שבוע קשה

[sapirs19]

שבוע קשה

לפעמים אני חושבת שאם השנה מתחילה רע אז אולי המשך השנה גם יהיה רע..
בתחילת השבוע אבא שלי אושפז בבית החולים ועבר ניתוח עקב דלקת אבל זה לא משנה...אני תמיד מצפה ממנו להיות החזק זה שתמיד חייב להיות כאן בשבילנו ואז גיליתי שזה לא ככה...
שנסעתי לבקר אותו עלו בי המוןן זיכרונותת כי זה אותו בית החולים שנסעתי כל הזמן לבקר את אמא שלי שהייתה בשמירת הריון ..היה לי די קל להסתיר את הדמעות אבל קשה מבפנים מאז לא הלכתי לבקר אותו
אני באמת נסה לעזור לו אבל אני שמה את החיים שלי בצד רק בשביל לעזור לו עם אחותי הקטנה וקשה לי כי אני יודעת שאני לא כמו כל בני גילי שיוצאים ומבלים אני כל הזמן צריכה להיות תלויה בו זה נורמלי?
גם הבנתי שאני כבר לא רגישה תמיד הייתי רגישה שאוצמרים את המילה אמא לידי אבל אתמול ששמו שיר על אמא לא בכיתי.. לא הרגשתי כלום..
אני אמורה לדאוג מזה?

 

[mykal]

אתחיל בברכת החלמה לאבא שלך.

|את ילדה נהדרת, שמשקיעה בבית כדי לעזור,
ודואגת לאחותך הקטנה,
אבל את צריכה ללמוד, גם למצוא זמן לצאת עםם חברים/ות,
גם מנוחה ושגרה המתאימה לבני גילך--יעזרו לך לעזור בבית.

נשמע--כאילו את כועסת/מאוכזבת מאבא שהיה צריך להיות החזק,
אבל מחלות לא בוחרים הן באות. הוא צריך תמיכה,
מי עוד יודע שהוא חולה? מי מבקר אותו מלבדך?

ושאלתך האחרונה--את לא צריכה לדאוג מזה שלא בכית,
ולא בכית כי קורים דברים--את עמוסה עם דאגות חדשות ועיסוקים רבים.
את לא בכית כי יש השלמה והבנה שזהו זו עובדה.

תשמרי על עצמך--אנחנו כאן לשמוע ולהראותלך שהחיים ממשיכים ונקוה בטוב.

 

[עדיהר1]

MYKAL חכמה ומרגיעה שכמותך - -

אני מצטרפת לכל מה שאמרת. נראה לי נכון, נבון ואף אמהי...
ביי
עדיה

 

[אשבל1]

החלמה מהירה לאביך, מה שלומו היום?

אני יכולה להבין כמה מלחיץ כשאבא לא מרגיש טוב פתאום, וזה מדאיג, ואת דואגת לו וגם לאחותך, והביקור בבית החולים מעלה זכרונות ובטח גם געגועים ..

אם אני לא טועה גם סבתא מאוד עוזרת לכם, ואולי את יכולה לתאם איתה שעות בהן תהיי חופשיה לעיסוקייך עד שאבא יחלים ואז אני מקווה תוכלי לסדר איתו סדר יום שגם לך יהיה את הזמן שלך.

נכון זה קשה, ואת בת מקסימה ואחות נהדרת, אבל אל תחששי לבקש עזרה, לפעמים הסובבים לא שמים לך שאנו זקוקים לה, וחשוב לדעת לבקש, ושוב כמו פעם אני ממליצה גם בנושא הזה לידע את היועצת או המחנכת כשיש מצב כזה בו אבא מאושפז ואת עסוקה יותר בדברים נוספים מהרגיל, אני בטוחה שהן תדענה איך להקל עלייך לפחות מבחינה לימודית בתקופה כזאת, ולא זה לא אומר רחמים, זו רק אנושיות, להתחשב במצב נתון.

ואיך את מרגישה היום?