אופרה - סיפורן של האופרות הגדולות.
מקבץ של סיפורי אופרות רבות, למעלה ממאה, אשר בין היתר מסבירים את מקומן וייחסן בהיסטוריה האירופאית ובדרך גם שוחטים כמה מן הפרות קדושות של המוסיקה הקלאסית, למשל בנוגע לאישיותו של וואגנר או האופי האמיתי של התקופה הקלאסית. הספר מספק מצד אחד השקפה היסטורית מאוד מיוחדת, לתשומת לבם של ההיסטוריונים כאן, ומצד שני מהווה נכס מוסיקלי אשר רק ייטיב עם הנאתכם בהאזנה לאותן אופרות. והנה כמה קלאסיקות אשר בגדר חובה. יוליסס- ג'יימס ג'ויס. לדעתי פסגת הספרות לכל דורותיה. כתיבה מאוד מורכבת ופשטנית, כמעט על גבול הטירוף. שילוב של טכניקות ספרותיות שונות לגמרי , אשר תוצאתן היא פארודיה נוקבת על האודיסאה. עדיף כמובן להיות בעל רקע 'הומרוסי' לפני שנכנסים אל הרומן. בדרכים-ג'ק קרואה. מאיין אנטי-תזה לג'ויס. פרוזה קלילה וזורמת, ברוח דור הביט, אשר גוררת את הקורא בין קצוותיה, הפיזיים, המנטלים והתרבותיים, של ארה"ב. על העיוורון - ז'וזה סאראמאגו. מצטרפת להמלצתו של זולתי. למרות שהכתיבה היא נוראית בעיניי, מבחינת תחביר בעיקר, המסקנות והשאלות בנוגע למהות הפרט והקבוצה אשר הספר מציג הן מאוד חדות ומאירות מודע, ההשוואה אל 'בעל זבוב' היא כמובן מתבקשת אך 'על העיוורון' הוא פי כמה כמה יותר מדכא ומזעזע.
.