שבורה

[פיית הלילה השחורה]

שבורה

היי כתבתי כאן לפני כמה ימים התייעצות האם להיפרד מחבר שלי וקיבלתי עצות מדהימות ומעוררות מחשבה שגם קצת בילבלו אותי.
ועכשיו המצב נורא רגיש ונורא מורכב.
אתמול אמרתי לו בטלפון שאנחנו צריכים להיפגש כדי לדבר על משהו והוא כבר הבין. זו היתה שיחה נוראית עם שתיקות מעיקות. הוא אמר שהוא נורא מופתע ולא ציפה לזה ואני התחלתי לבכות ואמרתי לו שאני אוהבת אותו.
פעם ראשונה שאמרתי לו שאני אוהבת אותו.
אמרנו שננסה לקבוע מקום מפגש כדי לדבר על הדברים פנים מול פנים ומן הון להון הגיע השלג שחסם את הכבישים ומנע ממני להגיע אליו. כתבתי לו הודעה שאני אעשה הכל כדי להגיע אליו כי יש לנו המון על מה לדבר ואני מצטערת שזה נראה כל כך תלוש, ומאז הוא לא עונה לי.
לא לטלפונים.
כתב לי הודעה היום שהוא ידבר איתי מאוחר יותר ולא חזר אליי.
התקשרתי אליו כמה פעמים והוא פשוט לא עונה לי. יש לי מועקה אדירה בבטן ואני לא מצליחה להירדם (עכשיו השעה 04:00 לפנות בוקר ) אני אוהבת אותו ואני חושבת שבאמת פגעתי בו. אני חוששת שנחפזתי קצת עם ההחלטה להיפרד ולא נתתי לזה מספיק צ'אנס ואני חושבת שאני יותר מדי מנתחת ורואה הכל בצורה מורכבת והופכת הכל למסובך במקום פשוט להינות עם הבנאדם ותמיד תמיד כיף לי איתו למרות שלא תמיד קל. אני בעיקר לא יודעת איך להכיל ולהתמודד עם המצב עכשיו. הוא לא מתקשר איתי! זה נראה לי קצת ילדותי אבל אולי ככה מתמודדים כשנפגעים.. אני חייבת לדבר איתו אני לא יכולה שהדברים תלויים ככה באוויר ושכלום לא באמת נאמר. האם נכון בסיטואציה הזאת לנסות לנהל איתו שיחה פתוחה שבה הכל גלוי מבלי לבוא עם החלטה חד משמעית? ולמה הוא לא עונה לי?

 

[פילוסוף רוחני3]

שלום

תקשורת חשובה. כשאדם לא עונה, כדאי להסביר לו את חשיבות השאלה בשבילנו ולברר אתו בעדינות למה הוא לא עונה. אם בכל-זאת לא מצליחים והוא לא רוצה לענות, זו בחירתו וצריך להניח. יחד עם זה, אם מחבבים את האדם צריך להיות טובים אליו. ככל שנהיה טובים אליו, יתעודד להיות גלוי וטוב אתנו.
&nbsp

 

[לשבור את בנימין]

זה ילדותי להתקשר ולהגיד אנחנו צריכים לדבר על משהו

היה לי את זה בשנים עברו רק בקשרים עם בחורות צעירות מאוד או בלי נסיון רב בקשרים ארוכים. אין בזה הרבה טאקט, רגש או תחכום. ברור שהוא קלט מהדברים ומהטון. עכשיו תשימי עצמך בנעליים שלו, היה מה שהיה בקשר שנמשך למרות הקשיים, הבאת לו את זה בהפתעה. אבל הבאת לו את זה בטלפון. עכשיו את מקבלת יחס דומה דרך הטלפון.
&nbsp
תאמיני לי שגם בריב פנים מול פנים בכו לי בפעם הראשונה את ה"אוהבת". זאת לא הדרך הנכונה ואת יודעת, אני בטוח. כי את הבחורה ואת היותר חכמה גם אם אין לך בטחון בזה ובעצמך כרגע. את כותבת את הסיבה לסיבוך הדברים, הרצון שלך לנתח ולהרכיב כל דבר במקום להיות ולהנות מעוד אדם בחייך. מילא זה, דבר נפוץ, אבל חייבת תקשורת גלויה שיבין את חלקו בהקלה עליך. הוא לא עונה כי את גם ככה לא מכילה אותו והוא גם במצב חרבנה בטוח עקב המצב ואין לו היכן לשפוך את ליבו.
&nbsp
ברגע שמישהי אומרת רוצה להפרד, כל המניות, האסימונים, הקרדיטים והמוניטין שלה התפוצץ כמו פנצ'ר. אין לו שום בטחון או ערובה שלא תעשי כזה דבר בעתיד שוב, להחליט לבד בלי לתת סיכוי לתקן ולדבר על הדברים כשעוד יש לו יכולת להגיב ולשנות ולהיות כנה איתך לגבי רגשותיו. כשתהיו יותר יציבים יהיו לכם קשרים יציבים, ביחד או לחוד בעתיד זאת אין לדעת...

 

[פיית הלילה השחורה]

תגובתך נכונה ומדוייקת

וגרמה לי לראות את הדברים באור שונה.
מאז שכתבתי את ההודעה הראשית יצא לנו לשוחח בטלפון בינינו על הדברים בקווים כלליים והדברים הובהרו ונשמע מצידו שגם הוא מבין למה זה לא יכול לעבוד. קבענו שניפגש פנים מול פנים כדי לדבר באופן נורמלי וסיום השיחה היה נשמע טוב, כאילו שנינו מבינים שזה לא צריך להימשך.
מאז אותה שיחה הוא מתחמק מלהיפגש איתי, כל יום יש לו תירוץ אחר, ואני מבינה שקשה לו אבל אמרתי לו שאני אוהבת (אגב לא הבנתי למה כתבת בנימת זלזול את ה"אוהבת" זה מגיע ממקום אמיתי ולכן הדילמה היתה כלכך קשה עבורי.) והוא מתנהג בצורה ממש מזלזלת, ילדותית ולא מובנת.
&nbsp
אני לא יודעת אם חירבתי עוד יותר את המצב אבל שלחתי לו היום הודעה ארוכה שבה כתבתי שאני מצטערת אם ההתנהלות שלי פגעה בו, ושאני מרגישה די חרא עם כל הסיטואציה ואני אבין אותו על כל דרך שיבחר- אם לא לדבר איתי עוד או אם לתת עוד זמן ושלא ברור לי מה קורה בינינו עכשיו, אבל אני מקווה שלא פגעתי והכתמתי את הקשר.
הוא לא עונה לי.
אני יודעת שיכול להיות שהוא פגוע וקשה לו, אבל לפחות כבוד של לסיים מערכת יחסים בצורה בריאה, של להיפרד עם חיבוק ולא עם טעם מר כלכך. אני גם מאוכזבת ממנו נורא ומהילדותיות הזאת וכועסת עליו, וגם כועסת על עצמי שלא חיכיתי קצת עד שניפגש לפני שאמרתי לו את הדברים בטלפון. אני מאוד רואה את מה שכתבת לגבי הקרדיטים והמקום שלי בעיניו, אני מרגישה מחוקה מבחינתו ודחויה ברמות וזו תחושה מבאסת ומכאיבה.
יש מצב שהוא לא ידבר איתי יותר?