שבוע 253, האות דל"ת

[אבח"י]

האות ד' מהו סודך?
אות משלימה לאות ג' הבאה לפניה. מבטאת את "כוח הקבלה" בבריאה ולכן העדר כוח זה ימנע מהאדם את יכולת ההענקה. מגלה את החשיבות הרבה שבעזרה לזולת. חשוב להבחין בין שני המושגים : לקבל ולקחת. הראשון חיובי והשני שלילי.אות חשובה מאין כמוה שעוצמתה בחולשתה. עצם הנתינה מעניקה לנותן תחושה נפלאה של עשיית מעשה נאצל ואנושי ובלעדי האות ד' לא נוכל לתת מעצמנו ולחוות תחושה טהורה של נתינה משוללת שיקולי עלות מול תועלת. לפיכך ניתן לומר כי על אף שהאות ד' נזקקת לחסדים לשם קיומה היא מעניקה הרבה יותר ממה שהיא מקבלת. בבחינת " צדקה תציל ממות" האם נותן הצדקה מציל את המקבל ממות או שמקבל הצדקה גורם לנותן לקיים את המצווה ובכך להינצל מדין קשה. יובן כי קיימת הדדיות בין שני הכוחות , נתינה וקבלה, ואלו יוצרים אחדות אחת שלמה בלתי נפרדת . שהרי ביסודה של האות ד' בנויה מציאות של נתינה עצומה. החיבור שבין האותיות "ג" ו "ד" רומז לכוח ההשפעה המסוגל לעורר את השפע ולא לחינם המילה "גד" מהווה מילה נרדפת למילה "מזל". צורתה הגראפית: עומדת על רגל אחת לעומת שלוש האותיות הקודמות לה ומייצגת את הצניעות והענוה .