שביתת המורים

argamon

Member
שביתת המורים

הנושא הכי מדובר לאחרונה כידוע, הוא שביתת המורים ללא קשר לשביתת המורים של הזמן הזה ( שאישית אני לצד המורים),מעניין אותי, האם למשל כשהייתם בבית הספר היסודי, אתם זוכרים שביתת מורים כלשהי? אני התחלתי את בית הספר היסודי בשנת 1956 , ומכיתה א' עד כיתה ח' אני לא זוכר שביתה של שעה אחת אפילו. אני למדתי בבית ספר אזורי בו לקחו את תלמידי היישובים ללימודים באוטובוסים של המועצה האזורית, ופעם אחת בלבד הייתה שביתה של כ- 3 ימים אם אני לא טועה, של נהגי האוטובוסים. הייתי קטן מכדי להתעניין לסיבת השביתה, אבל הגיוני שזה היה על רקע כספי. בכל מקרה לא ידוע לי על שום שביתה אחרת כלשהי כל שנות לימודי בבית הספר. איך היה אצלכם ?
 

דווידו

New member
כנראה ששביתות מורים זה עיניין חדש יחסית

אני למדתי משנת 60 עד 71 ובאמת לא זכורה לי שום שביתה
 

אנימו

New member
ואני התחלתי את כתה א' עוד לפניך, ארגמון,

ולא זכורה לי שביתה של שעה אפילו במערכת החינוך. שביתה היתה "כלי נשק" די נדיר באותם ימים . והמורה יהיה נחשב בד"כ לאדם מכובד מאוד ומעורר יראה ודרך ארץ. היו ימים.
 
המורה

כשאני למדתי בבית הספר - המורה היה ממש אלוהים. כשהוא נכנס לכיתה היינו עומדים עד לקבלת אישור לשבת. המנהל זו הייתה בכלל דמות שלא העזנו להתקרב אליו.
 

אנימו

New member
בתיכון עירוני א' או בעירונית א' כמו שקראנו

לתיכון שלנו, המורה היה המשנה לאל ( לא כולם אבל חלקם, האחרים היו הסגנים ...) וכשראית את המנהל נעתקה הנשימה ונפל BLACK 0UT על התלמיד. והבטן והאף של המורה להסטוריה, יגר היה שמו, יצרו אצלי חשכה כזו בחשיבה עד שנזקקתי לתמיכה במקצוע....מפאת כבודו ול"אחר מות"...., לא אכתוב מלה בגנותו....אבל גרם לי לטראומות של ממש. לעומתו, , המורה צפורה דנין ( ממשפחת דנין המפורסמת ) ופרופ' סטרץ - יזכרו לטוב ובאהבה.
 

