מקסים. את הנוסח הרגיל שציינתי ראיתי פעם
בציור במחלקה בבית רפואה והוא נחרט לי בראש... ולאחרונה שמעתי ואהבתי
"לא שייך בכלל ייאוש ליהודי"
בס"ד ויש כמובן מפורסם:
"אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם לא יתייאש מן הפורענות" שוב לא זכור לי מי אמר.
וכל זה למה? כי
"ישועת השם כהרף עין". בכל רגע ורגע יכול להתרחש אירוע ניסי והמצב יתהפך. כל עוד הנשמה באפו של אדם. הרי ידוע שאין אף מחלה ל"ע שאין לפחות אדם אחד שהחלים ממנה... אם כך זה אפילו לפי גדרי הטבע.
אילו רעיונות מהפכניים של חשיבה חיובית טוטאלית קיימים ביהדות על כל זרמיה ורבדיה ובמיוחד בחסידות ובתורת הנסתר!
זה כמעט כמו לדרוש מאנשים להפוך לחלליות של אור בפקק של כביש החוף.
ויחד עם זאת היהדות יודעת ל"הוריד" את האדם לחומר, ולקשר אותו למציאות באופן שלא יגיע חלילה לפקק של גהה...