נועה ירון מתוך וויקיפידה
נועה ירון-דיין (נולדה ב-1972) הייתה מנחה בטלוויזיה ומגישה ברדיו עד שחזרה בתשובה והצטרפה לחסידות ברסלב. ירון נולדה בגבעתיים למשפחה חילונית. עם תום לימודיה התגייסה לגלי צה"ל והחלה להתקדם במעמדה בתחנת האם ובתחנה החדשה דאז, גלגל"צ. היא עבדה לצד אלכס אנסקי בחדשות והחליפה את אמיר אשר בהגשת "מדינה בדרך". עם עלייתו של ערוץ 2 כערוץ שידור רשמי בשנת 1993 הגישה את "שישי חי" לצדן של מרב מיכאלי ואורלי ברבי, באחר הצהריים של ימי שישי. מבקרי הטלוויזיה בתקופה זו הכתירו אותה כפרועה, שנונה ואינטליגנטית. ירון גם הגישה את התוכניות "אחלה גבר" ו"גרופיז" באותו ערוץ. עם הצלחתה בנוף הרדיופוני והטלוויזיוני גויסה ירון לתוכנית "הוגו" בערוץ הילדים לצד גיל ססובר וטל ברמן, שניסתה לעצב ולגבש קהל יעד בוגר יותר. במקביל החלה ירון להתקרב לדת בהדרגה. עם ערוץ הילדים הוסכם שלא תעבוד בשבתות. באותה תקופה יצאה עם יובל דיין, סטודנט לקולנוע בבית הספר "סם שפיגל" בירושלים, שעבד כתסריטאי בערוץ הילדים ובערוץ 2. עם הצטמצמות הנוכחות התקשורתית שלה התברר שירון עוברת תהליכי חזרה בתשובה יחד עם דיין. השניים אמנם נפרדו במהלך ההתקרבות הנפרדת לדת, אבל משחזרו שניהם בתשובה, התחתנו בחתונה חרדית. עם חזרתה בתשובה נטשה ירון את עולם התקשורת החילוני ונעלמה מהעין הציבורית למספר שנים. בשנת 1996 הופיעה לראשונה מאז שחזרה בתשובה, בתוכניתו של יאיר לפיד. ירון מנחה ערבי נשים והרצאותיה נחשבות לפופולריות. ירון מתגוררת כיום ברמת בית שמש ב' והיא אם ל-6 ילדים. בשנת 2007 יצא לאור ספרה, "מקימי" (הוצאת עם עובד) סיפור שמבוסס בעיקר על סיפורה האישי. הספר מבוסס על יומניה, שנכתבו בזמן החזרה בתשובה.