טרה10

New member
בשנות ה-50 מקום עבודה היה חשוב יותר

האוכלוסיה הוכפלה..והיהעודף גם במורים. וגם במקצועות אחרים. בגלל זה טוענים הכלכלנים שצריךלשמור על אחוז מסויים של אבטלה כדי שתהיה תחרות על מקום עבודה. לכן רק שביתה מאורגנת יכולה להצליח-ולא לגרום לפיטורים המוניים. אבל אצלנו האנרכיה חוגגת.ופער המשכורות זו בכלל חגיגה- פקידי האוצר חוגגים על 40 ו-50 אלף לחודש- ובכלל אין להם מושג מה זה לחיות מחמשת אלפים פלוס מינוס. כעת מתברר שבגלל תוספת של שלשה ארבעה אחוז- מעל להסכמה הראשונית- שבתו חדשיים. נו ?? איך ששאל שלמה.. אני לא מתנגד לשביתה, כי לפעמים ההתעמרות של המעבידים היא בלתי נסבלת. ומגיעים מים עד נפש. לפעמים זה קידום שנעצר. המורים הגיעו למצב שכל הזמן מקצצים להם- שעות בכדי להוריד משכורות.זה לא רק ענין הרפורמה וגודל הכיתות-שזה ענין של כסף. [בתי מורה...והיא הסבירה את זה במספרים] שרת החינוך יודעת מה חשיבות החינוך- אבל באוצר יושבים כלכלנים- כשאומרים להם ביטחון- הם רועדים- כשאומרים חיונך- הם צוחקים. ומנסיוני הנוסטלגי.....בים המלח ב-1979 שבתנו 51 יום..בגלל הדברים האלה. עד שהממשלה- הבינה שהמפעל מפסיד ויפסיד יותר. ואכן הישגנו- הרבה הישגים- שעד היום נותנים פרי.ראשית יותר לא היתה שביתה- והספיקו עיצומים כמו סגירת שערים- להבין שזה רציני. וההישגים ולא רק במשכורות. ראשית בעלי המפעל הבינו את היכולות של העובדים. שנית היתה בעיה של פנסיה מוקדמת-בגלל התנאים המיוחדים של האקלים. והיו עוד בעיות רבות. לכן הכל צריך להיות במו"מ ולא צריך להיתפס לאחוז או שניים. כי תמיד אפשר לסדר את זה. בהסכמה.
 
משמעת בבית הספר

למדתי בתיכון גאולה בתל אביב. התלבושת האחידה הייתה חולצה ומכנסים כחולים, כשעל כיס החולצה סמל בית הספר. מי שבא עם חולצה בלי סמל - נשלח הבייתה. הייתה ממש משמעת ברזלץ היום כאשר התלמידים ובעיקר התלמידות באים לבית הספר בתלבוות שונות ומשונות - אני דווקא מתגעגע לתלבושת האחידה.
 

יוליקה

Member
מנהל
נכו, גם אני מתגעגעת לחינוך של אז

הכבוד למורה: מי העז לקרוא למורה בשמה או בשמו? כשניכנסה המורה בתחילת השעור היינו עומדים ואם המנהל היה ניכנס באמצע השיעור היינו קמים שוב. תלבושת אחידה היתה קיימת רק בבתי ספר תיכוניים. את התלבושת האחידה בבתי ספר יסודיים, הכניסו בסוף שנות ה-60 (ברמת גן זה היה כך) התלבושת היתה מכנסיים ירוקים כהים עם חולצה בירוק בהיר עם סמל העיר על הכיס. בתיכון: לכל בית ספר היתה תלבושת אחרת: לתיכון אהל שם היו מכנסי חאקי עם חולצה לבנה. לתיכון דביר מכנסיים כחול כהה עם חולצה תכלת. בתיכון שאני למדתי מכנסיים אפורים עם חולצה תכלת. כמובן שהבנות היו עם חצאיות. המשמעת בכיתה נשמרה גם כאשר היינו 43 תלמידים בכיתה.
 

argamon

Member
וסיכינאות בבית הספר?

מעולם לא קרה כאשר אני הייתי בבית הספר שתלמיד נתפס עם סכין בכיס. האם למישהו מיכם זכור מקרה של תלמיד שנתפס עם סכין ?
 

דווידו

New member
סכין כן היה אצלנו,אך חלילה לא "ככלי נשק"

היינו מביאים סכין ביכדי לשחק מישחק שניקרא סכין או יבשות מישחק כזה שעושים עיגול באדמה מחלקים אותו כמיספר המישתתפים ובסכין היינו צריכים לתקוע באדמה ולכבוש שטחים של האוייב זכור לכם מישחק דומה לזה?
 

יוליקה

Member
מנהל
יא, זה בדיוק המשחק שהיזכרתי

בשרשור של המשחקים. היינו משחקים עם אולר קטן - לא כזה שקופץ.... אולר קטן שהמחזיק שלו היה עשוי צדף. סבתא שלי היתה מקלפת איתו את התפוזים ואת קליפות תפוחי העץ. לפעמים היא נתנה לי לשחק איתו את המשחק הזה.
 
למעלה