שבוע גורמה - תהל
לאחר התלבטות לא פשוטה, שכללה צמצום האפשרויות, עבודה בשיטת האלימינציה, קריאת ביקורות ולבסוף אנ-דנ-דינו, הוזמנו מקומות לשניים לא מעשנים בתהל. תשע בערב, שניים לא מעשנים מתייצבים בתהל לאחר מבצע מוצלח של מציאת חניה שארך 2 דקות בדיוק וכלל חניה במרחק 30 מטר מהכניסה. מלצר מקסים (שאת שמו אני לא זוכרת, כרגיל) הושיב אותנו, והציע תפריט רגיל, תפריטי שבוע גורמה ותפריט יינות. כמנהגנו לחלוק הכל - נלקחו לראשונות קרפצ'ו סינטה (עם אגס, אגוזי מלך ופרמז'ן) וכמו כן פטה כפרי בליווי קונפיטורת עגבניות שרי וטוסטונים. הקרפצ'יו היה טעים, מתובל במידה, אם כי מאכזב בגודלו. צלוחית הקרפצ'יו הייתה בערך בגודל חצי מהמקובל למנה זו. ולמרות זאת - טעים ביותר. גם הפטה היה מצויין, כמעט ולא חמאתי, אלא בטעם חזק של כבד. הטוסטונים לעומת זאת היו יבשים במקצת, אך לא משהו שלא נפתר על ידי שכבה נדיבה של ריבת עגבניות שרי ומעליה פטה כבד. תענוג. לעיקריות הוזמנו כדורי ריזוטו פטריות בקרם פרמז'ן, ו"סטייק לבן בברביקיו צ'יפוטלה ותמרים" שהתברר למעשה בעת ההזמנה כספייר ריבס המפורסמים של תהל. כמו כן נלקחו שתי כוסות גמלא פינו נואר 2003 כחלק מתפריט הגורמה (לא מופיע בתפריט באינטרנט. 26 ש"ח לכוס או 100 ש"ח לבקבוק). הריזוטו מוגש בצורת ארבעה כדורים דחוסים, מצופים פרמז'ן ומטוגנים קלות בשמן עמוק. מאוד טעים אך יבשושי כמעה. מבחינתי זה לא פגע בתענוג מהמנה. הזוגי לעומת זאת קיטר במקצת ואף שקל להחזיר את המנה אך לבסוף התרצה, אכל את החצי שלו והודה שהיה טעים אך לא מפיל. הצלעות היו מצויינות, למרות שגם כאן נשמעו קיטורי הזוגי שלא אוהב את הבשר שלו מתוק מדי. לשאלתי למה הוא ממשיך להזמין צלעות הוא ענה ש"זה בסדר, אבל לא מדהים". בעיני הצלעות היו מדהימות, רוטב מתקתק, צלעות שמנות במידה - אך עם שומן המתפרק בקלות מהבשר, פשוט מעדן. עם הצלעות הגיעו פלחי תפוחי אדמה בגריל שגם נטרפו עד תום. הקינוחים היו קטנטנים. נלקח קרם ברולה קטלאן ובראוניז עם עוגת גבינה. קרם הברולה אשר מוגש בכוסית אשר בתחתיתה פירות יער היה מצוין בעיני. הזוגי טען בתוקף ש"קרם הברולה שאת מכינה בבית יותר טעים". הבראוניז עם עוגת הגבינה קצת פחות. הבראוניז היו טעימים, הגבינה לא כל כך ולמעשה הרגישה לא הכי טריה. לסיכום - בעיני היה מדהים. בעיני הזוגי היה טוב מאוד אך "לא מפיל".
