שבוע 296 אורפיאוס

[אבח"י]

אורפֵּאוּס – המשורר, הנגן והמבט שמעבר למוות​

אורפֵּאוּס הוא אחת הדמויות הטרגיות והמרתקות ביותר במיתולוגיה היוונית. כמשורר, זמר ונגן לירה ששיריו ריככו את ליבם של האלים, חיות היער ואפילו את נשמות המתים, הוא מייצג את הכוח העל-טבעי של האמנות ושל הדחף האנושי להביט מעבר לעולם הזה. אך יותר מכל, אורפאוס ידוע בזכות מסעו לשאול בניסיון להחזיר את אהובתו, אירידיקה – מסע שהסתיים בכישלון טרגי והפך אותו לדמות אלמותית של תשוקה, צער וגאונות.

מוצאו שלא אורפאוס וכוחו המוזיקלי​

על פי המסורת, אורפאוס היה בנו של אואגרוס, מלך תראקיה, ושל המוזה קאליופה, שהעניקה לו כישרון מוזיקלי אלוהי. נאמר כי אפולו העניק לו לירה, וכל צליל שניגן בה היה כה מופלא עד שחיות היער התקבצו סביבו, הנהרות שינו את זרימתם כדי לשמוע אותו, ואפילו האבנים נעו לקול שירתו.
אורפאוס לא היה רק נגן ומשורר אלא גם גיבור. הוא הצטרף למסעו של יאסון וחבריו הארגונאוטים בחיפוש אחר גיזת הזהב. במהלך המסע, מוזיקתו הצילה את אנשי הצוות כאשר שירתו השתיקה את קולות הסירנות, שלא יכלו להתחרות ביופיו של קולו.

 

[תלתל רזומש]

9 היא התמונה המעוצבת ביותר ולטעמי
משום מה יש לי את התחושה שדוקא יהושע שלו פחות מענין אותו
מה שגורם לרצות להסביר לו דבר או שניים

 

[אבח"י]

9 היא התמונה המעוצבת ביותר ולטעמי
משום מה יש לי את התחושה שדוקא יהושע שלו פחות מענין אותו
מה שגורם לרצות להסביר לו דבר או שניים

זו מין אופנת צילום בחודשים האחרונים. מצלמצים חצי זין, מה שמייצר אשלייה מסוימת. עדיף על האחרון שהעליתי עם הצינור העבה מקדימה.