שבוע 289, דמטר

[אבח"י]

במיתולוגיה היוונית דמטר היא אלת התבואה, החקלאות, הקציר, הדגנים והלחם, הצמיחה וההזנה. דמטר היא בתם של קרונוס וריאה, והיה את הפעם ההיא בה אביה בלע ואז הקיא אותה. דמטר היא אחותו של זאוס, מה שלא הפריע להם ללדת יחד את פרספונה, בתה היחידה והאהובה של דמטר. אחד המיתוסים המרכזיים הקשורים לדמטר כרוך בחטיפת האדס את פרספונה ובחיפושים ארוכים של דמטר אחריה. דמטר היא אחד האלים העיקריים של המיסטריות האלוסיאניות (טקסי דת יווניים מסתוריים). אלו הכוללות טקסים המתרכזים בחיפושיה של דמטר אחר איחודה עם בתה, שסימלו הן את לידת היבול מחדש באביב והן את לידתם מחדש של המשתתפים לאחר המוות. היא מתוארת כאישה בוגרת, לרוב עם כתר ומחזיקה אלומות חיטה ולפיד. הסמלים שלה הם קרן השפע, חיטה, נחש מכונף ומטה לוטוס. החיות הקדושות שלה כוללות חזירים ונחשים. המקבילה הרומית של דמטר נקראת קרס או סרס.

פסל דמטר, מאה 3-4 לפנה"ס, המוזיאון הרומי הלאומי, מרי הרש.
לשם "דמטר" יש שתי נגזרות אפשריות; זה יכול להיות "אמא אדמה" או "נותנת דגן/שעורה". היא הייתה בעיקר אלילה יוונית לא רק של הטבע אלא גם של תרבות; היא לימדה את האנושות כיצד לתרבת תבואה. ככזו היא נחשבה גם כנותנת הלחם. ללא ברכתה דבר לא גדל ואנשים גוועו ברעב. במקום להתגורר באולימפוס, היא בילתה את רוב זמנה בשיטוט על פני כדור הארץ עם בתה, פרספונה. לאם ולבת סגדו לעתים קרובות יחד, במיוחד כחלק מהמיסטריות האלוסיאניות. זו הייתה כת מסטורית שבמרכזה אלוסיס שהבטיחה כרטיס כניסה לגן העדן אליסיום בעולם הבא. תוכן המיסטריות היו סודות שמורים היטב. יש לנו מושג כללי שהם היו בעיקר הצגה פולחנית של המיתוס של פרספונה, אך איננו יודעים את כל הפרטים.

חוץ מטקסים מסתוריים גם פסטיבלים חקלאיים רבים התקיימו לכבודה של דמטר ברחבי יוון. דמטר הייתה גם אלת הפוריות, וכהנת דמטר הייתה אחראית להסביר את חובות הנישואין לזוגות שזה עתה נישאו.

 

[GoldenEyes]

במיתולוגיה היוונית דמטר היא אלת התבואה, החקלאות, הקציר, הדגנים והלחם, הצמיחה וההזנה. דמטר היא בתם של קרונוס וריאה, והיה את הפעם ההיא בה אביה בלע ואז הקיא אותה. דמטר היא אחותו של זאוס, מה שלא הפריע להם ללדת יחד את פרספונה, בתה היחידה והאהובה של דמטר. אחד המיתוסים המרכזיים הקשורים לדמטר כרוך בחטיפת האדס את פרספונה ובחיפושים ארוכים של דמטר אחריה. דמטר היא אחד האלים העיקריים של המיסטריות האלוסיאניות (טקסי דת יווניים מסתוריים). אלו הכוללות טקסים המתרכזים בחיפושיה של דמטר אחר איחודה עם בתה, שסימלו הן את לידת היבול מחדש באביב והן את לידתם מחדש של המשתתפים לאחר המוות. היא מתוארת כאישה בוגרת, לרוב עם כתר ומחזיקה אלומות חיטה ולפיד. הסמלים שלה הם קרן השפע, חיטה, נחש מכונף ומטה לוטוס. החיות הקדושות שלה כוללות חזירים ונחשים. המקבילה הרומית של דמטר נקראת קרס או סרס.

פסל דמטר, מאה 3-4 לפנה"ס, המוזיאון הרומי הלאומי, מרי הרש.
לשם "דמטר" יש שתי נגזרות אפשריות; זה יכול להיות "אמא אדמה" או "נותנת דגן/שעורה". היא הייתה בעיקר אלילה יוונית לא רק של הטבע אלא גם של תרבות; היא לימדה את האנושות כיצד לתרבת תבואה. ככזו היא נחשבה גם כנותנת הלחם. ללא ברכתה דבר לא גדל ואנשים גוועו ברעב. במקום להתגורר באולימפוס, היא בילתה את רוב זמנה בשיטוט על פני כדור הארץ עם בתה, פרספונה. לאם ולבת סגדו לעתים קרובות יחד, במיוחד כחלק מהמיסטריות האלוסיאניות. זו הייתה כת מסטורית שבמרכזה אלוסיס שהבטיחה כרטיס כניסה לגן העדן אליסיום בעולם הבא. תוכן המיסטריות היו סודות שמורים היטב. יש לנו מושג כללי שהם היו בעיקר הצגה פולחנית של המיתוס של פרספונה, אך איננו יודעים את כל הפרטים.

חוץ מטקסים מסתוריים גם פסטיבלים חקלאיים רבים התקיימו לכבודה של דמטר ברחבי יוון. דמטר הייתה גם אלת הפוריות, וכהנת דמטר הייתה אחראית להסביר את חובות הנישואין לזוגות שזה עתה נישאו.

4 7 8 10 ללשכתי בבקשה
שם יש את 9