שביזות יום א'

neshel

New member
שביזות יום א'

פתאום כל כך רע לי. אני משנן תמיד את המנטרה שעשיתי לי לפיה עד ה1/9 החיים שלי יסתדרו כבקשתי. אז נכון, המליצו לי על תכשיר מדהים לפנים וכמו שביקשתי מהיקום הפנים שלי חלקות בלי פצעים. אבל רע לי. אני רוצה לעבור תפקיד בצבא. להקה צבאית. המפקד שלי יודע. ביקשתי ממנו. לפי המנטרה עד ה1.9 אני עובר לפי הבקשה שלי.המפקד שלי לא נראה לי שם על זה. הוא לא מדבר איתי על זה וממשיך לחפוף אותי בתפקיד. זאת אמנם גול עצמי אם הוא יעביר אותי כי אין כרגע חיילים וכוח אדם במשרד. אבל הנפש שלי מתייסרת. אני חולה בעצבות. אני עייף מנטאלי. ל השבת ישנתי ואין לי כוח לצאת ולשמוח עם חברים - כי מחר אני קן לצבא, למקום שאני לא אוהב, לתפקד שמוציא ממני אנרגיות שליליות מאד. אני קורא וממשיך לקרוא. מדמין בשקט כמה החיים שלי יפים שאני בהלקה צבאית שר לאנשים שאני על הבמה, מוציא ממיתרי הקול של את הצילילם, מלטף אותם, צועק אתם, זועק אותם - שר. אבל אז אני פותח, והלב שוב פועם מין עצבת - מחר אתה חוזר למקום אליו אתה לא שיף בנפש, רק בגוף. אני עכשיו במיטה, בוכה. :'(.
 
ל-neshel,

זהו? נשברת? זה מאוד טבעי ואנושי להישבר, אבל במה זה מועיל לך? כנראה בכלום... מה שאתה מתאר, זה ייאוש, עצב, אי חשק לעשות כלום. כשאנחנו סובלים אנחנו לא יוצרים. אתה קבעת מטרה, רשמת וציפית לה - אולי אפילו מאוד מאוד - שזה לא הכי נכון ! אולי ישמע לך טיפשי עכשיו ברגע זה, אבל זה באמת יראה נכון בעוד זמן-מה - דברים תמיד מסתדרים ! תסמוך על האב הגדול של כולנו, ותן לו לעזור. אתה מאמין שהוא יכול? בסופו של דבר, בשבילו ובשביל היקום כולו בו אנחנו חיים, הדרך שלך היא הדרך הנכונה ! תקרא את השיר שכתבתי בשירשור כאן, ותנסה להבין. השיר נכתב אחרי שגם אני חשבתי כי אירוע מסויים הרס את אמונתי הגדולה, אך ברגע שכיוונתי לשמחה, הכל שוב חזר להיות טוב ושמח ! " כי בשמחה תצאו".
 

neshel

New member
יקירי

המשבר בא פתאום,אחרי חופשה קצרה מהצבאף בא היה לי כל כך כיף לעשות מה שאני רוצה. בדרך שלי. מחר אני חוזר לדרך המעאפנה הזאת שלי, ושוב - העברה ללהקה צבאית נראית לי כל כך לא הגיונית. כל כך מנותקת. מה עושים?? המפקד שלי ביחסים טובים איתי, הוא יודע שאני רוצה לעבור ללהקה צבאית - ולהפך - תומך בי על המוסיקה שלי ואוהב את הקול שלי. אבל מן הסתם האינטרסים שלו קודמים - שהמשרד ידפוק עבודה טובה. זה גם לא נעים לי לנג'ס לו על לעבור. הוא יודע שאני רוצה. מה יעזור לי להתבכיין לו? פעם הוא הכניס אותי לשיחה שאם בן אדם רוצה משהו פשט לבקשף סיפר לי סיפור שגם אם בוס בעבודה יודע שהעובד שלו רוצה להתקדם בעבודה, הבוס לא יקדם עד שהעובד לא יבקש ממנו. יום למחרת כתבתי לו מכתב מהלב שלי, שכמו שהוא אמר - הנה אני מבקש לעבור.. הוא לא עשה עם זה כלום, לא נראה לי שהוא יעשהף שכן כוח האדם במשרד שואף לאפס, אני מאמין שצריך לבוא מחליף לזה שהשחרר- ועד שהוא ילמד את העבודה ועוד להביא מחליך בשבילי כדי להעביר אותי ללהקה?? איך אפשר להיות אופטימי?
 
