שבועיים מזריקה

[rinamlo]

שבועיים מזריקה

ורק זקיק בודד מתפתח לו, יום שישי הקרוב יהיה שבועיים ואז שוב דם וus, האם בזקיק אחד יש טעם להרדמה ?

 

[ענבל ח1]

תלוי עד כמה את אמיצה...

אני למשל פחדנית אז לא הייתי מעזה אבל יש פה כמה וכמה בנות שעברו את זה אם זקיק אחד או שניים ואפילו 3 ואמרו שזה נסבל.
אני חרדתית וזה ממש לא נשמע לי כמו משהו שאוכל לשאת.
שיהיה בהצלחה בכל מקרה

 

[חיוכי אהבה]

כנ"ל אני, מתה מפחד

מעדיפה להיות מורדמת.
&nbsp
כל ההתעסקות שם מפחידה אותי ומכאיבה לי ממש,
למרות שהרופא שעשה לי את ההחזרה, אמרתי לו שאני ממש מפחדת מהספקולום,
האחות אמרה לי שהוא עדין והוא אמר לי אל תדאגי, והאמת... הוא באמת היה עדין,
לימד אותי שאפשר בלי לסבול.... והכל עבר צ'יק צ'ק.
&nbsp
&nbsp

 

[rinamlo]

עברתי כבר כמה הליכים

לפני צילום רחם לקחתי אופטלגין ואותו דבר היסטטקופיה, לא הרגשתי שום כאב, מהספקולום כבר הפסקתי להתרגש מה שעכשיו מפריע לי הרגישות בבטן מרוב הזריקות.

 

[חיוכי אהבה]

בצילום רחם ההתעסקות הראשונית הכי כאבה לי!!

ראיתי כוכבים ממש. כאב לי.... כל השאר היה מציק אך נסבל.
ההתחלה היתה כואבת ממש. (ולקחתי שני כדורים ממש ממש חזקים לפני כן)
&nbsp
לגבי הרגישות בבטן - נסי למרוח משחת ארניקה א משחת רסקיו רמדי,
אין לי אחוזים מהם

אבל אני מרבה להמליץ כי לי זה ממש ממש עוזר.
&nbsp
&nbsp

 

[rinamlo]

רגישות בבטן

כאשר אני נוגעת אין בעיה אבל אחרי הקיסרי שעברתי החלק הימני שלי נמצא מאוד גבוה ובבדיקות us חייבים ללחוץ על הבטן על מנת להוריד את הזקיקים

 

[חיוכי אהבה]

סליחה, לא הבנתי אותך, חשבתי הזריקות

מה שכן, שווה לנסות למרוח ארניקה, ואולי גם טיפות או כדורי ארניקה, תשאלי רוקח....
(הבנתי מנשים שכדורי ארניקה עזרו להן מאוד אחרי לידות).

 

[100shira]

אם את מוכנה לשאת את הכאב

ובעיניי, הוא נסבל בהחלט בהחלט לזקיק אחד, אני מציעה ללא הרדמה (על מנת לשמור על הגוף מההרדמות הכלליות החוזרות ונשנות של הטיפולים).
בשאיבה האחרונה שלי, החלטתי לבצע ללא הרדמה (עם מספר זקיקים), ביקשתי מאחות מהצוות הרפואי, שהתחברתי אליה, שתיכנס איתי "לתמיכה". שתינו נשמנו עמוק עמוק

והבתחשבות רבה, יש לציין, גם של הרופא והרבה נשימות, הלצחתי לראשונה לוותר על ההרדמה.
אבל, מה שהוסיף לעניין הוא שבשבילי ההרדמות הן סיוט. מעדיפה כאב פיזי על אובדן שליטה...

 

[טוליתי]

שאיבת זקיק אחד ללא הרדמה היא בהחלט

דבר נסבל. הרי גם הכנסת מחט לעירוי כואבת...
לא אומר לך שהדקירה לא כואבת, היא בהחלט כואבת! אבל מחליפה את הכאב על החדרת המחט העבה של העירוי ומונעת את התופעות הלא נעימות שאת מכירה מהרדמה.... וגם את התופעות הנעימות ממנה

(נכון שאין כמו לחוש מסטולית שנייה לפני ההירדמות

?)

 

[מודאגת3313]

את זוכרת את התחושה רגע לפני ההרדמות?

שתי הרדמות מלאות עברתי בחיי (ושתיהן היו ב2014. תודה לאל שהיא נגמרה!) ומקווה שהן גם האחרונות
בכל אופן- אין לי שום זכרון מהליך ההרדמה
אני זוכרת את השלב לפני- בו אני תוהה אם אני אמורה להרגיש כבר עייפה או מסטולה או משהו, חושבת שאולי יגידו לי לספור אחורה
אני זוכרת את עצמי שואלת את המרדים אם אני אמורה להרדם כבר (והוא עונה שעדיין לא

חסרת סבלנות שכמותי) ואני זוכרת את עצמי מתעוררת כשמישהו קורא לי ואומר שנגמר
&nbsp
איך לעזאזל את מצליחה לזכור את מה שבאמצע?

