שבוע טוב...

שבוע טוב...

רציתי רק לאמר שהתחלתי לקרוא קצת מאמרים שנישלחו לפורום שלקחתי מהם קצת רעיונות.. למען האמת אני מפחדת שזה לא יועיל לי כל כך להתחיל מחדש לבנות את עצמי... וגילי:
יש בעיה עם מצבי הרוח שלי בעיקר בגלל שהם מעצבנים ומשגעים את חבר שלי ויותר גרוע...הם בדרך כלל ניתקעים בדיכאונות ונישארים די הרבה זמן...לא דרוש הרבה בשביל שאני אהיה עצובה מספיק לדוגמא: מספיק שאני אראה את חבר שלי מדבר עם מישהי על הבר ואני ניכנסת לדיכאון(הוא ברמן)
 
ואותך? מצבי הרוח....

מה הם עושים לך? כאילו... לפעמים זה סבבה להיות בדיכאון, אני למשל אוהבת מדי פעם להתכרבל ככה בתוך עצמי, ובתוך הפוך... בעיקר בימים קרים, אבל.. כמו שהחלטתי "להיכנס לדיכאון" כך אני מחליטה גם לצאת ממנו
מה זה עושה לך?
אחלה ערב לנו
 
סליחה שאני שואל

האם גדלת באיזו חברה סגורה כמו מושב או קיבוץ? משום מה יש לי הרגשה שיש לך כאן איזה באלגן שנובע מבלבול מסוים שמאפין אנשים שחיו בחברה סגורה כאילו ישנם קודים שונים לרצות את ההורים, את המקום, את החברה, את המוסד... ולענינך. עד כמה שניתן להסיק מדברייך , מצבי הרוח גורמים לך להאטה בתפקוד ומלווים בחשש גדול לדיכאון. מה שאומר שבעצם את חיה במתח מתמיד ובהתגוננות שמביאה עלייך רגישות לכל דבר-מצב נפיץ משהו. תראי, אם יש לפנייך איזה מטפל או יועץ שיכול להאייר את עיניי ולכוון אותך , אל תהססי ללכת. אני אפילו ממליץ לך ללכת לרופא המשפחה ולהתיעץ איתו ולבקש כדורים שקצת יאזנו אותך ויתנו לך לרגע את השקט להתבונן ולראות בצורה בהירה שאת בעצם בסדר. שלרגע לא תסיקי שמצבך עגום או חולני, נהפוך הוא, מתחושותי את בריאה אבל משהו קצת נחלש אצלך וכדאי להעזר באיש מקצוע כדי להתרומם בחזרה. אסנת יקרה, הדברים הנל נכתבו מתוך תחושות בלבד כך שאין לקחת אותם כעובדה אלא כתחושה אישית שלי בלבד. תרגישי טוב ושיהיו לך ימים מאושרים.
 
למעלה