שבור!!!

win1234

New member
שבור!!!

היי חברים.... יצאתי עם מישהי 3 שנים.לאחרונה ניפרדו ואני עדיין אוהב אותה. אני שבור,מפחד מהבדידות ומהעתיד.(בן 26.5). יותר מכך..אני לא רואה עצמי עם אחרות ... אשמח לשמוע אנשים שעברו אותה סיטואציה.
 
אחי, לא נורא, הכל עובר!

לפני 8 חודשים לערך סיימתי קשר של 7(!) שנים, ואני חי... נכון, לפעמים זה קשה ומרגישים לבד, אבל זה עובר! ובשביל זה יש חברים, לעבור תקופות רעות... אל חשש..
 

ליאן.

New member
היי win1234

תגיד... מה הסיבה שנפרדתם ? זו היתה החלטה הדדית ? ולמה אני שואלת ? כי צריך להסתכל על התמונה הגדולה. האם הפרידה היתה סופנית ? האם באמת אין לכם סיכוי להיות יחד ו/או הקשר בעצם לא מוביל לשום מקום ? כי אם כך, אז בעצם אין טעם לנסות שוב, והאפשרות היחידה היא להשלים עם המצב ולקבל אותו. אין לך ברירה. אז נכון שזה לא פשוט, בלשון המעטה, וזה מפחיד וקשה להסתגל למצב החדש, אבל זה תהליך שלטווח הארוך יחזק אותך, וילמד אותך להתמודד עם מצבים לא פשוטים שיתרמו לך. אהבה זה לא הכל וגם אם אתה אוהב מישהי, זה לא אומר שתחיה איתה יחד לנצח. מה גם שאפשר למצוא אהבה חדשה.. אומנם זה לא פשוט, ולא מוצאים אהבה על מדפי הסופר, אבל זה בהחלט אפשרי. אתה לא חייב ישר להתחיל עם אחרות. אתה סתם תהיה יותר מתוסכל אם תכריח את עצמך לעשות כן. תתאבל קצת על הקשר (שבועיים או חודשיים- לפי החלטתך, אבל לא למרוח יותר מדי!), ופנק את עצמך. צא לבלות, לך לטייל, קנה לך מלתחה חדשה מהממת, עשה דברים שמזמן רצית לעשות וחפש את היתרונות בלהיות סינגל (יש מספיק כאלה!). תאתגר את עצמך ותהנה.
 

win1234

New member
הלוואי והיית צודקת.

החיים יותר קשים מאשר את מתארת. אבל תודה.
 

ליאן.

New member
נדמה שאתה בוחר לרחם על עצמך.

חופשי. אם החיים שלך קשים יותר ממה שאני מתארת, אולי תרצה להרחיב מעט ?
 

ליאן.

New member
האהבה היא כוח עליון

אבל בסופו שלך דבר.. אתה תהיה זה שיקבע לעצמו אם בא לך להתפלש במחשבות של ´רע לי´, ´לבד לי´, ´אני מפחד´ להתקבע בזה.. או ´סוף סוף שקט´, ´לא צריך לחשבן לאף אחת מה אני עושה, לאן אני הולך, מה אני עושה ועם מי´, ´אני הולך לחפש שוודיות בתאילנד´. פרידות זה חרא. אני אישית שונאת את זה ומתקשה להתמודד איתן. אני נוטה לתלותיות ואובססיביות ומאוד רע לי עם הרגשות האלה וכמובן שזה גם מחליש אותי. אבל מה.. זה עובר. ואולי במשך הזמן לומדים לקבל את הדברים כמות שהם, מפיקים את הלקחים ובמקום להכנס לדכאון עמוק ולבכות במשך חודשים, אז בוכים יומיים או שבועיים או אפילו קצת יותר בהתאם לתקופה שהושקעה והעוצמה שהיתה.. וזהו. אני מניחה שלא נפרדתם כי סתם התחשק להפרד אלא היתה סיבה שגרמה לכך. חובה להסתכל על דברים לטווח הארוך ולשאול את עצמך האם באמת הכל היה כל כך מוצלח ומושלם והאם אתם באמת נורא מתאימים ונועדתם באמת להיות יחד, כי נורא קל לשכוח את כל הדברים המעצבנים, את הריבים, את האיחורים וההברזות, את חוסר ההתחשבות וההבנה, את האדישות שלה, את האמא המעצבנת שלה.. וכו וכו.. תזכיר לעצמך את הדברים הרעים ואפילו תעשה רשימה. תעשה הכל בשביל להרגיש טוב יותר עם עצמך בזכות עצמך ותאהב את עצמך בזכות עצמך. כשתאמין שמגיע לך טוב, תמצא טוב.
 

seadiver

New member
לא הלאה אותך בסיפורים

הזמן הוא הרופא הכי טוב וכן אתה יכול להעניק את התרופה הנכונה , תלויי איך אתה מטפל בעצמך. להגיד את האמת כשלבך נשבר בגלל אותה אהובה , כשאת ליבך חצתה אהובה בחרב שלופה , כשאת ליבך המדמם צרובה שמה באש האהבה , חנוט אותו ושמור בסרקופג , וממנה תשכח במרוצת הזמן!!! הכל תלויי בך... עיצה לי אליך : אל תפחד משינויים , אל תפחד להיות לבד , אל תפחד מהזמן להיפך קבלם בזרועות פתוחות ובאופנד מיינד כי מיהם רק תלמד ותחכים!!!
 
למעלה