אני אסביר לך

אתה לא שם לב כמה אתה ההפך מאופטימי, פשוט תסתכל בעצמך ! אני חוזר לדרך המעאפנה הזאת שלי. העברה ללהקה צבאית נראית לי כל כך לא הגיונית. כל כך מנותקת. אתה סיכמת יפה מאוד את הדרך בא תעבור ללהקה...כל הכבוד ! חמוד, כשאתה מאמין במשהו, ורוצה משהו, אפילו בלי לעשות הרבה פעולות - אתה תקבל ! אתה מתנגד לרצון, והרצון לא מבין. ההיגיון שלך פועל בצורה נגדית, כי אתה משתמש בו. אין היגיון כשרוצים משהו. פשוט אין ! כשדופקים במוח 80 פעם ולא מבינים, בפעם ה-81 יבינו ויקלטו ! אין דבר כזה לא ! תהיה אסרטיבי ובטוח יותר בעצמך אחרת אין טעם בכלל לבקש... תחליט מה אתה רוצה באמת, ותלך אם זה - גם אם העולם ייתהפך ! תחשוב שיש לך כמה שעות להגשים חלום, ולא איכפת לך איך - אתה תעשה הכל ותגשים אותו ! בהצלחה !!!
 

neshel

New member
אני מבין ותומך במה שאתה כותב

אבל איך אפשר להיות אופטימי ולחשוב על להקה, כשבעצם אני קם לשיגרה שאני לא אוהב בתפקיד שאני לא אוהב. לחשוב חיובי כשרע לי? זה הגיוני.? לסיכום, אתה מבטח לי שעם אמונה ללא גבולות - עד ה1.9 אנ עובר?? אם אני כל יום פשוט אומר זהוף נשארו לי עוד XXXX ימים עד שאני עובר??
 
לא טוב.

אתה מזדהה עם המציאות כמשהו אמיתי - שזה נורמאלי. הסוד - אין לו זמן, מקום, שעה והיגיון. נכון, כשרואים חור, אז למה להגיד שזה לבן? טיפשי הא? אתה ממש כמו ברכבת הרים - כשטוב אז טוב. כשרע אז רע. אתה מזדהה עם מה שיש, ומקבל את מה שיש. אתה צריך להיות מעל למה שיש! לך מגיע יותר, אז לך על זה ! ולגבי קביעת תאריכים ויעדים, אני אף-פעם לא עושה את זה, כי זה לא מדבר אליי בשום אופן.
 

neshel

New member
אז תן לי עצה.. מה עושים? מה לעשות?

כדי שיהיה לי טוב ושאוכל סוף סוך להגשים את ייעודי בצבא?
 
תגובה:

אל תהיה קורבן הנסיבות, אתה היוצר של הנסיבות שלך ! אם האמונה הזאת טמועה מספיק בתת-מודע שלך, אתה לא תלך שולל אחרי הנסיבות היום ! אמונה, זה גם כשלא קרה בדרך שלנו, אנחנו מאמינים שזה קרה עבורנו ! אמונה, זה כשאתה סומך בצורה מוחלטת כי הכל יסתדר לטובה עבורך - גם אם היום נראה שלא יקרה ולא ישתנה כלום. תאמין, אבל זה באמת קורה וקורה...כל הזמן. הכל נמצא במימדים מקבילים שאינך רואה, אבל זה קיים ! המחשות שלך כבר קיימות. אתה כאן, ואתה שם, ושם, ושם ושם. אמונה, זה כשאין התנגדות והכל קורה בדרך הרמונית של הגוף והנפש. כשכאבה לי האוזן, שזה כמו כאב שיניים - קשה להסיח את הדעת, אך באותה העת אמרתי לעצמי "האוזן כבר בריאה, אני מרגיש נפלא", והרגשתי שכל אזור הלסת ובפנים האוזן כבר נרגעים ואיני חש כאב עוד. אתה לא בתפקיד אהוב - זאת לא המציאות ! תתפוס את המימד הקיים המגביל במחשבה שאתה כבר שם ! הגשמת את החלום ! כשזה יקרה, זה יקרה. ואם גם לא קרה (רק אם) אז גם זה בסדר ! כל דבר בא בסיבוב. לא היום, אז מחר ! שיהיה המון בהצלחה מותק :)
 

kikona126

New member
כל פעם שיש לך שביזות בצבא

תזכרי בשיר הזה
וזה עוזר אני מבטיחה לך
 

hilaa4

New member
שיהיה שבוע מדהים!