 

[חיוכי אהבה]

את יודעת שכל הזמן תהיתי לעצמי איך לעזאזל אני עוברת

מהכיסא למיטה?
אז הפעם אני ממש זוכרת את הקטע הזה,
אמרו לי לעבור, אמרתי שיש לי סחרחורת, עזרו לי לעבור,
ונרדמתי שוב עד שדיברו איתי עוד פעם בהתאוששות.
&nbsp
מנפלאות הזכרון.
4 הרדמות עברתי ב 2014.
&nbsp

 

[מודאגת3313]

לא זוכרת כלום. פשוט כלום

לא את ההרדמות, לא את המעבר למיטה. באמת תהיתי איך זה שהתעוררתי במיטה, כשנרדמתי על סוג של כסא גיניקולוגי בכלל. מישהו סוחב אותנו לשם? או שיכול להיות שממש שיתפתי פעולה איתם, כמו שאת מתארת, ואני פשוט לא זוכרת את זה?
&nbsp
ההרדמה הראשונה שלי הייתה בניתוח, ואני בטוחה שלא התעוררתי לפני כן, כי ברגע שכבר כן התעוררתי היה לי קשה לנשום והאחות קצת נלחצה ושמו לי שוב חמצן. אז קשה לי להאמין שאיפשהו באמצע היה שלב שבו התעוררתי, עברתי למיטה אחרת, נרדמתי שוב, העירו אותי שוב ואז התקשיתי לנשום. מישהו ממש סחב אותי ממיטה למיטה
&nbsp
אבל אולי בשאיבה באמת התעוררתי לרגע ועזרתי להם להעביר אותי רגע לפני שנרדמתי שוב..... אין לי זכרון של זה בכל אופן
&nbsp
את השלבים רגע לפני שנרדמת את זוכרת?

 

[חיוכי אהבה]

כן, אני זוכרת

הולכים ברגל, מתיישבים על הכיסא,
אז הרופא מתחיל לכסות את הרגליים בבדים,
ולהכין שם את כל הדברים, זה השלב שבו אני תמיד מתפללת שלא יגע בי לפני שאני נרדמת

אבל אני כבר יודעת שהם מחכים בסבלנות.
בינתיים המרדים פותח וריד, בפעם הראשונה הוא אמר לי שהוא תכף שם את החומר הרדמה,
המסיכת חמצן די ממסטלת אותי, אני נושמת אותה ומתרכזת בזה... והופ נרדמת בלי לזכור כלום מההמשך.
המרדים שם ליד הראש שלי את העטיפות של המזרק וכל מיני עטיפות, ואז לקח את הכל משם, ונרדמתי

&nbsp
אחר כך, ביקשו ממני לעבור למיטה, והתעוררתי שוב כשדיברו איתי בהתאוששות.
בפעמיים הראשונות סבלתי ממש מסחרחורות לפני שנרדמתי, הפעם לא הרגשתי את זה,
רק אחרי שהתעוררתי הייתי מסוחררת.
אולי הגוף מתרגל, לצערו/ולצערי

&nbsp
בת'כלס, אני מודה לאלוהים על הטוב הזה, שיש לי ולכולנו אפשרות לעבור את התהליך בהרדמה,
אחרת הפחד היה משתק אותי.
&nbsp
&nbsp

 

[טוליתי]

זו הדרמה מאוד שונה מהרדמות מלאות

של ניתוחים. ההרדמה של שאיבה מתחילה בטשטוש (ךמעשה היא יותר דומה לטשטוש עמוק), והשניות האלה שהגוף מטושטש, כלום לא כואב, את חסרת דאגות וכל הצוות הרפואי נראה כל כך תומך - פשוט עושות לי את זה

 

[חיוכי אהבה]

לפחות יש לנו הנאה מהתהליך

אם כבר אז כבר

&nbsp
&nbsp

 

[monte carlo]

גם אני באותה סיטואציה

אני בסבב ראשון, מזריקה כבר 16 ימים והתוצאות (המאכזבות) לפני יומיים היו זקיק אחד מוביל בגודל 16 מ"מ ועוד שניים קטנים ממש לא משמעותיים שלא מגיבים להורמונים.
כששאלתי את הרופא אם בכלל שואבים כשיש רק ביצית בשלה אחת הוא כנראה חשב שאני מוטרדת מההרדמה והציע לשאוב ללא הרדמה אבל הודעתי לו שאין לי שום כוונה להתנדב לכאב ולוותר על ההרדמה. מבחינתי כל כאב שאפשר למנוע רצוי למנוע, וההרדמות בעבר עברו עלי בנעימים.

אגב, אני מזדהה איתך גם לגבי החלק השני - השחלה הימנית שלי גבוהה (יתכן שדבוקה למשהו כי יש לי אנדומטריוזיס) והרופא נאלץ ללחוץ די הרבה כדי למצוא את הזקיקים באולטרסאונד. הפיתרון שלי הוא להזריק רק בצד שמאל ובמרכז, לא בצד ימין. שאלתי את הרופא אם יש משמעות לצד ההזרקה ואם צריך להחליף צדדים והוא הרגיע אותי שאין לזה שום משמעות.

 

[פזית66]

ממש אין קשר בין מיקום ההזרקה למיקום הביציות

ההזרקה היא תת עורית והחומר נספג לדם ומשם מגיע לאן שצריך. בסבב הראשון הזרקתי בכלל את הפיוריגון לירכיים (ראיתי בסרטוני ההדרכה שמותר).

 

[rinamlo]

מזריקה כפול

דקא בימין והמונופור בשמאל משתדלת כלפי מטה על מנת להקל.

 

[rinamlo]

הזקיק היחידי גודל

בראשון בע״ה שאיבה, ההנחיה היא להיות בצום במידה ויהיו שינויים במיקום הזקיק, רק לאחר שאיבת הזקיק ובתקווה למציאת ביצית תרד לי האבן מהלב.

 

[monte carlo]

גם אותי שואבים ביום ראשון

בהצלחה לשתינו