אכן, אוקטובר המשותף. ואיכשהו תמיד כייף...
למאזנאיים... כשיש עוד הרבה חוגגים בסביבה... הבילעדיות לא ממש קוסמת לנו. השיתוף כן... כך מרגיש לי הכי נכון. מאמינה שאצל הרבה מאזנאים זה כך. תודה, עך על הברוכה הבאה... המרגש שלכם... הבא אלי מכל כך הרבה רבדים טובים ואנושיים, חמים ואוהבים, מוכרים וקרובים, רחוקים ומתגעגעים. ורק שתדעו לכם שנראה לי... שבסוף אתם תנצחו את הכל... את הפייסבוק, את הטרז'ר, הפארם וויל, העייפות... חיפוש הדירות הקצת מתחיל להתיש... אם זה ההיצע המגוחך של בעלי הבתים באזור... (ולא אמרתי אייזה ). אבל מבעד לעיניים שרוצות כל כך לפגוש עכשיו שר אחר או שניים לענייני חלומות... אני שומעת את ילדיי יום ההולדת שלי. שמרגישים נפלא היום. ומספרים בהתלהבות שזה היום הכי מאושר שהיה להם... ולא רק בגלל העוגות... וכן בגלל 2 רולרבליידסים 2 קורקינטים... 2 קסדות אחת צהובה ואחת אדומה... ואני עוצרת פה...
ואין יותר מזה שהילד שלך אומר לך "אמא, את מלכה " רק בגלל כל מה שאיפשרת להם להרגיש היום. עם הרבה פירגון, הרבה אהבה, הרבה מאמץ שיהיה להם טוב... גם אם ישנתי רק שעה וחצי הלילה... בשביל להעמיק בהם ולהעניק להם את ההרגשה הכל כך בסיסית והכי מושרשת ובטוחה שיקחו אותה איתם לחיים, לעצמם, לתחושותיהם, להצלחותיהם, לאחריות שלהם להיות מאושרים ושמחים. ושזה גם ובעיקר בידיים שלהם. וכייף לי לראות אתכם, כל אחת ואחד מכם. אתכם ואת הכתבים האישיים היחודיים לכם כל כך, כמו חותם אחד בעולם. והוא רק שלכם. הכתב, בחירת המילים, מפלס החדווה, כמו ארץ מוכרת ששביליה רבים, חדשים, מוכרים וגם מפתיעים. ולגבי השופר... מודה לו על ההתחשבות ועל שבחר להשתמש בקרן השופר המסולסל ולו לנסר את קרבינו... עם השופר השני שהביא איתו. חחח... ותרנגולות לכפרות... ממש שלא יעשו זאת מול עיניי... עוצרת להתאוששות קפה... גם כך אין רגע דל... עד שאמצא למגורים את הבית הכי קרוב שאפשר בשבילם... לבית הספר... אפרופו ניווט ו"חורים שחורים" ... כך קראתי בעתיד ... (חללית או לא?) ניווט? כן. ואחרי שאמצא... ילדיי יוכלו ללכת לבד לביתם... לדבר וראות את אמא בסקייפ ולדעת... מה היא עושה בעבודה. עוד ניווט, מישהו? כי יש לזה המשך... המשך אחראי ובוגר...
שיהיה שבוע קל ונעים שנתחיל את השנה הזו ברגל משוש או כנף ימין
נקווה שיהיו רק מעשים טובים במחוזותינו ונרווה נחת ושקט סביבנו
רק טוב!!!
