין כבר לא היה מגשר

ותראו רק לאן סכסוך בעייתי זה הולך ומתגלגל לו: שר הבריאות (בנימין נתניהו), כלל אינו עוסק בנושא זה; סגנו (ליצמן) - לא ברור כלל כמה הוא מעורב; ופקידי האוצר, כדרכם, רק סופרים מה מחיר כל פתרון. כל רמה מעל לעלות, גדול על פקידים אומללים ומאמללים אלה. כך בעבר אירע למשבר המים המדומה והמזויף, שרק שימש כלי לסוג מס נוסף; כך חולבים באוצר את נהגי ישראל - כך התנהלות האוצר, בכל פן במדינה. הפקידים הפכו לבוסים של השרים, וכך נראות ומתקבלות ההחלטות בחלם ובסדום שבו אנו מצויים.

 

[יהל887]

בקורסים לניהול משברים, ילמדו סכסוך

זה תחת הכותרת - כיצד לא לנהל משבר. האם יש טעות אחת שפסחו עליה, לאורך החודשים הארוכים האלה? ביננו, הייתי מעדיף לעשות הכל, ואני מתכוון הכל - מאשר לנהל משא ומתן מול הצפעים והצפעונים שבאוצר. שאלו גם את עובדי פרי הגליל, וכל מי שחתם בשנים האחרונות על איזה שהוא הסכם עם האוצר: פלא שהרופאים בכל עת שמציעים להם מגשר דוחים זאת על הסף? אפילו פעם אחת לא טעמו הם טעם של גישור אמיתי ומקצועי. הונו אותם שוב ושוב, ולא פעם אחת הציבו בשולחן הדיונים אדם או פיגורה, שאין לו מושג בגישור, ולהליך קראו בשם "גישור". אלה פני המדינה היום.