אפשר לקטר כאן ?
זה כל כך קשה !! אני כבר ארבע שנים בתוך התהליך הזה, ורק נעשה יותר קשה כל הזמן. חשבתי שאני אתרגל, שהראש יתרגל לחשוב אחרת. זה ממש לא קורה. כל הזמן לספור. כל הזמן לחשוב מה כבר אכלתי היום ומה עוד אפשר לאכול. ואם נגמרו הנק' להיום, ובא לי עוד משהו פתאום - לא משנה אם מדובר בחריגה של 2 נק' או 20 נק' - עצם הידיעה שזה "אסור". לא כדאי. במקרה הטוב אני לא ארד השבוע ובמקרה היותר גרוע-אפילו תהיה עליה. וכן - אני יודעת שאין ברירה. אני יודעת ששווה "לסבול". אני יודעת מה יקרה אם אני אתייאש. לא רוצה להחזיר את כל מה שהורדתי. כן נהנית מהתוצאות ומקבלת מחמאות. ועדיין... לא יודעת מה לעשות. מחפשת משהו שיגרום לשינוי בראש, כי ברור שזאת הבעיה. בקיצור - אוףףףףףף מצטערת על פתיחת שבוע ככה...