מה עושים אחרי
אז לראות אני לא רוצה, מספיקות התמונות בתלת מימד שלא יוצאות לי מהראש.
מה שכן אחרי שאני אחלים פיזית מהתהליך, אני ובעלי ניקח את האולטרסאונדים, את בדיקות ההריון נשים בתיבה ונקבור אותה איפשהו.
סוג של טקס הפרדות.
ברור לי שלעולם לא אצליח לשכוח, כל תקופה לפני ראש השנה תזכיר לי את זה,
רצה היקום ויש לנו במשפחה מישהי שצריכה ללדת ממש בימים אלו, גם היומולדת של הבן שלה תמיד יזכיר לי שגם אני הייתי אמורה לחגוג ולא קרה.
התהליך שקורה לי ביומיים האחרונים מאוד מוזר, לא חשבתי שאני אגיב ככה.
פתאום אני יותר מפחדת מהלידה עצמה, מהכאב הפיזי ולא הנפשי...
אולי זו דרך להדחיק???
מודאגת,
נועה
אז לראות אני לא רוצה, מספיקות התמונות בתלת מימד שלא יוצאות לי מהראש.
מה שכן אחרי שאני אחלים פיזית מהתהליך, אני ובעלי ניקח את האולטרסאונדים, את בדיקות ההריון נשים בתיבה ונקבור אותה איפשהו.
סוג של טקס הפרדות.
ברור לי שלעולם לא אצליח לשכוח, כל תקופה לפני ראש השנה תזכיר לי את זה,
רצה היקום ויש לנו במשפחה מישהי שצריכה ללדת ממש בימים אלו, גם היומולדת של הבן שלה תמיד יזכיר לי שגם אני הייתי אמורה לחגוג ולא קרה.
התהליך שקורה לי ביומיים האחרונים מאוד מוזר, לא חשבתי שאני אגיב ככה.
פתאום אני יותר מפחדת מהלידה עצמה, מהכאב הפיזי ולא הנפשי...
אולי זו דרך להדחיק???
מודאגת,
נועה
