שבוע 289, ארס

[אבח"י]

ארס: אל המלחמה וההרג שעשה הכל למען האהבה​

במיתולוגיה היוונית ארס הוא אל האומץ, המלחמה, שפיכות הדמים והאלימות. הוא בנם של זאוס והרה. דמותו היא תמיד של צעיר ללא זקן, או בעירום עם קסדה, חנית או חרב, או כמו לוחם לבוש שריון. כך או כך הוא תמיד חמוש ועם מגן כלשהו לראשו. הומרוס מציג אותו כאל בעל מצבי רוח הפכפכים. הוא בדרך כלל מייצג את הכאוס ושפיכות הדמים של המלחמה בניגוד לאתנה, אלת האסטרטגיה והמיומנות הצבאית. ארס ידוע כמי שניהל רומן עם אפרודיטה מאחורי גבו של בעלה, אחיו הפייסטוס, עד שהשניים נתפסו (וגם לאחר מכן). בעלי החיים הקדושים שלו כוללים נשרים, נחשים ארסיים, כלבים וחזירי ים. מקבילו הרומי של ארס, מארס, נחשב לאב הקדמון המכובד של העם הרומי.
ראשו של ארס, 90 לפנה"ס, גליפוטק מינכן
בעוד שאתנה ייצגה את אסטרטגיית הקרב והערמומיות, ארס ייצג את תשוקת הדם ואת טירוף הקרב. הוא נהנה מקונפליקט לשמו וידוע כי הוא עזר לשני הצדדים בסכסוכים (כמו שנאמר "מאחל הצלחה לשני הצדדים במלחמה"). בנוסף לקרב ושפיכות דמים, אמרו שהוא גם גורם למכות ומגיפות. כסוכן של אלימות ותוהו ובוהו, הוא לא היה אהוב על הוריו או על האלים האחרים (למעט אפרודיטה). כמו רוב האלים הזכרים האחרים, היו לו אהובות רבות, אך אפרודיטה הייתה הבולטת ביותר.
מכיוון שהוא היה סוכן של אלימות ותוהו ובוהו, ארס לא בהכרח היה פופולרי מאוד ברחבי יוון. סגדו לו בעיקר בחלקים הצפוניים. בנוסף, הספרטנים האמינו שהם צאצאים ממנו, ובשלב מסוים בהיסטוריה הספרטנית הוא קיבל קורבנות אדם וכלבים. הוא חבש קסדה מוזהבת ושריון ארד מעשה ידיו של הפייסטוס. ארס הושפל על ידי הפייסטוס על הרומן שלו עם אפרודיטה, והוא הרג את אדוניס מתוך קנאה באהבתה של אפרודיטה אליו. סיפור נוסף במיתולוגיה היוונית הקשור בארס מתרחש באראופגוס, אתר בו התקיימו משפטים פליליים ונקרא על שמו של ארס מכיוון שהוא, במיתוס, היה הראשון שנשפט שם. יום אחד ארס נתקל בבן של פוסידון שניסה לאנוס את בתו, אלקיפה. כדי להגן עליה, ארס הרג את התוקף. פוסידון זעם ודרש צדק על מות בנו. נערך משפט ושנים עשר אלים זיכו את ארס, ואמרו כי אלימותו הייתה מוצדקת.

 

[GoldenEyes]

ארס: אל המלחמה וההרג שעשה הכל למען האהבה​

במיתולוגיה היוונית ארס הוא אל האומץ, המלחמה, שפיכות הדמים והאלימות. הוא בנם של זאוס והרה. דמותו היא תמיד של צעיר ללא זקן, או בעירום עם קסדה, חנית או חרב, או כמו לוחם לבוש שריון. כך או כך הוא תמיד חמוש ועם מגן כלשהו לראשו. הומרוס מציג אותו כאל בעל מצבי רוח הפכפכים. הוא בדרך כלל מייצג את הכאוס ושפיכות הדמים של המלחמה בניגוד לאתנה, אלת האסטרטגיה והמיומנות הצבאית. ארס ידוע כמי שניהל רומן עם אפרודיטה מאחורי גבו של בעלה, אחיו הפייסטוס, עד שהשניים נתפסו (וגם לאחר מכן). בעלי החיים הקדושים שלו כוללים נשרים, נחשים ארסיים, כלבים וחזירי ים. מקבילו הרומי של ארס, מארס, נחשב לאב הקדמון המכובד של העם הרומי.
ראשו של ארס, 90 לפנה"ס, גליפוטק מינכן
בעוד שאתנה ייצגה את אסטרטגיית הקרב והערמומיות, ארס ייצג את תשוקת הדם ואת טירוף הקרב. הוא נהנה מקונפליקט לשמו וידוע כי הוא עזר לשני הצדדים בסכסוכים (כמו שנאמר "מאחל הצלחה לשני הצדדים במלחמה"). בנוסף לקרב ושפיכות דמים, אמרו שהוא גם גורם למכות ומגיפות. כסוכן של אלימות ותוהו ובוהו, הוא לא היה אהוב על הוריו או על האלים האחרים (למעט אפרודיטה). כמו רוב האלים הזכרים האחרים, היו לו אהובות רבות, אך אפרודיטה הייתה הבולטת ביותר.
מכיוון שהוא היה סוכן של אלימות ותוהו ובוהו, ארס לא בהכרח היה פופולרי מאוד ברחבי יוון. סגדו לו בעיקר בחלקים הצפוניים. בנוסף, הספרטנים האמינו שהם צאצאים ממנו, ובשלב מסוים בהיסטוריה הספרטנית הוא קיבל קורבנות אדם וכלבים. הוא חבש קסדה מוזהבת ושריון ארד מעשה ידיו של הפייסטוס. ארס הושפל על ידי הפייסטוס על הרומן שלו עם אפרודיטה, והוא הרג את אדוניס מתוך קנאה באהבתה של אפרודיטה אליו. סיפור נוסף במיתולוגיה היוונית הקשור בארס מתרחש באראופגוס, אתר בו התקיימו משפטים פליליים ונקרא על שמו של ארס מכיוון שהוא, במיתוס, היה הראשון שנשפט שם. יום אחד ארס נתקל בבן של פוסידון שניסה לאנוס את בתו, אלקיפה. כדי להגן עליה, ארס הרג את התוקף. פוסידון זעם ודרש צדק על מות בנו. נערך משפט ושנים עשר אלים זיכו את ארס, ואמרו כי אלימותו הייתה מוצדקת.

אחת שתיים שלוש
תל לי בראש
וזה לא ערס ?

 

[אבח"י]

אחת שתיים שלוש
תל לי בראש
וזה לא ערס ?

יש בו ב-ארס מן הערסיות הלבנטינית האלימה. לפחות הוא לא מתחבר בבונקר ב-קום.