אני חייבת להגיד לך שאני חוויתי את אותו דבר בצבא, כשהתגייסתי רציתי לשרת קרוב לבית.... וקיבלתי ש"ח(שירות חובה משטרתי) כל מי שמגיע, אחרי מיונים מחליטים איפה לשים אותו, אני הייתי נעולה על זה שאני רוצה משל"ט (מוקד 100- אל תשאלו אותי למה...) הציעו לי תפקיד ממש טוב ימ"ר- יחידה מובחרת, אבל סרבתי כי רציתי משל"ט הייתי במשל"ט 3 חודשים והיה לי מאוד כייף... לקראת החודש ה4 נשברתי, כי זה משמרות ולא נוח.... אין חיים!!! אין כוח לכלום. החלטתי לדבר עם המפקד שלי, שאני רוצה לעבור למשהו במחשבים.... אני חיב מחשבים ואני נושמת מחשבים ואני רוצה להנות מהשירות משהו במחשבים... אבל התשובה שלו הייתה חד משמעית "אין יציאה- נכנסת למשל"ט, את תישארי פה עד סוף השירות"....הוא אמר את זה בחיוך, זה נתן לי מוטיבציה בדיוק לעוד שבוע, ואז החלטתי לגשת לכוח אדם, שם באמת נשברתי ובכיתי... אבל גם שם אמרו לי שאין כרגע שום תפקיד ואם יהיה היא תחשוב עליי, אבל מי יקח אותה ברצינות?? היא בטח אומרת את זה לכולם. הבנתי שאין ברירה וכך אאלץ לסיים את השירות, הרי בסך הכל זה מה שבחרתי... בלי לשים לך התחלת לאודות לאל על כל מה שיש לי.... ואפילו יותר מי זה כדי שיהיה לי כייף, פשוט התחלתי לדמיין את עצמי, שעל כל טלפון שאני עונה, אני מתקנת מחשב, התפקיד עצמו לא היה כייף בכלל אבל כשהייתי מדמיינת שאני מתקנת מחשבים ועובדת על תוכנות ועושה מה שאני אוהבת, פשוט הייתי מתנתקת מהמציאות והיה כייף... וכנגד כל הסיכויים אחרי 3 חודשים.... המפקדת שלי אמרה לי שהיא צריכה יותר מאוחר לדבר איתי, אמרתי סבבה... הלכתי עם חברה למרפאה ושם פגשתי בחור שאמר לי "יום ראשון את עוברת אלינו.." שאלתי אותי "מי אתה ולאן זה אלינו?" הוא ענה"אני אורי, מהמחשוב...." לא ידעתי עם להאמין, ואז קישרתי שהמפקדת צריכה לדבר איתי... אז אולי באמת הגיוני... כשהמפקדת אמרה לי את זה כל כך שמחתי ולא האמנתי........ ואכן עברתי למחשוב והשירות שלי היה מ-ד-ה-י-ם!!!!!! כך שאל תתייאש, יש סיכויי תאמין בזה, ולא רק בדימיון, תאמין שזה יקרה.... ותשתדל לאודות על מה שכבר יש לך.... ובטוח יש לך על מה לאודות(משפחה, חברים, בית., כל דבר העיקר להגיד תודה!!!) שיהיה סוף שבוע מדהים לכולם!!! הילה
 

ע ו פ ר ה

New member
מקווה שתספיק לקרוא לפני הצבא

ואם לא, אז מתי שהוא תקרא. כשנורא רע ומאפנה כזה, יש תרגיל שאני מציעה לעשות אותו. עושים אותו במיטה ממש לפני שמכבים את האור. קח מחברת ותכתוב בה: דברים טובים שקרו לי ודברים טובים שעשו לי. במשך מספר ימים, כל פעם לפני שאתה מכבה את האור אתה ממלא את הדף היומי. זה יכול להיות בדבר אחד: היום פגשתי חבר טוב , למשל. דברים קטנים ופעוטים שעשו לך טוב / נעים / שמח. עם זה אתה הולך לישון. יש משפט שאומר: איך שאתה הולך לישון, כך אתה קם בבוקר. לי התרגיל הזה עזר בתקופה הכי מבואסת בחיים שלי. מאחלת לך שכבר הבוקר החיים יראו לך אחרת. באהבה עופרה
 
למעלה