שבוע 10 ואין דופק
שלום בנות מקסימות!
זאת פעם ראשונה שאני כותבת בפורום כלשהוא.. עד עכשיו זה היה קריאה ולמידה בכל מיני נושאים, כמו חתונה והריון.. אבל עכשיו אני מרגישה שבנסיבות כואבות אני חייבת גם לכתוב. כשאני ובעלי, שנינו בני 27, גילינו שאנחנו בהיריון, לא היו מאושרים מאיתנו !! סיכמנו שלא נגלה לאף אחד, אלא עד שנגיע לרופא ונראה שהכל בסדר.. בשבוע השמיני (לפי חישוב הווסת האחרונה) הגענו לרופא, ובאולטרא סאונד וגינאלי הוא אמר שהוא רואה עובר, אבל הוא נראה לו מתאים בגודלו לשבוע 6 וחצי, ואולי זאת הסיבה שהוא לא רואה דופק. אמר לנו לחזור בדיוק עוד שבוע כדי לראות דופק. שנינו יצאנו מהפגישה מבולבלים ונרגשים.. מצד אחד בעלי כל כך התרגש, כי אין לי בחילות או סממנים אחרים שאני בהריון- ועצם זה שהוא ראה עובר, זה נתן לנו המון ביטחון! את העניין של הגודל, הסברנו לעמצנו בתמימות, שהרופא מחשב את גיל העובר לפי ההפריה (אנחנו יודעים בדיוק מתי היא הייתה, כי השתמשתי בערכת ביוץ) וזה באמת יצא לנו 6 וחצי שבועות.. (ועוד בעלי הוסיף הוא באמת גאון
) מתוך כך החלטנו לספר למשפחה המצומצמת, שההתרגשות והשמחה מצידם היו עצומות ומתלהבות כל כך! בפגישה שהגענו לאחר שבוע, שהייתה ביום שלישי האחרון, הבנו כמה נאיבים אנחנו וכמו אטום הרופא. הוא אמר שהוא לא רואה שהעובר, גדל.. אולי במ"מ אחד כלומר מתאים לשבוע 6+6 לא יותר.. והוא עדיין לא רואה דופק. כששאלתי אותו מה זה אומר, והאם זה אומר שהעובר מת? אז הוא ענה (סוף סוף מה שהוא היה צריך לומר לי לפני שבוע), לא הוא פשוט אף פעם לא היה חי .. באותה שנייה ירד לי הלב לתחתונים ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי.. כל התקוות שלי עפו להן ורק כעס ועצב הציפו אותי.. הוא הוסיף שהוא לא מרים ידיים, ומחר בבוקר קבע לנו עוד פגישה, אולי בכל זאת יראה דופק..
אני ממש בלחץ מהפגישה הזאת, כי לפי הווסת האחרונה שלי, אני כבר בשבוע 10, וזה שאין דופק זה נשמע לי תלוש ולא הגיוני. קראתי, באתר של מכבי שלהפלה מעין זו יש שם- הפלה בוששת- בה הגוף לא יודע שהעובר הפסיק לחיות, ולכן ממשיך הכל כרגיל (אני לא מרגישה כלום שונה).
מישהי מכן עברה משהו כזה? מה אני אמורה לעשות? מה לומר לרופא אם הבשורה המרה תגיע? אני רוצה עוד חוות דעת?
תודה על ההקשבה...
שלום בנות מקסימות!
זאת פעם ראשונה שאני כותבת בפורום כלשהוא.. עד עכשיו זה היה קריאה ולמידה בכל מיני נושאים, כמו חתונה והריון.. אבל עכשיו אני מרגישה שבנסיבות כואבות אני חייבת גם לכתוב. כשאני ובעלי, שנינו בני 27, גילינו שאנחנו בהיריון, לא היו מאושרים מאיתנו !! סיכמנו שלא נגלה לאף אחד, אלא עד שנגיע לרופא ונראה שהכל בסדר.. בשבוע השמיני (לפי חישוב הווסת האחרונה) הגענו לרופא, ובאולטרא סאונד וגינאלי הוא אמר שהוא רואה עובר, אבל הוא נראה לו מתאים בגודלו לשבוע 6 וחצי, ואולי זאת הסיבה שהוא לא רואה דופק. אמר לנו לחזור בדיוק עוד שבוע כדי לראות דופק. שנינו יצאנו מהפגישה מבולבלים ונרגשים.. מצד אחד בעלי כל כך התרגש, כי אין לי בחילות או סממנים אחרים שאני בהריון- ועצם זה שהוא ראה עובר, זה נתן לנו המון ביטחון! את העניין של הגודל, הסברנו לעמצנו בתמימות, שהרופא מחשב את גיל העובר לפי ההפריה (אנחנו יודעים בדיוק מתי היא הייתה, כי השתמשתי בערכת ביוץ) וזה באמת יצא לנו 6 וחצי שבועות.. (ועוד בעלי הוסיף הוא באמת גאון
אני ממש בלחץ מהפגישה הזאת, כי לפי הווסת האחרונה שלי, אני כבר בשבוע 10, וזה שאין דופק זה נשמע לי תלוש ולא הגיוני. קראתי, באתר של מכבי שלהפלה מעין זו יש שם- הפלה בוששת- בה הגוף לא יודע שהעובר הפסיק לחיות, ולכן ממשיך הכל כרגיל (אני לא מרגישה כלום שונה).
מישהי מכן עברה משהו כזה? מה אני אמורה לעשות? מה לומר לרופא אם הבשורה המרה תגיע? אני רוצה עוד חוות דעת?
תודה על ההקשבה...