לאחר התלבטות לא פשוטה, שכללה צמצום האפשרויות, עבודה בשיטת האלימינציה, קריאת ביקורות ולבסוף אנ-דנ-דינו, הוזמנו מקומות לשניים לא מעשנים בתהל. תשע בערב, שניים לא מעשנים מתייצבים בתהל לאחר מבצע מוצלח של מציאת חניה שארך 2 דקות בדיוק וכלל חניה במרחק 30 מטר מהכניסה. מלצר מקסים (שאת שמו אני לא זוכרת, כרגיל) הושיב אותנו, והציע תפריט רגיל, תפריטי שבוע גורמה ותפריט יינות. כמנהגנו לחלוק הכל - נלקחו לראשונות קרפצ'ו סינטה (עם אגס, אגוזי מלך ופרמז'ן) וכמו כן פטה כפרי בליווי קונפיטורת עגבניות שרי וטוסטונים. הקרפצ'יו היה טעים, מתובל במידה, אם כי מאכזב בגודלו. צלוחית הקרפצ'יו הייתה בערך בגודל חצי מהמקובל למנה זו. ולמרות זאת - טעים ביותר. גם הפטה היה מצויין, כמעט ולא חמאתי, אלא בטעם חזק של כבד. הטוסטונים לעומת זאת היו יבשים במקצת, אך לא משהו שלא נפתר על ידי שכבה נדיבה של ריבת עגבניות שרי ומעליה פטה כבד. תענוג. לעיקריות הוזמנו כדורי ריזוטו פטריות בקרם פרמז'ן, ו"סטייק לבן בברביקיו צ'יפוטלה ותמרים" שהתברר למעשה בעת ההזמנה כספייר ריבס המפורסמים של תהל. כמו כן נלקחו שתי כוסות גמלא פינו נואר 2003 כחלק מתפריט הגורמה (לא מופיע בתפריט באינטרנט. 26 ש"ח לכוס או 100 ש"ח לבקבוק). הריזוטו מוגש בצורת ארבעה כדורים דחוסים, מצופים פרמז'ן ומטוגנים קלות בשמן עמוק. מאוד טעים אך יבשושי כמעה. מבחינתי זה לא פגע בתענוג מהמנה. הזוגי לעומת זאת קיטר במקצת ואף שקל להחזיר את המנה אך לבסוף התרצה, אכל את החצי שלו והודה שהיה טעים אך לא מפיל. הצלעות היו מצויינות, למרות שגם כאן נשמעו קיטורי הזוגי שלא אוהב את הבשר שלו מתוק מדי. לשאלתי למה הוא ממשיך להזמין צלעות הוא ענה ש"זה בסדר, אבל לא מדהים". בעיני הצלעות היו מדהימות, רוטב מתקתק, צלעות שמנות במידה - אך עם שומן המתפרק בקלות מהבשר, פשוט מעדן. עם הצלעות הגיעו פלחי תפוחי אדמה בגריל שגם נטרפו עד תום. הקינוחים היו קטנטנים. נלקח קרם ברולה קטלאן ובראוניז עם עוגת גבינה. קרם הברולה אשר מוגש בכוסית אשר בתחתיתה פירות יער היה מצוין בעיני. הזוגי טען בתוקף ש"קרם הברולה שאת מכינה בבית יותר טעים". הבראוניז עם עוגת הגבינה קצת פחות. הבראוניז היו טעימים, הגבינה לא כל כך ולמעשה הרגישה לא הכי טריה. לסיכום - בעיני היה מדהים. בעיני הזוגי היה טוב מאוד אך "לא מפיל".
יש לי הרגשה, וזו לא הפעם הראשונה שתהל, ולא רק הם,מקטינים מנות במבצע. זה לא הגון ולא נאה אלא אם כן זה רשום איפשהו בתור אזהרה, ביחד עם פרסום המבצע והתפריטים. כדורי הריזוטו, נקראים ...משהו אל טלפונו (נכון לבנדולה??) היה לנו פעם דיון על זה פה. בגדול בבית איטלקי טוב זה אמור להיות עשוי מהשאריות של הריזוטו, או שמכיניםפ במיוחד הרבה. הריזוטו חייב להתקרר ואז חובה לערבב אותו עם המון גבינה שכשאת בוצעת את הכדורים המטוגנים (בדרך כלל מצופים בפירורי לחם) את מקבלת את האפקט של הגבינה הנמתחת כמו המוצרלה בפיצה. אז השם כמו הכבל המסולסל של הטלפון. אפשר בקלות לפספס עם הלחות, במנה הזו וגם יש להעצים את התיבול של האורז (עוד עשבי תיבול, נניח הרבה טימין ופלפל שחור ולהזהר בהמלחה כי הגבינה מאוד מלוחה ושמים ממנה המון), גם טיגון יתר פוגם. לא משתגעת על בשר לבן על כל צורותיו,אני מהצד של הכלה...
