שבוע טוב לכולם

guliver182

New member
שבוע טוב לכולם

קצת על עצמי : אני בן 22, יש לי עוד 2 אחים גדולים. היחסים שלי עם האחים לא הכי מוצלחים כמו אצל רוב האנשים לפחות. אני מטופל אצל פסיכולוגית מזה מעל לחצי שנה. בשבוע הקרוב אמורה להיות לי פגישה עם הפסיכולוגית ובשבועיים האחרונים אני מתלבט קשות האם לספר לפסיכולוגית שלי על נטיותיי המיניות בין הייתר מהיחסים שלי עם המשפחה ואני חושש שדבר זה ינתק אותי מהם סופית. בנוסף אני גם לא מרגיש "בשל" או "מוכן" כדי להתוודות בפני הפסיכולוגית למרות שאני יודע שכל השיחות נשארים בנינו ויש אפילו חוק שאוסר עליה מלספר משהו אבל אני עדיין פוחד מאוד וחושש, ואולי מעדיף להרגיש את המוכנות הזאת ואז בעצם "לצאת מהארון". מה אתם אומרים חברים יקרים? אולי זה רק הפחד שגורם לי להתחבטות? או שאולי אלו סתם מחשבות סרק שאין בהן כל בסיס? שבוע טוב ותודה.
 

ItsikH

Member
אם אינך יכול לתת בה אמון, אינך יכול למצות את הטיפול. נסיוני
האישי - השלב הראשון בטיפול - והוא היה מטפל די דרעק לדעתי מהרבה בחינות, אבל כמה דברים טובים עשה, וזה אחד מהם - היה להשפיע עלי לצאת מהארון להורים [לאבא, כי אמא כבר ידעה בעצם...].
 
ברוך השב גוליבר להתיעץ עמנו

חבל שאתה חופר לעצמך כלכך הרבה בראש. לי נשמע שאתה עסוק בלהסביר לעצמך למה כנראה תמשיך לשקר לעצמך.
 

Acoustic 3

New member
רק היום כשאני בן 26 אני פתאום מבין

כמה שהנטיה המינית שלי היא חלק ממני.
זה בסדר לבחור למי לספר.. זה בסדר להחליט למי לא לספר..

אבל ללכת לטיפול פסיכולוגי על מנת לפתור בעיות, משברים ומשקעים ועדיין להסתיר רובד כל כך מהותי מהאישיות שלך, מהבעיות שלך עם עצמך, מהאתגרים שאתה חווה כרגע ותחווה בעתיד - מה הטעם הזה?!
מה הטעם בטיפול פסיכלוגי כזה?

אל תספר למשפחה אם אתה לא בשל.
אם אתה חושב שזה ינתק אותך סופית מהם, אל תספר להם.
אם אתה לא עצמאי כלכלית ואתה חושב שיש סיכוי שתזרק החוצה - אל תספר להם.

אבל מה הטעם בטיפול הזה, למען השם, אם אתה מסתיר דבר כזה?
 

guliver182

New member
מסכים עם כולכם אנשים ...

תודה על עצות ושבוע טוב
 
למעלה